הייתי שקועה ברוחניות, חשבתי שכל העולם הזה הוא הבל

בסוף שנות ה-20 לחייה מצאה עצמה אורית (שם בדוי) בפרשת דרכים. היא החליטה שהיא רוצה לעשות שינוי משמעותי בחייה, ניתקה קשר מחברים קרובים, החליפה מספר טלפון ולמעשה מבלי לדעת, הכינה את הקרקע למה שעתיד לבוא. "היו לי חיים רגילים, אבל הייתי מכונסת בעצמי. כלפי חוץ שידרתי עסקים כרגיל, אבל מבפנים רציתי משהו אחר ומעניין", היא משחזרת. "לא חיפשתי לחזור בתשובה או משהו בסגנון, זה לא היה התכנון. הייתי מסורתית, אצלנו בבית תמיד נהגו לא לבשל בשבת ולהדליק נרות, אבל היינו מדליקים טלוויזיה ונוסעים".

ערב אחד, בזמן שישבה עם חברים, הציעה לה מכרה לבוא לשיעור תורה של הרב משה יזדי. "אמרתי לה שאני לא בקטע, אבל היא אמרה לי, 'למה לא? תנסי', והחלטתי לזרום. מה יש לי להפסיד?". עד היום, גם יותר מ-15 שנה אחר כך, היא זוכרת את אותו יום שלישי בשכונת נווה יעקב בירושלים. לדבריה, מה שהיא ראתה שם שאב אותה פנימה כמו מגנט. "היו שם צעירים וצעירות, כולם שרו והוא (יזדי) עמד שם ודיבר על אהבת ישראל, על חסד, דברים שכל בן אדם רוצה לשמוע. הייתה הפרדה בין נשים לגברים, הבנות עטפו אותי וחיבקו אותי. אמרתי לעצמי, 'זה המקום שלי'".

משם הדרך פנימה הייתה מהירה. אורית, כך טענה, נסחפה למסכת ניצול שלבשה גם אופי מיני פוגעני. במשך 15 שנה היא הייתה חלק מהכת של יזדי, שנעצר באפריל 2022 בתום חקירה סמויה שנמשכה חודשים. יזדי נחקר בחשד לעבירות מין במאמינות בעקבות תלונות שהתקבלו במשטרה וכחודש לאחר מכן, ב-26 במאי, הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגדו המייחס לו עבירות של אינוס במרמה, מעשה סדום במרמה, מעשים מגונים במרמה ועוד.

על פי כתב האישום, יזדי גרם לשבע מתלוננות להאמין בו ובכוחותיו הרוחניים באופן מוחלט, להשתעבד לרצונותיו ולבצע את הנחיותיו השונות, שבמסגרתן הוא פגע בהן מינית תוך שהוא גרם להם להאמין כאילו יחסי המין, מעשי הסדום והמעשים המגונים האחרים שביצע בהן נעשים לצורך "תיקונים רוחניים", במסגרת "דעת תורה" ובהנחיית "רוח הקודש"

בחודש שעבר ביקשה הפרקליטות לגזור עליו 20 שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע באופן חלקי או מלא בארבעה מתוך תשעה אישומים שיוחסו לו. לצד המאסר, ביקשה הפרקליטות להטיל עליו מאסר על תנאי, פיצוי משמעותי לנפגעות העבירה, קנס וחילוט של דירה וכספים נוספים. בעודה ממתינה לגזר הדין, מגוללת אורית את סיפורה ומזהירה אחרים. "אני רוצה להמשיך בחיים שלי, וזה בדיוק מה שאני עושה", היא אומרת. "האמונה והשמחה עדיין נשארו בי. את זה, אף אחד לא ייקח ממני בחיים"

ללכת לרופא? צריך לשאול את הרב קודם

אחרי המפגש הראשוני עם יזדי, החלה אורית לפקוד את משכנו שלוש פעמים בשבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, אז לדבריה היה "משמר לילי", מהשעה שתיים עד שש לפנות בוקר. "הוא דיבר איתנו על דברים שלטענתו רק אנחנו יכולים לשמוע", היא נזכרת. "הוא אמר לנו שאנחנו 'עמודי השלום' ושאנחנו נציל את ישראל. הוא היה מספר לנו דברים ואומר, 'אתם לא תשמעו את זה בשום מקום אחר'. למשל, הוא טען שהאבות באו אליו בחלום ואמרו לו כל מיני דברים שהוא צריך לעשות עם הקהילה שלו. האמנו להכל כי חשבנו שהוא צדיק, שהוא הצינור של הקדוש ברוך הוא, שהוא מוריד לנו דברים מהפה שלו. בפועל, זו הייתה שטיפת מוח".

החל משנות ה-90 כיהן יזדי, תושב גבעת זאב, כרב קהילת "עמודי השלום" בשכונת הבוכרים בירושלים וכראש עמותה הנושאת את אותו השם. במסגרת העמותה היו תחת אחריותו, בין היתר, בית תמחוי, מיזם חלוקת מצרכים לנזקקים וכן שיעורי תורה יומיים שאותם העביר לקהל מאמיניו, שהיה מורכב מגברים ומנשים, בהם גם חוזרים בתשובה.

אורית (שם בדוי): "יזדי אמר לנו שאנחנו 'עמודי השלום' ושאנחנו נציל את ישראל. הוא היה מספר לנו דברים ואומר, 'אתם לא תשמעו את זה בשום מקום אחר'"

אורית מספרת, בדומה למתואר בכתב האישום שהוגש נגדו, כי במהלך השיעורים הוא הטיף לקהל מאמיניו דברי כזב על "ביטול השכל" ועל "אמונת חכמים", והסביר להם שעליהם לבטל את דעותיהם ורגשותיהם בפני דעת תורה, אותה לדבריו הוא מייצג. עוד מתואר בכתב האישום כי בצורה דומה הוא גם לימד אותם על "צדיקי אמת", וטען שהוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים על מנת שיאמינו בו ויצייתו להנחיותיו השונות

"במשמר הלילי הוא דיבר איתנו על איך להתמסר לצדיק, למשל, הוא היה אומר שאסור ללכת לרופא, אלא אם הרב אומר שזה מקרה קריטי. פסיכולוג ופסיכיאטר זה הבל הבלים, שלא צריך ללכת אליהם. גם אם בן אדם באיזושהי מצוקה נפשית, לא הולכים. זוגיות, עבודה, רפואה – כל דבר צריך לשאול את הרב קודם, הכל עובר דרכו".

אורית, כתלמידה אדוקה, לקחה את דבריו של הרב כמצווה. לכן, כשצצה בעיה רפואית היא ביקשה את רשותו ללכת לבדוק זאת, אך הרב סירב. "עבר זמן, הבעיה הפכה להיות בולטת יותר, והמשפחה שלי לחצה עליי שאלך להיבדק. הלכתי אליו והסברתי לו שהמשפחה לוחצת עליי ושאני חייבת לראות רופא. הוא אמר 'טוב, תבדקי, אבל אין לך כלום'. הלכתי לרופא והוא שאל איפה הייתי כל השנים. הוא שלח אותי בדחיפות לעשות ביופסיה. אחרי חודש הגיעו התוצאות, והיה לי סרטן. אם לא הייתי בודקת את זה בזכות המשפחה שלי, אני לא יודעת מה היה קורה. גם בדרך לניתוח, הוא אמר לי, 'אל תדאגי, זה יעבור'. נכנסתי לניתוח באמונה שלמה שעוד יקרה נס, הוא פשוט שיחק לי בראש. זה ריסק אותי".

התלות העיוורת של אורית ביזדי פגעה לא רק במצבה הבריאותי, אלא גם בקשרים החברתיים שלה. למעשה, חייה הפכו להיות סובבים סביבו, והיא מתארת כיצד הייתה צריכה לאשר איתו כל קשר חברתי ומשפחתי. "הייתי בקשר טוב מאוד עם בני דודים שלי עד שהוא אסר עליי את זה. הוא אמר שיכול לצאת מזה משהו לא טוב ושהכוונות שלהם לא טובות. פעם גם ביקשתי ממנו לשמור על קשר עם חברה מאוד טובה שלי, והוא אמר, 'רק אם היא תבוא לשיעורים שלנו ותסכים לחזור בתשובה. אם לא, אל תיתני לה לקלקל אותך'. ניתקתי איתה קשר".

אומנם היא המשיכה לעבוד בעבודתה – אך שיחת טלפון אחת ממנו הספיקה בשביל שתעזוב הכל ותתייצב במשכנו. "הוא נטרל לי את החופש, את זכות הבחירה, חשבתי שהעבודה שלי זה בסך הכל עיסוק צדדי ושעיקר חיי זה 'עמודי השלום', בית התמחוי והקהילה. החסרתי המון מהעבודה, וגם כשהגעתי, הוא היה מתקשר אליי ואומר 'עכשיו תצאי מהעבודה, תברחי משם. תגידי להם שאת לא מרגישה טוב ותצאי'. הייתי שקועה ברוחניות, חשבתי שכל העולם הזה הוא הבל, שהמשיח יבוא ושהכל לא יהיה קיים, גם העבודה שלי".

שאלתי אותו למה אני רועדת. הוא אמר שזה חלק מהתיקון

אורית אף טוענת שבשלב מסוים, הקשר בינה לרב הידרדר לכדי ניצול מיני. זה קרה כשהוא פנה אליה וביקש ממנה להכין רשימה של כל הגברים שהייתה איתם במגע מיני, ולפרט מה בדיוק נעשה. "אמרתי לו שאני מתביישת, שאני לא מסוגלת לעשות דבר כזה. בחיים לא דיברתי על זה עם אף אחד בעולם, אני לא מסוגלת לרשום את זה בכתב", היא מסבירה. לדבריה, בשלב זה הוא ויתר, אך רק באופן זמני.

כעבור זמן מסוים חזר אליה הרב בבקשה דומה, והפעם, ציין את הסיבה, לכאורה. "יום אחד הוא אמר לי, 'אני רוצה לדבר איתך על תיקון מסוים שאת צריכה לעשות בגלל שהיית עם בחורים'. הייתי בחורה מאוד מופנמת ויכולתי לספור על יד אחת, אפילו פחות מזה, את הבחורים שהגעתי איתם לזה, אבל הסכמתי. הייתי בשיא הביטחון והאמונה שאני הולכת לנקות את עצמי. הוא אמר לי להביא תמונות מהתקופה שהייתה חילונית, ואני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול", היא נזכרת.

בשלב הזה, כך לדבריה, יזדי אמר לה שבשביל התיקון שלה היא צריכה לצאת החוצה, להוריד חולצה ולרוץ חצי עירומה ברחוב. "שאלתי אותו, 'רגע, אבל יראו אותי?', הוא חייך ואמר, 'לא, אני אדאג שלא יראו אותך'. אמרתי שאני אעשה כל דבר בשביל התיקון שלי, כי באמת האמנתי שהוא עוצם לאחרים את העיניים. בסוף לא עשיתי את זה, הוא אמר שנדחה את זה לפעם אחרת, אבל מתברר שבנות אחרות כן עשו את זה. זה חולני".

האופי המיני של השיחות עם הרב נמשכו גם לאחר סירובה של אורית לבצע את המעשה המבזה והמשפיל. "הוא התחיל לדבר על כך שיש רמות של טומאה, ושברגע שבן אדם חוטא, הוא מתכסה בקליפות ויורד לתוך 52 שערי טומאה", היא משחזרת. "הוא טען שרק יחידי סגולה בודדים בעולם יכולים לטהר אדם שנפל לשם, ושבאמצעות גופו הוא יכול להרים ולטהר אותי".

תחת הכסות הרוחנית וההבטחה ל"תיקון", החלו לדבריה שורה של מעשים מיניים חמורים. "הוא אמר לי להגיע אליו הביתה, שאלתי בשיא התמימות אם אמא שלו תהיה שם, והוא השיב שכן. הגעתי ולא היה אף אחד בבית. הוא התקרב אליי והתחלתי לרעוד, הבנתי שמשהו לא בסדר קורה כאן. שאלתי אותו למה אני רועדת ככה והוא אמר שזה מצוין, שזה חלק מהתיקון", היא מספרת.

"יום אחד הוא אמר לי, 'אני רוצה לדבר איתך על תיקון מסוים שאת צריכה לעשות בגלל שהיית עם בחורים'. הייתי בשיא הביטחון והאמונה שאני הולכת לנקות את עצמי"

את הרגעים שאחרי אורית לא מצליחה לשחזר. היא מתארת את זה כנתק שבסופו היא מצאה את עצמה איתו במיטה. "הוא ניסה להחדיר ולא הצליח, ואז אמר, 'איי איי איי, איך התיקון הזה חשוב', הוא ניסה שוב, ופתאום הוא נתן צעקה שאני לא אשכח בחיים, עד היום יש לי צמרמורת ממנה, 'איזה ניצוצות יש בשמיים, את לא מבינה מה את עושה עכשיו בשמיים, איזה נשמות את מתקנת, איזה אסונות את מונעת'. זו הייתה הפעם הראשונה".

על הפגיעות המיניות במסווה של "תיקונים", שחזרו על עצמן שוב ושוב, היה אסור לאורית לדבר. "הוא אמר שאסור לדבר לפני, בזמן או אחרי, אחרת התיקון לא תקף. זו הייתה דרך מעולה בשבילו להסתיר את זה, ואחרי כל פעם הוא היה אומר, 'את לא מבינה איזה פיגוע מנעת בשמיים'. בכלל, לא חשבתי באופן עצמאי. את לא בשליטת עצמך, את כל כולך תלויה בו, את חושבת שאת הנבחרת שלו. בן אדם שלא נמצא בתוך כת לא יכול בחיים להבין את זה".

הסדק הראשון באמונה של אורית הגיע עוד לפני המעצר, כמעט במקרה, באמצעות הקלטות סתר שהגיעו לידיה. ההקלטות חשפו כי יזדי מנהל קשרים מיניים ומקביל שיחות בעלות אופי מיני עם בנות רבות מהקהילה, תוך שהוא משקר ומפזר מילות חיבה במקביל. "כשהבנתי שמשהו מלוכלך קורה, שלחתי לו את כל ההקלטות לטלפון וניתקתי. באותה שבת הורדתי את הגרביונים, את חולצת הבסיס וכל מה שקשור לצניעות ודת. אמרתי שאני לא רוצה שום קשר לעולם הזה".

"הוא התקשר אליי בלי סוף, עשר שנים הלכו לו מהחיים באותו רגע שגיליתי. סגרתי את הטלפון, שמתי אותו בצד ולא הסתכלתי על ההודעות. הוא ניסה להגיע אליי דרך אח שלי, שהיה גם הוא בכת, ואמר לו למסור לי שהשתמשו באפליקציה שמזייפת קולות ומרכיבה שיחות שלא היו ולא נבראו. אמרתי לו, 'סבבה, תגיד לו בסדר', וניתקתי".

בשלב מסוים יזדי דרש לפגוש אותה, אך הניתוק שנוצר כבר הקשה עליו להמשיך בשליטה. "הוא קרא לי ליד הרכב ואמרתי לו שאני לא מעוניינת לבוא. הוא התקשר שוב ושוב עד שבאתי ופשוט התחלתי לצעוק עליו. צרחתי עליו, והוא אמר לי, 'די, תפסיקי, את לא מבינה מי את בשבילי, נראה לך שאני בכלל משווה אותך לבנות האלה?', אבל האסימון כבר נפל".

העימות ההוא הציף מעל פני השטח גם את המחיר הכבד ביותר שגבה ממנה – השנים האבודות והמניעה המכוונת של הקמת משפחה. "אני מעל גיל 40 היום ואני רווקה, ופתאום נופל לי האסימון שהוא זה שמנע ממני שידוכים כל השנים. הוא אמר לי, 'למה את חושבת שאת לא נשואה? אני רציתי אותך בשבילי'. עניתי לו, 'מי שמך? מי אתה בכלל שתרצה אותי בשבילך? יש לך תשעה ילדים ועשרים נכדים, אתה לא נותן לי לחיות את מה שאישה צריכה – להתחתן ולהביא ילדים לעולם'. זה גרם לי לשנוא אותו עוד יותר. אמרתי לו שמכאן אין לאן להידרדר יותר, הלכתי ולא עניתי לו יותר לטלפון".

לפי הכרעת הדין, יזדי ניצל את מעמדו הדתי והחברתי ואת יחסי האמון והתלות שיצר עם נשים שהיו תלמידותיו כדי לבצע בהן עבירות מין. עם זאת, יזדי לא הורשע בעבירות המין שביצע לכאורה באורית.

"הייתה לי תחושה מאוד קשה אחרי הכרעת הדין. האשימו אותו רק באישומים על שתי נשים אחרות, שהסיפורים שלנו מאוד דומים. השופטים התמקדו בהודעות ששלחתי לו, שהיו שם מילות חיבה. ניסו לטעון שזה התחיל במרמה ובהמשך הפך לרצון. איך דבר שמתחיל במרמה הופך לרצון? הייתי בשבי מנטלי, לא שבי של כלא, אלא כלא מחשבתי. הוא שבה אותנו במוח ולפעמים זה יותר קשה מהפיזי. הייתי בשוק של החיים, אני מאוד מאוכזבת מהמערכת".

"השופטים התמקדו בהודעות ששלחתי לו, שהיו שם מילות חיבה. ניסו לטעון שזה התחיל במרמה ובהמשך הפך לרצון, אבל הייתי בשבי מנטלי, לא שבי של כלא, אלא כלא מחשבתי"

הסתכלתי במראה ולא ידעתי מי אני

הפער בין העדויות שעלו נגדו לבין העבירות שבהן הואשם יזדי נובע מכך שאין חוק נגד כתות בישראל. "כל עוד לא הייתה עבירה פלילית ברורה כמו אונס, מכות פיזיות לילדים או הזנחה – אין למשטרה כלים לטפל בתופעה", מסבירה רחל ליכטנשטיין, מנהלת העמותה לנפגעי כתות בישראל. "מערכת יחסים מעוותת בין מנהיג למאמינים היא לאו דווקא פלילית כשלעצמה. דברים כמו השפלות, ניתוק מהמשפחות, או חוויה מתמדת של תחושת אשמה שבה האדם מרגיש שהוא תמיד אשם בכל מה שקורה אינם מוגדרים כעבירה. כך גם התפיסה שישנה רק אמת אחת והיא נמצאת אצל המנהיג, או קיומה של פעילות אינטנסיבית מאוד סביב המנהיג והפניית משאבים גבוהים עבורו ועבור הקבוצה. כל אלו, אינם פליליים".

כמו קורבנות רבים שיוצאים מכת ומתקשים להמשיך בחיים, גם אורית חוותה משבר זהות כשהתנתקה מכבליו של יזדי. "צריך להבין שככל שאנשים היו בכת זמן ממושך יותר, כך חלקים רבים יותר בחיים שלהם נותקו מכל סביבה חיצונית", מסבירה רחל ליכטנשטיין על מורכבות השיקום. "לכן, רגע העזיבה הוא למעשה רגע של התפרקות טוטלית של החיים. ברגע שהתנתקת מהחיים הקודמים שלך, מהחברים וממקום העבודה שלך, ברגע אחד אין לך כלום. אין לך משפחה, מנהיג רוחני, רופא או פסיכולוג. כל אספקט בחיים מתפרק, והקרקע נשמטת מתחת לרגליים. היוצאים מהכתות מגיעים לחוסר כל וצריכים להתחיל את חייהם מחדש, מה שהופך את תהליך השיקום לאינטנסיבי מאוד. האנשים האלו נמצאים במצבים רגשיים לא פשוטים. הרבה פעמים כל הכסף שלהם נשאר בתוך הכת, הם שרויים בחובות גדולים וסוחבים איתם פגיעה נפשית עמוקה, לעתים גם פגיעה מינית".

"שאלתי את עצמי איך אני עושה את זה? איך אני חיה בלעדיו? ואז יום רודף יום, ואת מבינה שאת כן יכולה לחיות בלעדיו. הוא לקח לי את הזהות, הסתכלתי במראה ולא ידעתי מי אני", משחזרת את אורית את התקופה שאחרי היציאה מהכת. "עשיתי את זה צעד-צעד, עם המון בכי ונפילות. עד היום יש לי נפילות, כי אני מרגישה שבשנים האלה פספסתי המון. לא הקמתי משפחה, לא הבאתי ילדים לעולם ואלה דברים שקשה לי להשלים איתם".

"עברתי תקופה מאוד מאוד קשה אחרי הכרעת הדין", היא מסכמת, "בכיתי המון, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אבל אני לא הולכת אחורה, אני לא רוצה להתעסק בזה יותר. גם ככה הוא גנב לי 15 שנה מהחיים. אני רוצה להמשיך הלאה".