22 שנות מאסר נגזרו על אביעד גרוסי שפגע מינית ב-9 ילדים ממשפחתו
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונש כבד על גרוסי (32), שהודה במסגרת הסדר טיעון במסכת התעללות מינית מזעזעת שנמשכה כמעט עשור. השופטת: "הוא פגע בילדים כה רכים, שהשפה עוד לא הייתה קיימת בפיהם כדי לתאר את שחוו"
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (חמישי) 22 שנות מאסר בפועל על אביעד גרוסי, בן 32 מחולון, שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות בתשעה מקרובי משפחתו בעודם קטינים. גרוסי הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע מעשי אינוס, מעשים מגונים והדחה בחקירה – עבירה שאיפשרה לו להמשיך את מסכת הפגיעות במשך חמש שנים נוספות לאחר שנחשד לראשונה. בנוסף לעונש המאסר הממושך, הטיל הרכב השופטים על גרוסי לשלם פיצויים בסך 250 אלף שקלים לנפגעים.
גזר הדין, שנכתב על ידי השופטת נעה תבור (יחד עם השופטים יוסי טופף ויוסי ברכיה), מתאר במילים חריפות את עומק הפגיעה בתוך הבית פנימה. השופטים הדגישו כי גרוסי בחר לנצל את האמון המוחלט שניתן בו כבן משפחה כדי לפגוע בילדים קטנים, חלקם בגילאים שבהם עדיין לא ידעו להסביר במילים את הזוועה שמתרחשת בגופם.
"מעשי הנאשם רמסו את כבודם של הנפגעים וחיללו את גופם ואת ביטחונם", נכתב בגזר הדין. "הפגיעה בתוך המשפחה היא ניצול אכזרי של חוסר יכולתם להביע התנגדות או להבין את המתרחש. אותות הפגיעה נצרבו בגופם עוד לפני שיכלו לתת להם שם".
"9 נפגעים, כולם ילדים, אף אחד לא חמק מפגיעתו האכזרית"
השופטת נעה תבור פתחה את גזר הדין במילים מצמררות שמתארות את חורבן התא המשפחתי: "תשעה נפגעים. כולם ילדים. כולם אחים ואחיות... אף אחד מהם לא חמק מפגיעתו האכזרית של הנאשם". לפי עובדות המקרה, גרוסי, שהיה דמות אהובה ורצויה בבית המשפחה, ניצל את האמון המוחלט שניתן בו כדי לחמוס את תמימותם של הילדים.
הפגיעות לא היו אירוע חד-פעמי, אלא דפוס פעולה שנמשך בין השנים 2011 ל-2020. גרוסי נהג להוביל את הילדים למקומות מסתור – בחדרי השירותים של בית הכנסת במהלך "עונג שבת", בחדרי השינה ובממ"ד – שם ביצע בהם מעשי אינוס ומעשים מגונים חמורים תוך ניצול גילם הרך ורצונם בקרבתו.
כתב האישום המתוקן בו הודה והורשע הנאשם מתאר מסכת פגיעות מפליגה בחומרתה שנמשכה כתשע שנים. "הנאשם נכנס לתא המשפחתי כמושיט יד לעזרה בגידול הילדים", מתואר בגזר הדין. "והנה בכסות של דמות מיטיבה, ניצל הנאשם את ההזדמנות כדי לחמוס את תמימות הילדים ולפגוע בגופם ובנפשם. האמון בקרוב המשפחה המיטיב וההערצה כלפיו, הפכו בידי הנאשם כלי ניצול מתמשך לסיפוק תאוותיו, כלי שיטתי וחסר רחמים לסיפוק יצריו, תוך שהוא מנצל את גילם הרך של הילדים ואת רצונם בקרבתו. הקושי הטבוע בחשיפת עבירות מין במשפחה מועצם אף יותר בשל תחושות בושה ואשם ובשל עבירה על איסורים דתיים. הפגיעות התרחשו בבית המשפחה, ובבית הכנסת כך שלא נותר מקום אחד מוגן לרפואה. מעשי הנאשם אינם 'רק' עבירה פלילית חמורה, אלא בגידה באמון המשפחתי, רמיסה של תום הילדות וחילול יסודות המוסר והחמלה האנושית".
אחד הסעיפים המקוממים בכתב האישום נוגע לעבירת ההדחה בחקירה. מתברר כי בעבר כבר עלה חשד נגד גרוסי, אך הוא הצליח להניע את אחד הנפגעים למסור עדות שקר ולשתוק. פעולה זו "קנתה" לו חמש שנים נוספות של חופש, שבהן המשיך לפגוע בילדי המשפחה ללא מפריע.
בית המשפט ביקש להעביר מסר הרתעתי חד: "יידע מי שמנצל את הכוח והאמון שנמסרו לידיו לשם פגיעה במקום לאהבה, כי בסופו של יום ייגזרו עליו שנות מאסר רבות".
עו"ד דיה בן אסא זיגלמן מפרקליטות מחוז תל אביב, שליוותה את התיק הקשה, מסרה לאחר הדיון: "העונש החמור הוא תחילתו של תהליך שיקום למשפחה כולה. אנחנו מקווים שהמסר יהדהד בכל בית שבו מצוי עבריין מין הפוגע בקרוביו, ויעודד נפגעים לדווח ולשבור את השתיקה".
הפרשה, שטלטלה את המשפחה המורחבת והובילה לקריסה נפשית וכלכלית של הורי הנפגעים, מגיעה לסיומה המשפטי עם אחד מעונשי המאסר הכבדים שהוטלו בשנים האחרונות על עבירות מין בתוך המשפחה.