mako
פרסומת

ביצע שיחות ועידה עבור הרוצח המסוכן - וזוכה: "לא היה מודע לתוכן"

ר', נהג מונית מבאר שבע, הואשם כי סייע לעבריין אדם איטל, המרצה ארבעה מאסרי עולם, לסחוט בעל מסעדה בדרום. לאחר שנתיים של הליך משפטי קבעה השופטת כי לא ידע דבר על תוכן השיחות וכי היה רק "חוט מקשר" בין הצדדים. הפרקליטות ביקשה להרשיעו, אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה אותו מחמת הספק

שמעון איפרגן​
פורסם: | עודכן:
אדם איטל
אדם איטל
הקישור הועתק

ר', נהג מונית מבאר שבע, הואשם בעבירה של סיוע לסחיטה באיומים לאחר שביצע שיחות ועידה עבור אסיר העולם אדם איטל - המרצה ארבעה מאסרי עולם בגין רצח. באחרונה זיכה אותו בית המשפט המחוזי בבאר שבע מכל אשמה, לאחר שקבע כי לא היה לו כל קשר לפרשת הסחיטה וכי שימש לכל היותר חוליה טכנית בין איטל לבין איש העסקים המעורב.

הפרשה נחשפה לפני כשנתיים בעקבות חקירה של היחידה המרכזית (ימ"ר) נגב. לפי כתב האישום, איטל ואיש עסקים שהכיר סחטו, בסיוע עבריין מוכר ושניים נוספים, בעל מסעדה בדרום בטענה כי הוא חייב להם כ-300 אלף שקל.

איטל, המרצה את עונשו בכלא, נהג ליצור קשר עם ר', שהסיע את אמו בקביעות, וביקש ממנו לבצע שיחות ועידה כדי ללחוץ על בעל המסעדה לשלם את חובו. אלא שבעל המסעדה טען כי אינו חייב דבר, והסכסוך הכספי בינו לבין איש העסקים הסתיים בהסדר פשרה.

"אני לא חייב אגורה לאיש. אם הוא טוען שאני חייב לו - שיגיש תביעה לבית משפט", הטיח בעל המסעדה בשיחה עם איטל. בתגובה איים איטל על הקורבן במטרה לזרז את התשלום. אדם מטעמו של איטל שלח מעטפה לאשתו של בעל המסעדה ובה מכתב התראה מעורך דין - מה שהוביל לבהלה בביתם. "זה דבר חוקי, אין סיבה להילחץ", אמר איטל בשיחה נוספת. "אני לא חס ושלום יריתי טיל לבית שלהם... אין שום רמז לאיום".

בעל המסעדה פנה למשטרה והגיש תלונה לימ"ר נגב. במהלך החקירה נעצרו איטל, איש העסקים, עבריין נוסף, ר' ואדם חמישי. ר' הכחיש כל קשר למעשי הסחיטה. "לא סחטתי אף אחד, לא ידעתי על מה מדובר. רק עשיתי שיחות ועידה לאדם איטל", טען בחקירתו.

פרסומת

למרות טענות ההגנה, הוגשו כתבי אישום נגד כל המעורבים. איטל חתם על הסדר טיעון ונידון ל-18 חודשי מאסר נוספים מעבר לעונשו הקיים, איש העסקים נידון לשנת מאסר בפועל, ושניים נוספים נענשו במאסר על תנאי בלבד.

ר', לעומת זאת, בחר לנהל את משפטו עד תום. סנגורו, עו"ד מיקי חובה, דחה את הצעת הפרקליטות להסדר טיעון ועמד על חפות מרשו. לדבריו, ר' לא ידע על מהות השיחות ולא היה שותף למעשי הסחיטה. בפרקליטות טענו מנגד כי ר' היה מודע לתוכן השיחות, ידע על מטרתן הפלילית ויש לראות בו שותף לסחיטה.

השופטת לא קיבלה את עמדת המדינה, קבעה כי לא הוכח שר' ידע על המתרחש, וזיכתה אותו מחמת הספק. בהכרעת הדין נכתב כי "לנאשם לא היה קשר למתלונן, ולא הוכח שידע על מטרת השיחות שביצע עבור איטל. תפקידו היה טכני בלבד, כחוט מקשר בין הצדדים".