שמו של גיל פרג, הישראלי שמואשם כי רצח את אמו לילי פרג, ודודתו פרחיה סרוסי, בעיר מנדוזה שבארגנטינה בחודש ינואר האחרון, עלה ביממה האחרונה שוב לכותרות במדינה הדרום אמריקאית לאחר חשיפת תמלילים משיחותיו עם עורכי דינו בתוך הכלא בו הוא עצור כבר למעלה מחצי שנה.

פרג, שכלוא באחד מבתי הכלא במנדוזה שבצפון ארגנטינה, עסוק בימים אלה רק בדבר אחד - הסירוב של בית המשפט לבקשת עורכי דינו להעבירו לבית החולים הפסיכיאטרי בעיר אסייסה (Ezeiza) הסמוכה לעיר הבירה בואנוס איירס.

"הפתרון מבחינתי הוא שתשלחו אותי למאסר בגן חיות ושם תנעלו אותי בכלוב עם כל החתולים שלי", אמר פרג לעורכי דינו לאחר שקיבל את ההודעה השלילית על העברתו לבואנוס איירס. "הם הילדים שלי החתולים האלה. אני לא יכול להיות לצד בני אדם. בתא הזה, שאתם קוראים לו חדר, אבל זה תא מזעזע לכל דבר, אני מסתכל על הקירות ומתפוצץ לי הראש. אני לא יודע איפה הילדים שלי ואני רק חושב עליהם".

נכון להיום, 10 חודשים לאחר שנעצר באשמת הרצח של אמו ודודתו, פרג עבר חמש בדיקות פסיכיאטריות שונות, ובשלוש מהן נקבע כי מדובר באדם שסובל מסכיזופרניה ויש לאשפזו במוסד סגור.

לדברי חלק מהפסיכיאטרים שבדקו אותו, פרג פעל מתוך "פרץ של אלימות רגשית", ועל פי החשד אמו ודודתו אמרו לו משהו שהכעיס אותו וגרם לו לאבד שליטה על רגשותיו, ככל הנראה לאחר שאמו הודיעה לו כי היא מעוניינת להחזיר אותו לישראל על מנת לאשפזו במוסד בארץ.

בימים האחרונים, כך על פי כלי התקשורת בארגנטינה, נראה שאנשי בית הכלא בו הוא עצור סובלים מבעיה חדשה; שאר האסירים במקום מתלוננים רבות על נוכחתו במתקן, ולטענתם הוא גורם להם סבל רב מאחר שהוא לא מפסיק ליילל בלילות ומפריע למנוחתם, וגם סירובו להתקלח הופך את המחלקה בה הוא עצור למפגע תברואתי של ממש.

על פי אחד הדיווחים מתוך בית הכלא, אחד מהאסירים במחלקה בה עצור פרג הבטיח לו כי יישלח לו לתא אוכל חתולים, וכמה שעות לאחר מכן החדיר לו חולדה לתא. אסירים אחרים, כך דווח, ניסו לפגוע בו פיזית באמצעות מוטות ברזל דרך אחד החורים בתאו, אך לא פגעו בו בסופו של דבר, ולאחר מעשיהם טענו בפני הסוהרים כי על פי הקודים בעולם התחתון בארגנטינה "אסור לסלוח לאדם שרצח את אמו".

כאמור, וככל הנראה כחלק מחיזוק קו האי שפיות אותו הם מנסים לקדם על מנת להעביר את פרג מבית הכלא למוסד פסיכיאטרי, חשפו ביממה האחרונה עורכי דינו חלקים מתוך שיחותיהם עמו בתוך תחומי הכלא, וכוללות מספר ציטוטים מצמררים במיוחד ששופכים אור נוסף על אישיותו.

פרג: "אני יודע שיום אחד אני אהרוג את עצמי, גם אם לא ארצה לעשות זאת או לא אצליח, אני אתאבד. אני לא יכול לשלוט בידיים שלי שרוצות להרוג אותי. בפעם הבאה שאתם באים אתם יכולים להביא לי אוכל לחתולים?".

עו"ד: "למה? יש לך חשש שירעילו אותך?".

פרג: "לא, אין לי חשש כזה. אם ירעילו אותי זה עוד יותר טוב מבחינתי".

עו"ד: "חוץ מזה, מה שלומך בימים אלה"?

פרג: "רע מאוד. אני חתול, וכאן אני לא יכול להיות חתול".

עו"ד: "למה אתה מתכוון?"

פרג: "החתולים הם הילדים שלי. נתתי שמות לכולם. מי שהכי אהבתי היה 'בומבדיל'. די, אני רוצה להתאבד. מצד שני אני רוצה לחיות עם כל הסבל הזה שמחזיק אותי בחיים. למרות שאני רוצה להימנע ממנו. היד שלי תרצה לרצוח אותי, גם אם ארצה או לא. ידעתם שהיו לי יחסים עם אימא שלי? רציתי ליצור גזע אנושי. היברידי. רציתי לגדל את הילדים שלי כמו חתולים. רציתי שאימא שלי תהיה גם האימא שלהם וגם הסבתא שלהם. אבל היא כבר לא יכולה הייתה להביא ילדים. היו לי גם יחסים מיניים עם החתולות שגרו איתי. חלק מהגורים שנולדו לנו נולדו מתים".

עו"ד: "בגלל זה היית הולך לבית הקברות?".

פרג: "לא, אהבתי ללכת לשם כי אהבתי לראות יצורים עם שתי רגליים מתים. כל הזמן חשבתי לעצמי שאותם יצורים כבר לא יכולים לפגוע בי. לא יכולים לפגוע באנשים חיים. שם בעצם הבנתי את מעגל החיים והמוות. הם, בני האדם, גונבים אדמות, הורסים אותן, מחרבים את הטבע, וחיים רק כדי להרוג את האדמה. כשהם מתים - האדמה מכסה אותם".

עו"ד: "היית הולך לבד לבית הקברות?".

פרג: "לפעמים הייתי הולך לבד. אחרי זה כבר הייתי לוקח את הילדים שלי. החתולים שלי. לימדתי אותם לשרוט את המצבות. לימדתי אותם לעשות את הצרכים שלהם על הקברים של היצורים עם שתי הרגליים. בית הקברות הוא המקום הבריא בעולם. מקום עם צדק. שם היצורים לא אוכלים יותר פרות, לא אוכלים עופות, לא אוכלים חזירים. לא משתמשים בשקיות פלסטיק ולא בקופסאות קרטון".

עו"ד: "ובבית שלך רצית להקים בית קברות?".

פרג: "לא יודע, שכרתי את הנכס הזה כי הוא היה מול בית הקברות".

עו"ד: "זה נכון שרצית לחפור מנהרה תת קרקעית שתוביל אותך מביתך לבית הקברות?".

פרג: "מי אמר לכם את זה?".

עו"ד: "אחד השכנים אמר את זה בראיון לטלוויזיה".

פרג: "איך הוא נראה האיש הזה?".

עו"ד: "אנחנו לא זוכרים. הוא רק אמר שראה אותך סופר צעדים מביתך לבית הקברות".

פרג: "הוא צודק! חשבתי שאף אחד לא ראה אותי".

עו"ד: "למה רצית לבנות את המנהרה הזאת?".

פרג: "כי רציתי להגיע אל המתים בלי שיפריעו לי. הם ואני. להגיע עד אליהם".

עו"ד: "בשביל מה?".

פרג: "כדי להסתכל להם עמוק בעיניים. בשביל לחוש באמת את ריח המוות".