נופים, חופים וכסף קל: כך השתלטו ארגוני הפשע על אלבניה

בחודש פברואר ארז העבריין מתן ארביב מזוודה וטס לטיול קצר באלבניה. התלוו אליו מקורביו, עוזאל ג'נח בן-חמו ודניאל יגורייב. השלושה שהו בעיקר בעיר שקודה שבאלפים האלבניים הממוקמים בצפון המדינה, ובמהלך שהייתם, הפכו לדמויות מוכרות בסצנה המקומית. הם נצפו לא פעם כשהם נוסעים במכוניות יוקרה שכורות ומבלים בקזינו המפואר שבמרכז העיר. "הם באו לעשות עסקים, אבל גם ליהנות", מספר גורם המעורה בפרטים, "הם לא הסתירו את העובדה שיש להם כסף, והכסף הזה פתח להם דלתות בכל מקום".

למרות גילו הצעיר (27), ארביב נחשב לעבריין מסוכן, אלים וחסר מעצורים שהקים לבדו מעין ארגון פשע עצמאי הפועל באזור חדרה, אור עקיבא וחלק מיישוב השרון. בשנה האחרונה הוא החל לפעול גם באזור לכיש והדרום כשהוא מסייע לארגון של שלום דומרני, ובתחילת השנה עבר לנתיבות והשתלט עם אנשיו על מספר אזורים בעיר.

החברים שהו בווילת מסתור בעיירה שאליה מגיעים לרוב תיירים שמחפשים חופשת סקי זולה יותר מאלו שניתן למצוא בשווייץ, צרפת ואיטליה. היעד לא נבחר באקראי: בשנים האחרונות הפכה אלבניה לאחד מהיעדים האהובים על הישראלים בשל הקרבה הגיאוגרפית (כשלוש שעות טיסה), הטבע הפראי והעובדה שהיא עדיין שומרת על רמת מחירים נמוכה יחסית. אלא שבניגוד לתייר הישראלי הממוצע, מה שקרץ לארביב וחבריו יותר מכל אטרקציה תיירותית או נוף מרהיב הוא העובדה שלמדינה הבלקנית אין הסכם הסגרה עם מדינת ישראל (יש מגעים מתקדמים בין המדינות להסדרת הנושא, אך אלה טרם הבשילו), וכן תרבות הקזינו המפותחת והענפה שמתקיימת בה.

ארביב ומקורביו שהו במדינה במשך כשלושה שבועות. הם יצרו קשר עם בכירי ארגוני הפשע המקומיים, שחלקם שותפים בפרויקטים רבים, כולל נדל"ן, בתי קזינו ואטרקציות תיירותיות ובחנו אפשרות להשקעות מניבות. "מתן התחבר לכמה עבריינים בכירים באלבניה, והם עושים שיתופי פעולה כלכליים בכל מיני תחומים, בעיקר במרכז המדינה וצפונה", מספר עבריין המקורב לחבורה. "מתן היה מהראשונים להבין שאפשר לעשות פה הרבה מאוד כסף ולחיות כמו מלך. זו מדינה שרק מחפשת ישראלים שישקיעו בה, האנשים בה מקסימים ורק רוצים להתפרנס בכבוד".

מאז אותה חופשה חורפית, החבורה של ארביב ממשיכה לטפח קשרים הדוקים עם גורמים מקומיים באלבניה. מה שהחל כטיול קצר הפך לשיתוף פעולה ארוך-טווח, תוך שהעיסוק במדינה מתרחב מעבר לחבורה עצמה. עבריינים נוספים מוצאים בה מקום מפלט – חלקם לצורך שיתופי פעולה מפוקפקים פחות או יותר, אחרים רואים בה מקום מסתור מרשויות החוק בישראל ונוספים – מכבסה להלבנת הון. אך בעוד אלבניה הופכת לאט-לאט לחביבת עולם הפשע הישראלי, נשאלת השאלה אם העובדה הזו תרתיע את עשרות אלפי הישראלים שנוהרים לנפוש בחופי הים האדריאטי בשיא הקיץ.

בארץ בלתי אפשרי לעשות דבר כזה, השוטרים יגיעו בזמן קצר

אומנם כ-60% מתושבי אלבניה מזדהים כמוסלמים, רובם סונים, אך הדת במדינה כמעט שאינה נוכחת בחיי היום-יום. בפועל, מתקיים במדינה חופש דת כמעט מלא, ותושביה מקיימים אורח חיים מערבי למדי. תוסיפו לזה את העובדה שראשי המדינה נחשבים לאוהדי ישראל, ותקבלו את העובדה שמדובר בלהיט התורן של הישראלים.

ל', עבריין בכיר שהשקיע בשנה האחרונה כסף רב בפרויקטים שונים באלבניה, מספר על הקלות שבה אפשר לעשות בה רווחים מהירים וקלים בשל העובדה שאין במדינה את החסמים הבירוקרטיים שיש בישראל. "יותר קל להשקיע פה, לא בודקים מאיפה אתה מביא את הכסף ולא שואלים יותר מדי שאלות. חלק מהעסקאות אני עושה במטבעות קריפטו", מסביר ל'. "הכסף פה זרוק על הרצפה ורק צריך להרים אותו. קל מאוד להתעשר פה בזמן קצר".

בעוד אלבניה הופכת לאט-לאט לחביבת עולם הפשע הישראלי, נשאלת השאלה אם העובדה הזו תרתיע את עשרות אלפי הישראלים שנוהרים לנפוש בחופי הים האדריאטי בשיא הקיץ

מלבד השקעות לגיטימיות (בחלקן) הפכה אלבניה ליעד להלבנת הון הרחק מזרועותיהן של רשות המסים והיחידות המרכזיות של משטרת ישראל. הפיקוח הפיננסי במדינה רופף יחסית, ומערכות הבקרה והדיווח שלה נחשבות לנוקשות פחות לעומת ישראל. הכלכלה האלבנית נמצאת בשלב של פיתוח מואץ, והכסף הזר בה מתקבל בברכה ונבדק באופן שטחי בלבד. כמו כן, חלק גדול מהעסקאות, בעיקר בתחומי התיירות, הבנייה והבילוי, מתנהל במזומן.

"האלבנים אנשים טובים. קיבלתי פה כבוד מלכים, רק שטיח אדום היה חסר והייתי מסודר", אומר ר', שהשקיע בהבאת קבוצות מהמרים לבתי הקזינו באלבניה הממוקמים בבירה טיראנה ובאטרקציות תיירותיות שונות. "הם צמאים להשקעות. ישראלים רבים שוקלים לקנות פה בתים להשקעה, הנופים מדהימים והמחירים מצחיקים. אלבניה הפכה להיות תחליף לטורקיה עבור התייר הישראלי. פה הוא מרוויח גם את הקזינו, מה שאין בטורקיה, וגם המדינה זולה משמעותית מטורקיה וממדינות אחרות באזור".

לצד העסקים, עבריינים ישראלים שמגיעים לצפון אלבניה עורכים מחנות אימונים במטווחים מאולתרים בטבע לשימוש במגוון אמצעי נשק, בדגש על ירי מאקדחים ורובים. הם מנצלים את השטחים הפתוחים הרבים במדינה במטרה ללמד את אנשיהם כיצד לזרוק רימוני רסס והלם בצורה דיסקרטית, מה שלא מתאפשר במדינת ישראל צפופת האוכלוסין. "היינו פה שבועיים, שילמנו למדריכי ירי מיומנים כדי שיאמנו אותנו", מגלה עבריין מדרום הארץ. "בארץ בלתי אפשרי לעשות דבר כזה, השוטרים יגיעו בתוך זמן קצר. עשינו פעם מטווחים ביער בצפון ובאתר טבע ריק, אנשים שמעו יריות, נבהלו והזעיקו את המשטרה. עצרו חלק מהאנשים שלנו שלא הספיקו לברוח מהמקום".

הנוכחות הזו, כך מסבירים גורמים פליליים, לא נועדה רק להעצים את הכישורים האישיים של החבורה – אלא גם לחזק את ההרתעה המקומית ולהבטיח מעמד בתוך העולם התחתון האלבני. "כדי שהאנשים פה יכבדו אותנו, צריך להראות שאנחנו לא סתם מגיעים לעשות כסף – אלא יודעים גם להתגונן ולשלוט בשטח. זה מה שמבטיח לנו מעמד בעולם התחתון המקומי", אומר אחד מהעבריינים הישראלים שביקר לאחרונה באחד ממחנות האימונים בצפון המדינה.

הדלתות פה פתוחות עבורנו

שיתופי הפעולה בין העבריינים הישראלים לאלבנים הפכו לאתגר עבור רשויות החוק בשתי המדינות. בעוד שאת הדרכונים הישראליים קל יחסית לנטר, חלק מהעבריינים הישראלים נכנסים לאלבניה באמצעות דרכונים צרפתיים או פורטוגליים במטרה להערים על הרשויות כך שלא יוודע שהם דרושים לחקירה בישראל. כמו כן, הפרקטיקה הזו מאפשרת להם לעשות עסקים דרך גורמי צד שלישי, אנשי עסקים מקומיים שמשמשים כאנשי קש או בסלנג העברייני, "קופים".

שיתופי הפעולה בין העבריינים הישראלים לאלבנים הפכו לאתגר עבור רשויות החוק בשתי המדינות. חלק מהעבריינים הישראלים נכנסים לאלבניה באמצעות דרכונים צרפתיים או פורטוגליים

אלא שאחרים דווקא רואים בהצפת הישראלים את המדינה כהסוואה עבורם, ומעדיפים להשתמש דווקא בדרכון הישראלי שלהם. "אלבניה מוצפת תיירים ישראלים וקל להסתתר בה. הם מכבדים אותנו מאוד", מספר עבריין מצפון הארץ. "הדלתות פה פתוחות לפנינו. הם זקוקים לכסף, ואנחנו מביאים אותו בארגזים. הכל פה מתחיל ונגמר בכסף. ברגע שיש לך כסף, אתה מלך במדינה הזו, אתה יכול לקנות כל דבר. זו מדינה מדהימה, אין בה אנטישמיות. השקענו כמה מיליוני דולרים בפרויקטים של בניית בתי מלון ווילות אירוח ברמה הכי גבוהה, ואני מאמין שנחזיר את ההשקעות בתוך שנה, שנתיים גג אם התיירים הישראלים יגיעו לכאן כמו היום. אנחנו מסודרים כלכלית".

גורמים במשטרת ישראל התחילו לעקוב לאחרונה אחר עבריינים, חלקם מבוקשים בתיקי פשיעה חמורים, שברחו לאלבניה במטרה לאתר אותם ובהמשך לעצור אותם כדי שלא יברחו למדינות אחרות ברחבי העולם. נכון לעכשיו, המאמצים האלה עולים יפה באופן חלקי בלבד.

"העבריינים הישראלים גילו בשנתיים האחרונות את אלבניה. הם מלבינים עשרות מיליוני דולרים במדינה, אם זה באמצעות רכישת מטבעות קריפטו ואם זה באמצעות העברת מזוודות מלאות מזומנים והעברות כספים באמצעות צ'יינג'ים", מגלה גורם במשטרת ישראל. "יש לנו שיתוף פעולה פורה עם גורמי אכיפת החוק באלבניה והם מסייעים לנו במידת הצורך, אבל לפעמים זה לא מספיק. מדובר באתגר אמיתי".

הדרך פתוחה

מלבד הימורים ונדל"ן, אחד מאפיקי ההשקעה החביבים על העבריינים באלבניה הוא תשתיות. איכות הכבישים הנמוכה במדינה היא קרקע פורייה להשקעות בתחום, ויש מי שמבקש לנצל את הדבר. "במקומות מסוימים מסוכן מאוד לנסוע, הכבישים צרים מאוד", מספר עבריין ישראלי שחזר בשבוע שעבר מאלבניה. "זה בדיוק מה שמושך אותנו", הוא מוסיף, "אפשר להשקיע בפרויקטים של שיפוץ והרחבת כבישים, לבנות גשרים ולהרוויח מהפיתוח. המדינה זקוקה לזה, וההשקעות הללו מתקבלות בברכה על ידי הרשויות המקומיות".

גורמים פליליים מציינים כי התחום מושך לא רק עבריינים ישראלים, אלא גם קואליציות מקומיות שמחפשות שותפים עם הון נזיל. "כשאתה מביא כסף ומוכן לקחת סיכונים, הדרך פתוחה. זה משלב רווחיות עם מעמד והשפעה".

למעשה, טוענים מומחים, התשתיות במדינה הפכו בשנים האחרונות לאחת הדרכים הפופולריות ביותר להלבנת הון – מיזמי שיפוץ כבישים, הקמת תחנות דלק או פרויקטים עירוניים מאפשרים להטמיע כספים במערכת הכלכלית המקומית כמעט מבלי לעורר את חשד הרשויות.

כך, פרויקט מרכזי נוסף הוא הרחבת שדה התעופה המרכזי הסמוך לטיראנה. כיום השדה קטנטן, ובתוך כ-15 דקות מרגע שנפתחות דלתות המטוס, כבר ניתן להגיע אל מחוץ לו, כולל המתנה למזוודות וסחיבה של ילדים קטנים. השיפוץ הנרחב של נמל התעופה נועד למשוך יותר טיסות בין-לאומיות ולחזק את מעמדה של אלבניה כמרכז תחבורה לבלקן, אך בפועל הוא גם אפיק נוח עבור מי שמעוניין בהעברות כספים והובלת מטענים שונים. האינטרס בפיתוח השדה כפול: מצד אחד הגדלת הרווח הכלכלי, ומצד שני שליטה בנתיב הברחה שעשוי להתברר כמועיל במיוחד בעתיד.

בינתיים יש מי שנהנים מהתשתיות הרעועות במדינה. "לקחנו נהג מחברת הסעות יוקרתיות שינהג כי הוא מכיר טוב את הכבישים. שתינו הרבה אלכוהול בדרך ושמנו מוזיקה מזרחית, אפילו הנהג הכיר חלק מהשירים", מספר עבריין ישראלי שחזר בשבוע שעבר מהמדינה.

יותר בטוח מאשר בארץ

כפי שזה נראה לעת עתה, לא נראה שזרימת העבריינים הישראלים עלולה לפגוע בתיירות הישראלית הגואה באלבניה. למרות הפעילות הפלילית שמתרחשת מתחת ומעל לפני השטח, הישראלים ממשיכים לנפוש בפנינה הבלקנית וליהנות מהנופים, החופים, התרבות והקולינריה המקומיים. באקלים הנוכחי, שבו ישראל נחשבת לכמעט מוקצה בחלק ניכר ממדינות העולם, העובדה שהמדינה והאוכלוסייה המקומית נחשבות לידידותיות כלפי ישראלים, הופכת ליתרון ברור.

התשתיות במדינה הפכו בשנים האחרונות לאחת הדרכים הפופולריות ביותר להלבנת הון. כך אפשר להטמיע כספים במערכת הכלכלית המקומית כמעט מבלי לעורר את חשד הרשויות

"עד כמה בטוח בימים אלו לתייר הישראלי באלבניה?", שאל גולש בקבוצת הפייסבוק הפופולרית "אלבניה למטייל הישראלי – חוויות ועצות לטיול". "הכי בטוח לישראלים בעולם. דברו עברית, תשירו בעברית, פשוט אוהבים אותנו", כתב אחד המגיבים. "יותר מאשר בארץ", הגיב אחר. התגובות הללו מסכמות את רוח הדברים – בעידן שבו התקשורת מדווחת על עוד ועוד תקריות אנטישמיות מדי יום, אלבניה היא אי של שקט, שלווה וביטחון עבור הישראלים, וארביב ושותפיו לא עשויים לשנות זאת.