הענישה המחמירה: גננות וסייעות מתעללות לא ייהנו מקיצור עונשן בשליש
לפי המדיניות החדשה בשב"ס, גננות מתעללות שעברו הליך טיפולי או שיקומי בכלא לא יוכלו ליהנות מקיצור שליש, ורק במקרים חריגים ביותר – למשל מסיבות בריאותיות. משמעות ההנחיה החדשה היא שהגננת המתעללת כרמל מעודה תרצה, בסבירות גבוהה, את מלוא עונשה – 9.5 שנות מאסר – ולא תשתחרר בעוד כשנה וחצי
בשורה קשה לכרמל מעודה ולשאר הגננות והסייעות שהורשעו בהתעללות בפעוטות: רשויות האכיפה – ובהן משרד המשפטים וועדת השחרורים – קבעו מדיניות מחמירה שלפיה מי שהורשעה בעבירות התעללות בילדים לא תהיה זכאית לשחרור מוקדם (קיצור שליש), גם אם עברה הליך טיפולי או שיקומי. רק במקרים חריגים ביותר, למשל מטעמים בריאותיים, ניתן יהיה לשקול חריגה מהכלל – וגם אז מדובר בתהליך מורכב שאינו מבטיח שחרור.
יותר מחמש שנים חלפו מאז יום מעצרה של מעודה. אם ינוכה שליש מעונשה היא אמורה להשתחרר בעוד כשנה וחצי. בעקבות המדיניות החדשה, היא לא תשחרר במועד זה, גם התנהגותה תהיה טובה. בסבירות מאוד גבוהה הגננת המתעללת תרצה את מלוא עונשה - 9.5 שנים.
גורם משפטי הסביר כי "המטרה היא למגר את התופעה ולהעביר מסר תקיף ומרתיע לשאר הגננות והסייעות. מי שהתעללה בילדים לא תקבל פרס מהמדינה".
בנוסף, למשפחות הקורבנות ניתנת זכות להתנגד בפני ועדת השחרורים לכל בקשת שחרור מוקדם או יציאה לחופשה מצד הגננות והסייעות שהורשעו. בשב"ס מבהירים כי כל בקשה כזו נבחנת גם בהיבט מודיעיני, בשל חשש לפגיעה באסירות עצמן. בחודשים האחרונים נדחו שתי בקשות חופשה שהגישה כרמל מעודה.
עו"ד חן מאירי, מומחית לדיני אסירים, התייחסה לשינוי המדיניות: "בעבר הדגש המרכזי בוועדות השחרורים היה על שיקום, אולם כיום – ובצדק – ניכרת מגמה של החמרה, מתוך הבנה שמדובר במכת מדינה. פרקליט המדינה אף הנחה לאפשר חריגה מהשיקול השיקומי, שכן הציבור מביע שאט נפש כה עמוקה ממעשים אלה, עד שאין להטיל עליו את 'הגזרה' של חזרה מוקדמת של האסירות לחברה".
לדבריה, מגמה זו כבר ניכרת בהחלטות ועדות השחרורים האחרונות, שדחו בקשות רבות לשחרור מוקדם, גם במקרים בהם הוצג הליך שיקום מוצלח – מתוך מטרה להרתיע ולמנוע הישנות עבירות דומות בעתיד.