העונש לסוהר שנחשד בקשרים עם עבריינים: "אסור לתת לו פרס"

במשך כעשור שירת א' כסוהר בכלא בצפון הארץ – עד שנפתחה נגדו חקירה פנימית בשירות בתי הסוהר לפני כשמונה שנים. לפי הממצאים, א' עמד בקשר אסור עם אסירים, עבריינים ובני משפחותיהם, ונחשד כי היה מעורב בהברחת סמים לתוך כותלי הכלא. אמנם החשד להברחות לא הוכח – אך בשב"ס טענו כי על גופו נתפס טלפון "סודי" שלא דווח למפקדים, ונקשר לחשדות החמורים.

בעקבות הדברים הוחלט להדיח את א' מהשירות. הוא לא ערער על ההחלטה – אך זמן קצר לאחר מכן פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון וביקש להכיר בו כנכה, בטענה כי הליך ההדחה גרם לו לפגיעה נפשית משמעותית. לתביעתו צירף חוות דעת רפואיות.

קצין התגמולים דחה את בקשתו בנימוק חד: מדובר בהתנהגות חמורה שאינה עומדת בסטנדרטים המצופים ממי ששירת בכוחות הביטחון – ובוודאי שלא מזכה בהטבות.

א' לא השלים עם ההחלטה והגיש ערעור לבית משפט השלום בחיפה. השופט קיבל את עמדתו באופן חלקי, הורה על כינוס ועדה רפואית לבחינת טענותיו ואף פסק לו החזר הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.

אך כאן הסיפור לא הסתיים – קצין התגמולים ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה שההכרה בפגיעה של א' תהווה "פרס על התנהגות פסולה". לדבריו, לא ייתכן שסוהר שיצר קשרים פסולים עם עבריינים יקבל הכרה כנכה בשל פגיעה נפשית שגרם לעצמו במו ידיו.

הסוהר השיב כי לא הוכחה נגדו הברחת סמים, וכי עצם ההדחה היא שגרמה לו לנזק. אך שופטי המחוזי קיבלו את הערעור, ביטלו את החלטת השלום, וקבעו כי עצם קשריו של הסוהר עם עבריינים ואסירים מהווים "התנהגות רעה וחמורה" שאינה מתיישבת עם ערכי השירות – ולכן אין מקום להכיר בו כנכה.