תעשיית הזיופים החדשה: השטרות המזויפים שמחליפים את שטר 200 השקלים
בעוד שבעלי העסקים והציבור גילו ערנות לשטרות של 200 שקל, העבריינים זיהו את הפרצה בשטרות הקטנים - בתוך מרתף של וילה במרכז הארץ פועל פס ייצור המפיץ אלפי שטרות מזויפים לשווקים. במשטרה פועלים נגד התופעה החמורה: "עצרנו חשודים, ממשיכים בפעילות ממוקדת למיגור תעשיית הזיוף"


במרתף של וילה רחבת ידיים, באחד המושבים באזור מרכז הארץ, פועל בית דפוס מחתרתי. המקום עובד מסביב לשעון במטרה אחת: ייצור המוני של שטרות מזויפים בערכים של 20 ו-50 שקלים. המעבר לייצור שטרות "קטנים" אינו מקרי, אלא תוצאה של ביקוש גובר מצד לקוחות - החל מבעלי דוכנים בשווקים, דרך נהגי מוניות ובעלי פיצוציות, ועד לאזרחים שנקלעו למצוקה כלכלית ובוחרים לרכוש מוצרי מזון בכסף מזויף.
מאחורי המפעל הלא חוקי עומדים כמה עבריינים, חלקם מוכרים למשטרה, הנעזרים ב"פועלים" וב"חיילים" המסייעים להם במלאכת ההפצה, המכירה וגביית הכספים.
המהפך בשוק הזיופים: "אין ביקוש ל-200 שקל"
השינוי במגמת הזיופים נובע ישירות מהגברת המודעות הציבורית. "כל הביקוש המטורף הזה התחיל בגלל שבעלי עסקים רבים לא מקבלים בזמן האחרון יותר שטרות של 200 שקל בגלל הזיופים והנזק הכלכלי הגדול שנגרם להם כתוצאה מכך. הם הפסידו המון כסף", חשף מ', עבריין החבר בארגון פשע גדול. "הייתה תקופה שהצפנו את בני ברק, אילת וחיפה בשטרות מזויפים של 200 שקל ועשינו המון כסף. עבדנו 24 שעות ביממה, כולל שישי-שבת במשמרות. היום אין כמעט ביקוש לשטרות של 200 שקל מזויפים למרות שהזיוף שלנו היה ברמה גבוהה מאוד, ברמה של אחד לאחד. גם הלקוחות הוותיקים שלנו הבינו שמדובר בשטר בעייתי מאוד. לא רווחי עבורם ומסכן אותם מבחינת מעצר על ידי המשטרה".
בעקבות הירידה בביקוש לשטר המוכר, החליטו העבריינים להקים פסי ייצור חדשים המיועדים לשטרות הנמוכים יותר. "עברנו לייצר שטרות של 20 ו-50 שקל שבעלי עסקים לא בודקים, כי הם נעולים בראש על שטרות של 200 שקל מבחינת הבדיקה. הם לא יתחילו לבדוק שטרות של 20 ו-50 שקל, זה כאב ראש גדול עבורם", ציין מ'.

לדברי מ', השטרות המזויפים שהחלו לייצר בערכים של 20 ו-50 שקלים הם באיכות גבוהה ביותר, בעוד עלות הייצור שלהם זולה משמעותית מזו של שטרות ה-200. "השטרות הקטנים האלה עוברים מיד ליד. הם כמעט ולא נבדקים והפכו ללהיט. הם עוברים בין בעלי דוכנים ובאסטיונרים בשווקים ברחבי הארץ, נהגי מוניות, ויש הצפה שלהם בשוק", הוא מספר ומוסיף: "יש גם עבריינים שעוזרים לנו בהפצה של השטרות".
עבריין נוסף הפועל בתחום, ד', מקיים שיתופי פעולה עם מפעלים בשטחי הרשות הפלסטינית. "השוק היום מוצף בשטרות של 20 ו-50 שקל. אנחנו מקבלים גם קרטונים מלאים בשטרות מזויפים מאזורי קלקיליה וטול כרם כדי לעמוד בביקוש מצד הלקוחות", גילה ד'. "בזמן האחרון התחלנו לייצר שוב כמויות גדולות של מטבעות עשרה שקלים. פה ושם גם שטרות של 100 שקל, שלהם יש ביקוש גדול בבאר שבע ובאילת".
המלחמה של המשטרה והענישה המחמירה
למרות פעילות בתי הדפוס, במשטרה מציינים כי נעצרו זייפנים והם נענשו בחומרה רבה. עם זאת, בשנים האחרונות נתפסו מעט יצרנים יחסית, בין היתר כיוון שבתי דפוס רבים פועלים "מתחת לרדאר" ללא הלשנות, או ממוקמים בשטחי הרשות הפלסטינית - שם ישנו ביקוש גבוה לשטרות מזויפים מכל הסוגים, ובמיוחד לשטרות של 100 שקלים לאחרונה.
מערכת המשפט, שהבינה את פוטנציאל הנזק הכבד שהשטרות המזויפים גורמים למשק הישראלי, החמירה את הענישה. הזייפנים, המפיצים ואף הלקוחות שנתפסו משתמשים בשטרות ובמטבעות המזויפים, הועמדו לדין. בתי המשפט גזרו עליהם עונשי מאסר הנעים בין שלוש לשש שנים בפועל, לצד קנסות כספיים כבדים מאוד. גורמים במשטרה מדגישים כי הם מתייחסים לתופעה בחומרה רבה וממשיכים בפעילות ממוקדת למיגור תעשיית הזיוף.