סיימון לבייב על הכלא בבאטומי: "רציתי להתאבד, הבנתי שמפה אני לא יוצא חי"

חודשיים מאחורי סורג ובריח בבאטומי הובילו את סיימון לבייב, המוכר כ"נוכל הטינדר", לנקודת השפל הגדולה בחייו. בראיון ל-mako לאחר שהשתחרר מהכלא הוא מתאר את אותם ימים אפלים, את הקריסה המנטלית ואת הרגעים שבהם שקל, כך לטענתו, לשים קץ לחייו.

"ראיתי הכול שחור", מספר לבייב. "רציתי להתאבד. כבר תכננתי לקחת חבל או סדין ולתלות את עצמי. הבנתי שאני הולך לשבת עשר שנים בכלא הגרמני ושלא בא לי לצאת בגיל 45. התנאים היו בלתי נסבלים. החיים שלי נגמרים. אין לי בשביל מה לחיות. פעם ראשונה בחיים שנשברתי לגמרי".

לבייב נעצר בגאורגיה בחודש ספטמבר האחרון לבקשת רשויות האכיפה בגרמניה, שהוציאו נגדו צו מעצר בינלאומי בחשד להונאת פורקס והונאת אזרחים גרמנים. לדבריו, כל זמן המעצר הוא לא הורשה ליצור קשר עם העולם החיצון. לבייב מתאר תנאי כליאה קשים במיוחד: "24 שעות הייתי כלוא בתא קטן. במשך חודשיים לבשתי את אותם בגדים. פרוסת לחם, כוס מים ודייסת תפוחי אדמה. ישבתי עם עצורים מאיראן, תימן ועיראק. הרגשתי שאין לי סיכוי לצאת מזה. הסוהרים היו צועקים 'פרי פלסטין', וגם אסירים. היו רגעים של פחד אמיתי, משתק".

לבייב טוען כי מה שהגביר את החרדה היה העיון בצו המעצר: "ראיתי בצו של האינטרפול שאני צפוי לשבת עשר שנים בכלא בגרמניה. ראיתי את כל החיים שלי עוברים מול העיניים. אני אחד שאוהב את החיים הטובים - מלונות יוקרה, מטוסים פרטיים, מסעדות עילית - ופתאום מצאתי את עצמי בתא מעופש, סגור כמו עכבר 24 שעות ביממה. בתי הכלא בארץ זה חמישה כוכבים לעומת הכלא בבאטומי".

עד למעצרו, מספר לבייב, הוא היה בשיאו. שלושה חודשים קודם לכן השיק בדובאי את המטבע הדיגיטלי TIND באירוע נוצץ, החל בכתיבת ספר ביוגרפי בסיוע הסופר אלי חליפה, ואף החל בדיונים על הפקת סרט על חייו. המטבע קרס בתוך פחות מיממה, המשקיעים זעמו, ולבייב טוען כי השלטונות ביקשו ממנו לעזוב את דובאי בשל השקה שבוצעה ללא רישיון.

"פחדתי למות בכלא, ירדתי 17 קילו"

ב-13 בספטמבר 2025, עם נחיתתו בבאטומי במטוס פרטי, הכול השתנה. בדלפק הגבול הפקידה ביקשה ממנו להמתין לאחר ששמו הופיע במערכת כמבוקש. "טסתי להרבה מדינות ולא עצרו אותי. אפילו בארץ לא אמרו שאני מבוקש. הייתי בטוח שזה יסתיים תוך דקות. אבל עיכבו אותי ארבע שעות, החרימו לי את הטלפונים, ומשם פשוט נעלמתי מהעולם".

לבייב הועבר לתא צפוף שבו שהו שישה עצורים נוספים. "הסוהרים לא ידעו מילה באנגלית. אין עם מי לדבר. היו ימים שקפאתי מקור. כמעט התייאשתי וביקשתי להסגיר אותי לגרמניה בלי מאבק. פחדתי למות בכלא בבאטומי. בקושי נתנו לי שיחה של 15 דקות בחודש. ירדתי 17 קילו". לדבריו, רק משפחתו - אביו ואחיו - תמכה בו באמת: "כל החברים נעלמו. המשפחה הוציאה אותי מהבור".

לקראת סוף תקופת מעצרו נכנסו לתמונה עו"ד שרון נהרי, מומחה למשפט בינלאומי, והעורכת הדין המקומית מרים קובאשווילי. נהרי טס למינכן וניהל מגעים עם הרשויות, שהסתיימו בעסקת טיעון מפתיעה: שנת מאסר על תנאי בלבד. בסוף השבוע האחרון השתחרר לבייב מהכלא.

"שרון ומרים הצילו אותי, יחד עם המשפחה והקונסול אופיר", הוא אומר. "אחרי חודשיים בכלא יצאתי אדם חדש. נכון, עשיתי הרבה טעויות. בכלא חזרתי לשורשים הדתיים שלי. צמתי ביום כיפור, התפללתי. אני מקווה שלמדתי את הלקח. פגעתי באנשים, אבל הייתי צעיר ולא הבנתי את המשמעות של המעשים. בכלא בבאטומי חטפתי את הכאפה של החיים".

כיום טוען לבייב כי מצא מחדש את מרכז הכובד שלו: "המשפחה שלי היא עמוד השדרה. הכרתי בחורה מדהימה בדובאי, ואני מקווה להתחתן ולהביא ילדים".

בספרו החדש, הצפוי לצאת בקרוב באנגלית ובעברית לאחר סיום המחלוקות עם המשקיעים, הוא מתוודה בפני הביוגרף חליפה על תחילת דרכו: "בגיל שבע גנבתי לאימא שלי צ'ק כדי להשיג כסף. לא הבנתי מה אני עושה. כבר אז רציתי לעשות כסף. יש הרבה דברים שאני חושף שם. מי שלא רוצה - שלא יקנה".