"הזהרתי אותו שלא יבריח שום דבר לישראל"
כתב אישום הוגש נגד תושב תל אביב בן 31, שניסה להבריח לישראל בקבוקים של סם GBL שהסתיר במזוודה בטיסה מברלין. במכס הבחינו בהתנהגותו החריגה ועצרו אותו. בחקירתו טען כי עשה זאת לשימוש עצמי בעקבות מצוקה נפשית שנגרמה לו מאירועי 7 באוקטובר
פרקליטות מחוז מרכז הגישה בימים האחרונים כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז–לוד נגד תושב תל אביב בגין ייבוא סם. לפי כתב האישום, האיש ניסה להבריח לישראל כחצי ליטר של הסם מגרמניה, כשהוא מסתיר את החומר בתוך מזוודותיו.
לפי כתב האישום, הנאשם טס לפני כחודש לברלין יחד עם ידידה. במהלך שהותו שם השתמש בסם, ובמהלך העדות שנגבתה מהידידה ביחידת 747 של משטרת מרחב בן גוריון, היא סיפרה: "במהלך הטיול הוא השתמש בסם. הזהרתי אותו שלא יבריח שום דבר לישראל, והוא הבטיח לי שלא יביא כלום".
אלא שעל פי החקירה, רגע לפני שובו ארצה שינה הנאשם את דעתו, רכש שני בקבוקים של הסם והחביא אותם במזוודה, מבלי ליידע את הידידה.
עם נחיתתו בנתב"ג, ניגש הנאשם לאסוף את מזוודותיו, אך עובדי המכס הבחינו שמשהו בהתנהגותו מעורר חשד. "ההליכה שלו הייתה מוזרה, וגם הדיבור שלו", סיפר גורם במכס. הבודקים החליטו לעקוב אחריו, וכשהתקרב למסלול הירוק ביקשו ממנו להציג את המזוודה לבדיקה. בבדיקה נמצאו בקבוקי הסם.
בחקירתו במשטרה טען הנאשם כי לא התכוון להפיץ את הסם אלא להשתמש בו בעצמו, וכי עשה זאת בשל מצוקה נפשית קשה שחווה מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר: "הסם הזה לשימוש עצמי. אני במצוקה נפשית קשה בגלל מה שעברתי בזמן מלחמת חרבות ברזל והטבח בעוטף עזה," אמר בחקירתו.
הפרקליטות הגישה בקשה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, בטענה כי מדובר בסם מסוכן, בעל פוטנציאל התמכרות גבוה, וכי קיימת מסוכנות בהותרתו חופשי.
ה-GBL הוא חומר שקוף בעל טעם מלוח, שמאוד קשה לזהות את השימוש בו באמצעות בדיקות דם או שתן. הוא הומצא לראשונה בצרפת כחומר הרדמה מדכא מערכת עצבים, אך כשנמצא שהוא לא מרדים בצורה מספקת ותופעות הלוואי שלו משמעותיות, הופסק השימוש בו מהר מאוד.
בחברה ובתקשורת GBL מוכר יותר בשם "סם האונס", בגלל הדרך הזדונית שבה נעשה שימוש בחומר כדי להביא את הקורבן לערפול או אובדן הכרה, אבל עבור בליינים מדובר באחד מסמי המסיבות הנפוצים ביותר ומוכר בשמות שונים כמו ג'י, ג'ינה, מים ועוד. מבין כל הסמים הפופולריים בחיי הלילה GBL הוא הסם שנושא מזעור הנזקים בו הוא הקריטי ביותר, משום שהפער בין הנאה ממנו לביקור במיון או חמור מכך יכול להסתכם במיליליטר אחד בודד, וערבוב שלו עם חומרים אחרים עלול להיות סכנת חיים של ממש.