הפצת חשבוניות פיקטיביות וסחיטת מיליונים: כתב אישום נגד סמיר בכרי ובכירי ארגונו

פרקליטות המדינה הגישה שני כתבי אישום חמורים לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, וראש ארגון הפשע סמיר בכרי, לצד שורת נאשמים נוספים. כתבי האישום מגוללים מסכת של גניבה שיטתית מקופת עיריית נצרת לאורך השנים 2015–2025, תוך שימוש בחברת שמירה ככיסוי והזרמת כספי ציבור במרמה. לצד אלו, מיוחסות לנאשמים עבירות של סחיטה באיומים, הלבנת הון, עבירות מס ומתן שוחד שבוצעו על ידי משפחת הפשע בכרי. הפרקליטות מבקשת לחלט כ-61 מיליון שקלים וכן ביקשה לעצור את המעורבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

רשימת הנאשמים מעיריית נצרת כוללת את עלי סלאם, ראש העירייה לשעבר, ג'פרי גדע, גזבר העירייה לשעבר, סביח מילחם, מנהל מחלקת האכיפה העירונית, ותאופיק מרואת, שהיה עוזר סגן ראש העירייה וחבר מועצת העיר. מטעם חברת השמירה נאשמים אדהם מורה וחברת "שומרי הגליל (ע.ע.ט) 2000 בע"מ". מרשימת הנאשמים המזוהים עם ארגון בכרי עולים שמותיהם של ראש ארגון הפשיעה סמיר בכרי, העבריין ראיד ריאן (כאיד), מוחמד פאח'ורי (אבש), מוחמד ריאן, זוהיר בכרי, עורך הדין סאמר אבו אחמד, מוחמד עבד אלקאדר, מועתז עאלם ומג'ד חמד.

על פי כתב האישום, הנאשם עלי סלאם ניצל את סמכויות החתימה והאישור שלו בעירייה כדי להזרים כספי ציבור לחברת "שומרי הגליל" על בסיס חשבונות שמירה כוזבים וניפוח שעות עבודה. המנגנון כלל הנחיות לרישום עובדים פיקטיביים והנפקת תלושי שכר כוזבים, כאשר במסגרת זו הועברו לסלאם תשלומים חודשיים במזומן בסך של כ-20,000 שקלים ובהמשך כ-22,000 שקלים. באמצעות החשבונות הכוזבים נלקחו מקופת העירייה סכומים בהיקף של כ-28 מיליון שקלים בין השנים 2015–2022, ומעל 30 מיליון שקלים נוספים בין השנים 2022–2025.

במהלך השנים 2022–2025, בעקבות קשיים כספיים בחברת "שומרי הגליל" והלוואה שנטלה במזומן, נוצר קשר בין הנאשם א' לבין הנאשם כאיד. האחרון החליט לטפל בגביית חוב העירייה לחברה ונחשף למנגנון ניפוח השעות. מאותו שלב עמד כאיד בקשר עם עלי סלאם וגבה תשלומים כנגד חשבונות השמירה הכוזבים, וסמוך למרץ 2023 הורה לא' להעניק לו ייפוי כוח בשם החברה. בספטמבר 2023 פורסם מכרז לאספקת שירותי אבטחה בחתימת סלאם ומילחם ובאישור גדע, על אף שהיו מודעים לכך שאין צורך בשמירה במתחמים ובשעות שנכללו. כדי להבטיח את הזכייה ולמנוע חשד, ביקשו הנאשמים מכאיד להוריד את מחיר שעת השמירה והציעו להשלים את ההפרש באמצעות הגדלת היקף השעות הכוזבות. בהמשך לכך הונמך המחיר והחברה זכתה במכרז. לצד זאת, אושר מנגנון של תשלומים בצ'קים והעברות לגורמים פיננסיים והמרתם למזומן בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, ובסך הכל בוצעו פעולות ברכוש אסור בהיקף של למעלה מ-80 מיליון שקלים. סלאם וגדע אישרו את התשלומים למרות מודעותם לכזב ולידיעתם כי כאיד משתייך לארגון בכרי והכספים מיועדים למימונו.

בשנת 2025, לאחר מינוי חשב מלווה והפסקת התשלומים לחברה בעקבות אי-סדרים, החליט כאיד לסחוט באיומים את המשך התשלום מסלאם. באמצעות הנאשם מורה הופעל עליו לחץ, ולאחר שנחתם צ'ק בסך 490,000 שקלים, דרש הארגון תשלום של 10–12 מיליון שקלים כדמי סחיטה, תוך איום לפגוע בבנו של סלאם אם הכסף לא יועבר. בסופו של דבר סוכם על העברת מיליון שקלים. סלאם אסף כ-500,000 שקלים במזומן, ובחניון עיריית נצרת הועברו הצ'ק והמזומן באמצעות שליח מטעמו לידי הנאשם מורה. בהוראת כאיד הועבר המזומן לאדם מהארגון והצ'ק נמסר לידיו של כאיד.

כתב האישום מוסיף כי סלאם נתן שוחד לנאשם מרוואת בעד תמיכתו בשנים 2018–2024 בסכום של כ-6,000 שקלים בחודש ובסך הכל כ-400,000 שקלים, שחלקם שולמו במזומן וחלקם בצ'קים שנרשמו כשכר לבתו. גזבר העירייה לשעבר גדע קיבל לפי האישום סכום כולל של 60,000 שקלים במזומן במספר הזדמנויות. סעיפי העבירות המיוחסים למעורבים הם גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בצוותא בנסיבות ארגון פשיעה, מרמה והפרת אמונים, סיוע לארגון פשיעה, הלבנת הון, ומתן וקבלת שוחד.

סחיטה באמצעות "קווי הלוואות"

החל משנת 2022 השתלט הארגון על חברת "שומרי הגליל" והשתמש בה לגניבת כספי ציבור והלבנתם דרך נותני שירותים פיננסיים. הארגון השתלט על חברות נוספות ששימשו כסות להצגת הכנסות לגיטימיות, בין היתר בדרך של משיכת משכורות או הנפקת תלושי שכר פיקטיביים. כתב האישום מתאר גם החזקת נכסים ומימון בניית בניין בהר הקפיצה בנצרת עבור משפחת בכרי תוך הסוואת הבעלות. כדי להקשות על המשטרה, הארגון החליף בתדירות גבוהה טלפונים וכרטיסי סים, השתמש באפליקציות עם הודעות נמחקות ובמילות קוד, ונעזר בכלי רכב משוריינים. פעילותו התרכזה בשתי "מפקדות" בנצרת ובבסמת טבעון שהיו נעולות מאחורי דלתות כספת ורושתו במצלמות אבטחה שכיסו חלקים נרחבים מהאזור. בכירי הארגון אף ניהלו את הפעילות מחו"ל בתקופות ממושכות.

ארגון בכרי הפעיל מנגנון סחיטה שיטתי באמצעות "קווי הלוואות" בריבית חריגה, לעיתים בשיטת 18%, תוך דרישה לתשלומים של מאות אלפי ועד מיליוני שקלים. כאיד ניהל את השיטה בידיעת סמיר בכרי, תוך שימוש במוניטין המאיים של הארגון. גביית הכספים בוצעה דרך "קופת צ'קים" שנוהלה על ידי כאיד וריאן, תוך מעורבות של מועתז באמצעות נש"פ "אקסטרה" בפדיון הצ'קים. במסגרת מסכת הסחיטות הופעלו לחצים ואיומים חוזרים, דרישות לסכומי עתק חד-פעמיים, הגדלת חובות והצבת יעדי תשלום חדשים כאשר צ'קים חזרו. הנאשמים אבש וריאן אכפו את הגבייה, ועבד אלקאדר שימש כגורם מסייע.

שיטות הפעולה הכלכליות של הארגון כללו הפצת חשבוניות כוזבות לצורך קיזוז מע"מ, ניכיון צ'קים ושימוש בחברות להסוואת מקור הכספים בהיקפים של מיליוני שקלים. במקביל מיוחסות לארגון עבירות אלימות חמורות הכוללות שימוש בנשק וירי. דוגמאות למספרים מאחורי שיטת הפעולה חושפות את עומק הניצול: בקו הלוואות אחד נלקחו כ-2.3 מיליון שקלים אך נמסרו צ'קים בסך של כ-7.5 מיליון שקלים. במקרה אחר נדרשה קרן של 6 מיליון שקלים לצד ריבית חודשית של 480,000 שקלים. עוד מתוארות העברות של סדרות צ'קים בסכומים של 8.2 מיליון שקלים ו-3 מיליון שקלים, דרישה לתשלום חודשי קבוע של 800,000 שקלים למשך שנה, דמי סחיטה בסך של כ-950,000 שקלים, ודמי חסות ששולמו בצ'קים בסכום מצטבר של כ-3.3 מיליון שקלים.

העבירות המיוחסות לחברי הארגון כוללות ניהול ומימון ארגון פשיעה, סחיטה באיומים ובכוח, עבירות נשק וירי, עבירות לפי חוק אשראי הוגן, הלבנת הון, גביית דמי חסות ועבירות מע"מ חמורות, הכל במסגרת ובנסיבות של פעילות ארגון פשיעה.