במשך שנים רבות מרוקו הייתה ארץ מקלט לעבריינים נמלטים מישראל, חלקם מהמבוקשים והמסוכנים ביותר. משטרת ישראל חיפשה אחר אותם עבריינים בכל רחבי העולם, רק כדי לגלות שחיו תחת זהות בדויה, הקימו עסקים משגשגים והתערו בתוך הקהילה היהודית ומחוצה לה. "עבריינים ניצלו את העובדה שלא היו יחסים דיפלומטים בין ישראל למרוקו וברחו אליה", ציין קצין משטרה בכיר, "הם הקימו קומונה גדולה וצברו קשרים עם המשטרה המקומית, מה שהקשה את האפשרות לגרש אותם מהמדינה".
התופעה פסקה לפני כשנתיים שנרקמו יחסים דיפלומטיים עם מרוקו, מה שגרם לעבריינים הנמלטים להרגיש חבל נכרך סביב צווארם. חלקם הצליחו לברוח מהמדינה ברגע האחרון ולעבור מדינות אחרות, ואחרים כמו גולן אביטן (נאשם בשלושה מקרי רצח ובפרשת 512), ליאור חדד (נאשם ברצח ציון יאנה) ומשה תשובה (חשוד ברצח צורי מסיקה) הוסגרו לישראל. "היום לא שווה לעבריינים לברוח למרוקו, היא כבר לא מקום מסתור בטוח", ציין גורם מודיעיני במשטרה, "היחסים בין משטרת ישראל למשטרת מרוקו טובים מאוד - יש שיתוף פעולה ברמה הכי גבוהה".
כמו מרוקו, גם דובאי שהייתה פעם יעד הימלטות לישראלים כבר לא מהווה מקום בטוח עבורם מאז שנחתמו הסכמי אברהם – מה שגרם ללא מעט מבוקשים ששהו שם לעזוב לדרום אפריקה או קולומביה. "היום יש שם מעט מאוד עבריינים ישראלים, אבל קשה להניח עליהם את היד בגלל שהם מחזיקים אזרחות זרה", הסביר גורם במשטרה.
כיום, מרבית העבריינים שנמלטים מהארץ טרם ייפתחו נגדם חקירות מעדיפים להגיע למדינות כמו טורקיה, בולגריה, מולדובה, קולומביה, פנמה, האיים הקריביים, ארגנטינה, ברזיל ואפילו לאלסקה. כך לדוגמה ראש ארגון הפשע ערן חייא מתנהל בין טורקיה לדובאי, "הוא חכם מאוד, קשה לעקוב אחריו למרות שיש נגדו ראיות לכאורה".
יעד פופלרי נוסף עבור עבריינים נמלטים הוא אוקראינה, למרות המלחמה שהיא מנהלת עם רוסיה. בין היתר בשל הקושי לאתר אותם במדינה רוויה בלחימה. "למרות הסכנה העבריינים רואים במדינה הזו הזדמנות להסתתר. בין אם זה בקייב, אודסה או אומן", הסביר גורם במשטרה, "הם לוקחים בחשבון שהסכנה על חייהם עדיפה מאשר לשבת מאסר עולם או שנים ארוכות בכלא הישראלי".
מעצרו של המוהל שנאשם באונס שתי בנותיו על ידי האינטרפול בשבוע שעבר באומן, כפי שנחשף לראשונה ב-mako, הוא עדיין רק טיפה בים. "יש עבריינים שמשלמים הרבה מאוד כסף כדי לברוח לאוקראינה", חשף עבריין ממרכז הארץ, "הם רוכשים דרכונים מזויפים וקשה מאוד לאתר אותם. הם כל הזמן חוצים את הגבול בין אוקראינה, פולין ומולדובה. חלקם אפילו קופצים לבתי הקזינו ברומניה וחוזרים אחרי כמה ימים לאוקראינה".