אשר גולדשטיין הוא החשוד ברצח בנו באילת ב-1974

אשר גולדשטיין בן ה-88, הוא החשוד שהתוודה בכך שהטביע למוות את בנו סער בן ה-5 בשנת 1974. גולדשטיין, החולה במחלה סופנית, טען כי הילד סבל משיתוק מוחי והוא פעל מתוך "רחמים". מעצרו הוארך בארבעה ימים נוספים.

"תנסו לדמיין את השניות האחרונות בחייו של הקורבן, שנשאר שם יותר משעה אחרי שהושלך", ציין החוקר בדיון הארכת מעצרו של גולדשטיין, "חלוף הזמן לא מפחית משום דבר, מלבד קושי לקשירת המעצר על החקירה". סנגורו של גולדשטיין השיב: "עברו מאז 50 שנה כמעט. אין עדים חיים לאירוע, אין ממצאים אובייקטיביים, אין תשתית ראייתית. זה מבוסס על הודאה שלו בלבד. לכל אלה יש משקל רב. אני סבור שצריך חזקת חפות. אני לא רואה סיבה להאריך את המעצר".

גולדשטיין התקשר שלשום למוקד 100 של המשטרה ואמר למוקדנית: "אני רוצה להתוודות על כך שרצחתי את הבן שלי. הטבעתי אותו בים לפני 50 שנה". האירוע נרשם בזמנו כטביעה בים, וכעת אומר גולדשטיין כי הוא התוודה על מנת "לנקות את מצפונו".

ב-1976, שנתיים לאחר האירוע, הוגש כתב אישום נגד גולדשטיין, בגין רצח אשתו לבנה. בהמשך פורסם כי הוא הודה בהריגה במהלך משפטו, אך כפר בעבירת הרצח. 

בדיווח בעיתון "דבר" בינואר 1977 נכתב כי גולדשטיין, שהואשם אז ברצח אשתו, הורחק מהדיונים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לאחר שהשתולל וצעק באולם. עוד נכתב כי גולדשטיין, שהיה אז בן 41, הועמד לדין לאחר שגופת אשתו נמצאה חרוכה במכונית שרופה ליד הכניסה לכביש הערבה. "תחילה התקבל הרושם שהאישה מתה בתאונת דרכים, במהלך החקירה הועלה החשד כי היא נרצחה באילת על ידי בעלה ולאחר מכן הוסעה גופתה למקום אשר בו נמצאה, תוך ניסיון לביים תאונה", דווח בעיתון.

יחד עם גולדשטיין, הובא לבית המשפט בינואר 77' הנאשם השני בפרשה, ישראל עומרי, גם הוא תושב אילת. התביעה טענה אז כי עומרי ובנו מסרו לגולדשטיין מוט ברזל שבאמצעותו רצח את אשתו ב-10 בספטמבר 1976. לאחר הרצח הוביל עומרי את גופת הנרצחת במכוניתו של גולדשטיין למרחק 6 ק"מ מדרום לאילת, עד לכניסה לכביש הערבה, ושם שרף את המכונית כדי לעורר את הרושם שהמנוחה קיפחה את חייה בתאונת דרכים.

בשנת 1979 דחה בית המשפט העליון את הערעור של גולדשטיין, ושל שותפו לתיק ישראל עומרי, ואישר את מאסר העולם שהוטל עליהם.