היעד של העבריינים הנמלטים מישראל: "מדינה גדולה, קשה להתחקות אחר מישהו אם הוא לא בולט"

עד לפני כשלושה חודשים, חיים (שם בדוי), בשנות ה-40 לחייו, היה חבר פעיל בארגון פשע מהשרון, מבוקש על ידי המשטרה בעקבות מעורבותו בניסיון חיסול של עבריין בכיר. זמן קצר לאחר שהמשטרה סיכלה את ניסיון החיסול, חיים עזב את ישראל על טיסה ישירה לדובאי, יעד מועדף על עבריינים ישראלים לאור העובדה שאין הסכם הסגרה בין ישראל לאיחוד האמירויות.

"חיים ברח בהתחלה למרקש שבמרוקו", מספר מקורב אליו, "אבל אחרי שהבין שהרשויות המקומיות עוקבות אחריו, כנראה בעקבות מידע שהועבר ממשטרת ישראל, הוא הבין שאין לו שם שקט. דובאי הייתה התחנה הבאה, שם הוא הרגיש בטוח יותר. אלא שגם שם החלו שלטונות האמירויות להפעיל לחץ על עבריינים ישראלים. הם קיבלו מסרים שעדיף להם להנמיך פרופיל או פשוט לעזוב. אז חיים ארז מזוודות, עבר להתגורר בוורשה, ומדי פעם חוזר לדובאי כדי לטפל בעסקי הנדל"ן שלו".

למרות שפולין דווקא כן חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל, חיים אינו חושש בשלב זה ממעצר. הסיבה: משטרת ישראל טרם הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי של האינטרפול. לפי מקורות, מתנהל מאחורי הקלעים משא ומתן להביאו לישראל בהסכמה - אך נכון לעכשיו, ללא תוצאות.

ולחיים לא חסרה חברה. ש', עבריין נוסף ממרכז הארץ, גם הוא בחר להתמקם בוורשה. לדבריו, לא בגלל צו מעצר, אלא בגלל חוזה חיסול. "ברגע שגיליתי שארגון פשע גדול הוציא עליי חוזה, לא הייתה לי ברירה", הוא מספר, "אם הייתי נשאר בארץ, סביר להניח שכבר היו שמים לי מטען ברכב או יורים בי ברחוב. פה אני מסתובב חופשי. הם לא יגיעו לפולין. זו מדינה גדולה, קשה להתחקות אחרי מישהו אם הוא לא בולט. אני מרגיש בטוח הרבה יותר מישראל".

יעד חדש

מגמה זו אינה חדשה. בעשור האחרון, עבריינים ישראלים - יהודים וערבים כאחד - הקימו לעצמם "קומונות פשע" ברחבי העולם. בתחילה היה מדובר במרוקו, בעיקר בערים קזבלנקה, רבאט ומרקש. דמויות מוכרות כמו שלום דומרני, אבי רוחן וליאור חדד הקימו שם עסקים לגיטימיים לכאורה - חקלאות, השכרת רכבים ועוד - אך במקביל המשיכו בפעילות עבריינית. חדד, למשל, שנמלט מישראל לאחר שהיה מבוקש על רצח, ניהל עסקים משגשגים עד שנעצר והוסגר. גם גולן אביטן, שהואשם בשלושה תיקי רצח בפרשת 512, ברח למרוקו בזמן שהיה במעצר בית, נתפס רק לאחר כשנתיים וחצי.

לפני שש שנים נחשפה מעורבותם של עשרות עבריינים ישראלים בפרשת זיוף דרכונים מרוקאים תמורת תשלום של אלפי יורו. אחד מהם, צ'יקו בית עדה, ריצה עונש מאסר וביציאתו מהכלא עבר לדובאי. אחרים התפזרו  לפולין, לבלארוס, ואפילו לאוקראינה.

"העבריינים הבינו שמרוקו כבר לא בטוחה עבורם", מסביר גורם במשטרה. "הקשרים בין משטרת ישראל לרשויות האכיפה שם הדוקים מאוד. הם הרגישו שהחגיגה נגמרה. היום אין כמעט עבריינים נמלטים שמתגוררים במרוקו. דובאי הייתה תחנה ביניים, אבל כשהאמירויות התחילו להגביר את הפיקוח, המגמה עברה לפולין. מדובר במדינה גדולה, עם אוכלוסייה מגוונת, מקום שקל בו להתמזג מבלי למשוך תשומת לב".

.במשטרה לא יושבים בחיבוק ידיים. בחודשים האחרונים, כך נמסר, מתבצע מעקב מתמשך אחרי עבריינים מבוקשים שעברו לפולין. המטרה: לאתר את מיקומם המדויק עוד לפני שיופצו צווי מעצר בינלאומיים - ולמנוע מהם להיעלם שוב.

"אנחנו במעקב מתמיד אחריהם", מאשר קצין בכיר במשטרת ישראל, "גם אם הם מרגישים חופשיים כרגע - בסופו של דבר נאתר אותם. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם גופי אכיפה רבים ברחבי העולם, ומשתמשים בטכנולוגיה מתקדמת כדי לעקוב אחריהם בזמן אמת. זה עניין של זמן עד שנביא אותם לדין".