ח', צעירה בשנות ה-20 לחייה מחיפה הלכה ברחוב כשלפתע רכב שנסע סמוך אליה עצר והבחור בתוכו חטף מידה את הטלפון הסלולרי. מיד לאחר החטיפה הוא החל לנסוע ברכב והיא באופן אינסטנקטיבי נאחזה בחלון המוכנית הנוסעת בניסיון להחזיר לעצמה את הטלפון שנשדד ממנה. הנהג החל בנסיעה מהירה והצעירה נפלה מהרכב ונחבלה קשות, בעקבות הפציעות היא אושפזה בבית חולים.

"הוא חטף לי את הטלפון מהיד והחל לנסוע. נתלתי על חלון הרכב כדי לקחת את הטלפון מהיד שלו, הוא נהג בפראות כדי להפיל אותי. לבסוף נפלתי ונחבלתי בכל הגוף", שחזרה ח' בעדות במשטרה.

השוטרים עצרו בהמשך את ב' והגישו נגדו כתב אישום. הוא הורשע בעבירות של חבלה חמורה, מעשה פזיזות ורשלנות ונדון לעונש מאסר ולתשלום פיצוי ל-ח' שסבלה מטראומה קשה וכן מחבלות ומצלקות שיישארו על גופה לכל החיים.

בעקבות אותו אירוע שקרה לפני שמונה שנים, ח' החליטה להגיש תביעה אזרחית לבית משפט השלום בירושלים נגד ב' וחברת הביטוח שלו בה היא דרשה פיצויים על הנזקים הנפשיים והגופניים שנגרמו לה. היא צירפה חוות דעת של אורתופד מומחה שקבע לה נכות בשיעור של 35.2 אחוז וכן חוות דעת מהביטוח הלאומי שקבעו לה נכות של 20 אחוז. לדבריה היא מוגבלת בתפקודה.

ב' לא מצידו לא הביא חוות דעת הסותרות את טענותיה של ח' אבל טען במהלך המשפט כי יש ברשותו סרטונים שבהם נראית ח' רוקדת במהלך חתונה של בני משפחתה. לדבריו אם היה מסוגלת לרקוד הנכות שלה צריכה להיות נמוכה בהרבה.

בית המשפט דחה את התביעה נגד חברת הביטוח בנימוק שלא מדובר בתאונת דרכים וכן את טענותיו של ב' לגבי העובדה שהציג סרטונים שרקדה בחתונה של בני משפחתה.

השופט גם דחה את עניין הרשלנות התורמת לאירוע וקבע כי בפסק הדין כי אין ספק שהנתבע ברשלנותו ופזיזותו גרם לפציעתה של ח'.

"לא מצאתי שיש מקום להטיל רשלנות תורמת כלשהי על התובעת שכל שעשתה הוא לבקש את הטלפון הסלולארי שלה שנלקח על ידי הנתבע ללא הסכמתה", הדגיש השופט ופסק כי ב' יפצה את ח' בסכום של 1.7 מיליון שקל.