עדות הנער שירה באורי פורטל: "חבל שהכדור לא פגע בי. אורי היה אח שלי. אני לא יכול להמשיך לחיות ככה"
הנער שירה בחברו הטוב פרץ בבכי במהלך החקירה ותיאר את הרגע שבו נפלט הכדור הקטלני. במשטרה ובפרקליטות בוחנים את עדותו הדרמטית לפני ההחלטה אם להעמידו לדין


הנער בן ה־13 וחצי, שירה למוות בחברו הטוב אורי פורטל, בן 14, שיתף את חוקרי משטרת מחוז מרכז בתחושות הקשות שפקדו אותו מיד לאחר שנודע לו על מותו של פורטל. הנער נחקר באזהרה בגין עבירה של המתה בקלות דעת.
"הלוואי שהכדור היה פוגע בי", אמר הנער בדמעות לחוקרים. "אורי זה אח שלי. אני לא יכול להמשיך לחיות ככה. אני לא מאמין שהוא מת". החוקרים ניסו להרגיעו והביאו לו כוס מים.
הנער תיאר בפני החוקרים את רגעי האירוע הטרגי:
"היינו חמישה נערים במקום – אני, אורי, נער בן 16 שהביא איתו את האקדח, ועוד שני נערים נוספים. אני יריתי לעבר בקבוקים, וכשסיימתי הסתובבתי להחזיר לו את האקדח. אז נפלט כדור שפגע באורי. הוא התמוטט במקום. הייתי בשוק, בהלם מוחלט. ירד לו דם. הנער בן ה־16 התקשר למד"א ודיווח על המקרה. הוא אמר לי לבצע החייאה יחד איתו עד שיגיעו הפרמדיקים. כשעוד היינו בשטח, לא ידעתי שהוא מת. התפללתי שיחיה. זה החבר הכי טוב שלי".

מהחקירה עולה כי ביום האירוע, במהלך הפסקת הבוקר בבית הספר, לקח הנער בן ה־16 את פורטל לירות על בקבוקים בשטח פתוח – ולאחר מכן חזרו ללימודים. בשעות הצוהריים שבו למקום, ואז התרחש האסון. בידי החוקרים מצויים סרטונים שצילם הנער בן ה־16, שבהם הוא מציג את האקדח לחבריו בתוך שטח בית הספר.
השבוע נערך בפרקליטות מחוז מרכז שימוע לשני הנערים – היורה בן ה־13.5 והנער בן ה־16 שהביא את האקדח מביתו והחזיק בו במשך כשבוע, כשהוא מציג אותו בפני חבריו הקרובים. השימוע נערך לקראת קבלת החלטה האם להגיש נגדם כתבי אישום – ובאילו סעיפים.
עורכי הדין שי לוי וצחי מצרי, סנגוריו של הנער שירה, טענו בשימוע כי יש להעמידו לדין בגין גרימת מוות ברשלנות, וכי הוא יישא לכל חייו את הכאב והאחריות למקרה הטרגי בו איבד את חברו הקרוב. הם ביקשו מהפרקליטות להתחשב בגילו הצעיר.
בפרקליטות סיימו את הליך השימוע לשני הנערים, וכעת שוקלים בכובד ראש את הטענות שהועלו. ההחלטה באילו סעיפי אישום יועמדו לדין צפויה להתקבל בקרוב.
אמרתי להם, "הלך לי הילד, נכון?"
במגזין סוף השבוע של mako, סיפרו הוריו של אורי על האובדן הגדול. "רצתי הצידה, התיישבתי על הרצפה ליד השירותים והתחלתי לצרוח ולמשוך מעליי את החולצה", סיפרה מעיין, אמו של אורי, על קבלת הבשורה הנוראית על פציעתו מירי תועה. "עמית ניגשה אליי ואמרה, 'הוא בסדר, הוא רק נפגע, אוריקי לא יעשה לנו את זה'. התחלתי לחשוב – הוא נפצע, אולי יהיה שיקום ארוך, אבל אנחנו נתגבר. רק התחננתי שייתנו לי לדבר עם מישהו מהארץ".

"אני לא מכירה את ל' (הנער שלקח את האקדח מאביו) ויודעת רק שהוא עולה לכיתה י"ב. הוא הביא את האקדח לבית הספר, הוא שכנע נערים צעירים ממנו בהרבה – ילדים קטנים בכיתה ח', שעוד אין להם בינה – לבוא איתו לחולות. על זה אנחנו כועסים".
