גיא ושרון עלו על הכוונת של ה-FBI, והוא לא מתכוון למצמץ

הזמר ואיש השיווק גיא שטרית סיפר לכל מי שהיה מוכן לשמוע את סיפור חייו: האקר גאון שנעצר כנער, ברח מישראל, ישב שבע שנים בכלא האמריקאי ועוד שלוש וחצי בכלא בישראל, וכשיצא משם הפך לאחד מאנשי השיווק הדיגיטלי המובילים בעולם. הוא סיפר את זה בראיונות, בכתבות שיווקיות, באירועים חברתיים באיחוד האמירויות ובפגישות עסקיות ברחבי העולם.

לשטרית (42) יש כ-300 אלף עוקבים באינסטגרם; בפלטפורמות המוזיקליות השונות צברו השירים שלו מיליוני האזנות. הוא ואשתו – שצעירה ממנו בשני עשורים, ושנמצאת כעת בהיריון מתקדם – מתעדים ברשתות החברתיות חיים ראוותניים של רכבי יוקרה, טיסות פרטיות והופעות באירועי גאלה בדובאי, שם הם גרים. לדוגמה אופיינית, ב-2023 תיעד את עצמו שטרית כשטס במטוס פרטי לאירוע יוקרה בעירו המאומצת. אלא שבספטמבר האחרון הפסיק עמוד האינסטגרם שלו לפעול, הפך לחשבון פרטי ומאז לא עודכן. אין הרבה מסתורין סביב הסיבה: ב-7 בספטמבר נעצר שטרית בשדה התעופה בלונדון כשהמתין לטיסת המשך לדובאי. מאז, דממה.

מקורבים לשטרית מספרים השבוע שגם לפני שהחשבון השתתק, הוא לא היה לגמרי מחובר למציאות. "גיא קונה המון כתבות, צפיות ועוקבים. הוא אלוף בלעשות לעצמו יחסי ציבור", אומר בן (שם בדוי), מכר שלו. "הוא בחור מבריק, יש לו יכולת להדליק אנשים והוא מאוד משכנע. אבל הוא מצליח בחיים לא כי הוא איזה גאון סייבר כמו שהוא מציג את עצמו, אלא בזכות הכישורים הבינאישיים שלו".

גיא שטרית תיאר את עצמו במספר הזדמנויות כ"מכור לריגושים". הוא התראיין בהרחבה על חייו, וכשבודקים את הדברים מתברר שאומנם חלק מהסיפורים נכונים, אבל חלק מעט מוגזמים – ולאחרים לא ניתן למצוא שום סימוכין

בן מאמין שאפילו הסיפורים על עברו הפלילי היו רק חלק מהמותג ששטרית ניסה לבנות סביב עצמו כאיש סייבר. ייתכן שיש בזה משהו – בבדיקה שערכנו לא מצאנו כל תיעוד לשבע השנים ששטרית בילה לטענתו כאסיר בארה"ב – אבל בארץ הוא אכן הורשע בעבירות סייבר ובהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי. זה קרה במאי 2021, אז נגזרו עליו שמונה חודשי עבודות שירות וקנס של 150 אלף שקלים. חודשים ספורים לאחר ההרשעה כבר פורסמו עליו כתבות שיווקיות שהציגו אותו כ"האקר לשעבר שהורשע בפלילים" וקיבל "הזדמנות שנייה". עכשיו, חמש שנים לאחר אותם פרסומים, לשטרית יש הזדמנות שנייה להכיר מבפנים את הכלא האמריקאי.

במקור הם חנונים

ב-8 באוקטובר 2024 הגיע מייל שנראה שגרתי לגמרי לאינבוקס של עובד בבנק השקעות גדול בניו יורק. הוא נשלח דרך שירות חתימה אלקטרונית, ונשא את שמו של מנכ"ל הבנק. "אנחנו צריכים לצרף אותך לעסקה שאנחנו עובדים עליה", נכתב בו. "החברות המעורבות דורשות שתחתום על הסכם הסודיות המצורף".

שרון חזן מעולם לא התראיין, ואף תמונה שלו לא פורסמה בתקשורת. אבל על פי כתב האישום הוא התרברב בפומבי שהוא "מלבין כסף מאז 1994", שהלבין יותר מ-400 מיליון דולר, ושבקרב מלביני ההון המקצועיים הוא "מספר אחת בכל העולם"

לפי כתב האישום, המייל הזה היה צעד ראשון בשיטה שעבדה כך: העובד מקבל שיחה בטלפון או בווידאו. על הקו נמצא המנכ"ל שלו, עם הקול המוכר, ולפעמים גם הפנים המוכרות. המנכ"ל מבקש מהעובד לקדם את העסקה, ומפנה אותו לעורך דין. עורך הדין, שמציג את עצמו כשותף בסניף אירופי של אחת הפירמות הגדולות בעולם, מסביר שמדובר בעסקה רגישה – בדרך כלל רכישה של חברה – ושאסור לעובד לספר עליה לאף אחד, גם לא לעמיתים שיושבים לידו. בסוף השיחה מקבל העובד פרטי חשבון בנק וההוראה להעביר אליו כסף.

אלא שבכל זה לא באמת מעורב המנכ"ל, וגם לא עורך דין. על פי החשד, הפרוצדורה כולה היא פרי יצירתם של שלושה שותפים: הבריטי ג'ייקוב סואל והישראלים גיא שטרית ושרון חזן. לפי כתב האישום שהוגש נגדם בבית המשפט הפדרלי במנהטן, השלושה השתמשו במשך שנה וחצי בבינה מלאכותית כדי לחקות את קולותיהם ואת פניהם של מנכ"לים בחברות ענק בארה"ב, ושל עורכי דין בעלי שם עולמי.

לא ברור מה חיבר מלכתחילה בין השלושה, אולם לפי כתב האישום, השיטה שפיתחו במשותף אפשרה להם להוציא במרמה 129 מיליון דולר מאלפי גופים וחברות ברחבי העולם – בין היתר בתי חולים, בנקים, קרנות נאמנות ויצרניות מזון – בתוך כשנה וחצי. את העבירות לכאורה הם ביצעו בין היתר מישראל, ואת הכסף שקיבלו המירו למטבעות קריפטו.

בארה"ב מתייחסים ברצינות למעשי הונאה מהסוג הזה, והם מטופלים בדרגים הגבוהים ביותר. במקרה של תיק שטרית-חזן-סואל, הממונה על החקירה הוא ג'יימס סי. ברנקל, ראש משרד ה-FBI בניו יורק

שלושת הנאשמים נעצרו באירופה בזה אחר זה לאורך כשלושה חודשים. ראשון נעצר סואל, ב-17 ביוני השנה בספרד; כשבעה שבועות אחריו, ב-5 באוגוסט, המשטרה הספרדית עצרה גם את שרון חזן. אחרון, בלונדון, נעצר שטרית. מאז הוגשו בארה"ב בקשות להסגרת שלושתם; נכון להיום הם עצורים באירופה.

אם יוסגרו ויורשעו, כל אחד מהשלושה יעמוד בפני שבעה סעיפי אישום. על חמישה מהם – קשירת קשר להונאה, הונאה, קשירת קשר להלבנת הון והלבנת הון – חל עונש מרבי של 20 שנות מאסר. על כל אחד משני סעיפי גניבת הזהות בנסיבות מחמירות – שנתיים נוספות. אם ייענשו במלוא חומרת הדין, הם יישלחו ל-104 שנות מאסר כל אחד.

מה עשוי היה לדחוף את שני הישראלים לביצוע המעשים המיוחסים להם? דנה (שם בדוי), מכרה של השניים, מספקת את ההסבר שלה: "גיא ושרון הם שני חנונים שיודעים לעשות כסף וליהנות מהחיים. במסיבות אפשר לראות שהם אנשים של שופוני – לובשים מותגי-על, נוהגים במכוניות פאר. הם מאוד פזרנים, מזמינים שתייה לכולן, מפנקים מאוד. אנשים שכיף איתם".

לא נשמעים מאוד חנונים.
"במקור הם חנונים, מאוד חכמים, ושניים שעבדו קשה כדי להגיע לאן שהם הגיעו. למרות שעכשיו, אחרי שהם נעצרו, אני מבינה שזו לא הייתה עבודה ממש קשה".

במוזיקה אין כסף

גיא שטרית, מייסד ומנכ"ל חברת השיווק הדיגיטלי Over the Top, תיאר את עצמו במספר הזדמנויות כ"מכור לריגושים". הוא התראיין בהרחבה על חייו, וכשבודקים את הדברים מתברר שאומנם חלק מהסיפורים נכונים, אבל חלק מעט מוגזמים – ולאחרים לא ניתן למצוא שום סימוכין.

התובע הפדרלי ג'יימי מקדונלד, שמנהל את התיק, אמר לאחרונה: "לטכנולוגיית ה'סופר-אינטליגנציה' יש פוטנציאל עצום, אבל יש מי שמשתמשים בה למטרות פליליות. אני קורא לאנשים פרטיים ולקהילת העסקים לשקול כיצד להגן על עצמם"

בריאיון לאתר "הבמה" שנערך בתחילת העשור הנוכחי, ושפורסם תחת הכותרת "מהאקר מתוחכם בעל שם עולמי לתופעה החדשה בעולם המוזיקה", שטרית סיפר על עצמו כ"ילד בן 13 שמגלה את האינטרנט ומבין שהוא האקר, במקביל הוא מתאהב במוזיקה לטינית, נהיה מורה לסלסה, ובערך בגיל 17 מתאהב בקטע של להיות על במה. עד גיל 18 (אני) נכנס כבר שלוש פעמים למעצרים בכלא על פריצות והאקינג של ילדים, בגיל 21 וחצי מקבל שלושה כתבי אישום פה בארץ, ואז אני בורח מהארץ כי אני לא רוצה ללכת לבית סוהר. בארה"ב אני מוצא את עצמי בסאגה עוד יותר מטורפת ממה שהייתה עלולה להיות לי בארץ. אני שפוט שם לשבע שנים ומגלה את עצמי – גיא, בן 22 וחצי – אסיר בכלא האמריקאי".

שטרית המשיך ותיאר: "אני משתחרר, נוחת בארץ ונכנס לעוד שלוש וחצי שנים בכלא הישראלי על התיקים שמהם ברחתי. בכלא אני כותב מאות שירים בעברית ומלחין אותם... ב-2014 אני מתחיל את החיים מחדש, מתחתן עם אהבת חיי, מביא ילד לעולם ומקים חברת סייבר ומרקטינג שמספקת שירותי הגנה נגד האקינג ופיתוח עסקי וקידום העסק שלך במנועי החיפוש, ועושה את זה שבע שנים. בשנים האחרונות השתלטתי על עולם המרקטינג. הופעתי ב'פורבס', במגזין 'INC', לקחתי חוזים מאוד גדולים של חברות ענק בעולם כמו Skyscanner שנתנו לי לנהל להן את המרקטינג".

"גיא חי בין המוזיקה לעולם השיווק והסייבר. החלום שלו זה להיות זמר, אבל הוא יודע שבמוזיקה לא עושים כסף, אז הוא מחפש דרכים אחרות", מספר עמית (שם בדוי), קולגה. "הוא היה מוציא שירים ושר אותם לכל מי שמוכן לשמוע. אם היית פוגש אותה פגישה עסקית, הוא היה מתחיל לנגן את השירים שלו לפני הכל".

בן מוסיף: "גיא מציג את עצמו בפגישות כהאקר גאון שהיה בכלא על פשעי סייבר, שעשה טעויות כשהיה קטן ושהיום הוא 'בצד הטוב'. הוא מספר על חוויות שלו כאסיר, והוא גם אמר פעם שהוא כותב על זה ספר".

הוא סיפר לך על מה הוא ישב?
"הוא אמר שהוא המציא תוכנות זדוניות וחדר למחשבים, משהו ששיגע גם את הישראלים וגם את האמריקאים. הוא אמר שהוא הקדים את זמנו, שאם הוא היה מנתב את הידע לכיוון חיובי הוא בטח היה מיליארדר".

פרשת שטרית-חזן-סואל מזכירה את סיפורו של ז'ילבר שיקלי, "נוכל המסכה". בעשור שעבר היה שיקלי שותף להונאה שבמסגרתה התחזה לשר ההגנה הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן; הוא ניהל שיחות סקייפ כשהוא עוטה מסכת סיליקון של השר

בריאיון למגזין JustLuxe מ-2017 סיפר שטרית שהוא נוהג במרצדס S65 AMG בשווי 296 אלף דולר. "מרצדס תמיד הייתה החברה הכי טובה שלי, אז אני קונה אחת חדשה בכל שנה", אמר וסיפר גם שברשותו מחשב בהתאמה אישית בשווי 200 אלף דולר. "מערכת קולנוע ביתית, טרקטורונים, בריכה נסתרת שנראית כמו רצפה רגילה, חדר כושר, סאונה רטובה ויבשה", פירט בנוגע לתנאי המחיה שלו.

באותה כתבה נטען כי החברה של שטרית הכניסה 89 מיליון דולר בשנה הקודמת; בכתבת תוכן שיווקי מ-2023 נכתב שאיש השיווק הניב ללקוחותיו "יותר ממיליארד דולר" בחמש שנים. גרסה אחרת של אותה פסקה בדיוק, שפורסמה בעיתון Variety, הסכום היה מעט שונה: "יותר ממיליון דולר".

את ההצלחה שיוחסה לחברה של שטרית, Over the Top, לא הצלחנו לאמת. גם לא את רשימת הלקוחות: שמה של Skyscanner, שלדברי שטרית בחרה בו כמנהל השיווק שלה, מופיע רק באתר של החברה שלו ובכתבות שיווקיות עליו. בכתבות שיווקיות מ-2021 הוצג שטרית גם כשותף בקבוצת חברות טכנולוגיה; לפי בדיקה שערכנו, הוא מעולם לא היה שותף באותה קבוצת חברות.

לך תסתבך עם רוקי בלבואה

בעוד ששטרית בנה את הקריירה שלו על חשיפה, שותפו לכתב האישום עשה בדיוק את ההפך: שרון חזן מעולם לא התראיין, ואף תמונה שלו לא פורסמה בתקשורת. הישראלי בן ה-54 מכנה את עצמו באינסטגרם Ronboss, וכתב האישום מייחס לו ארבעה כינויים נוספים: "סופרמן מזומנים", "משימה בלתי אפשרית", Fat Boy ופשוט "רון".

אף שהוא מתרחק מחשיפה תקשורתית, בכתב האישום מצוין שחזן התרברב בפני אנשים שהוא "מלבין כסף מאז 1994", שבשלוש השנים האחרונות בלבד הוא הלבין יותר מ-400 מיליון דולר, ושבקרב מלביני ההון המקצועיים הוא "מספר אחת בכל העולם". מספר אחת או לא, כשהיה בן 35 הורשע חזן בבית המשפט הפדרלי במנהטן בעבירה של קשירת קשר להונאת בנק, וריצה תקופת מאסר קצרה בכלא פדרלי.

מאז חזר חזן לארץ, התחתן, הקים משפחה והצטרף לחברה בתחום ייעוץ טכנולוגיות המידע בשם Get Media Services. החברה נרשמה באפריל 2020 בלונדון, והדירקטור הראשון שלה, אזרח בליז, כיהן 22 ימים בלבד; ביום שבו התפטר מונה במקומו חזן. החברה מעולם לא הגישה דוחות כספיים, ובספטמבר 2021 מחק אותה רשם החברות הבריטי במחיקה כפויה. אתר FinTelegram, שעוקב אחרי הונאות פיננסיות, קושר את החברה לרשת אתרי השקעות מזויפים בשם GetFinancial; לפי האתר, Get Media שימשה לקליטת כספים של קורבנות. הרשת נחקרה בגרמניה, ובעקבות החקירה נעצרו בישראל כמה חשודים לצורך הסגרה. שמו של חזן לא הוזכר בכתבות שפורסמו כאן על הפרשה, וככל הידוע הוא לא נחקר ולא הואשם בה.

באוגוסט, כשחזן נעצר בספרד וארה"ב ביקשה את הסגרתו, התברר שהתביעה מייחסת לו מקום מרכזי ברשת ההונאה: הלבנת הכסף. על פי כתב האישום, תפקידו בין היתר היה לקבל את המיליונים שהגיעו מהחברות לחשבונות בתשע מדינות, להמיר אותם לקריפטו ולטשטש את מקורם.

לשטרית יש כ-300 אלף עוקבים באינסטגרם. הוא ואשתו, שצעירה ממנו בשני עשורים ושנמצאת כעת בהיריון מתקדם, מתעדים ברשתות החברתיות חיים ראוותניים של רכבי יוקרה, טיסות פרטיות והופעות באירועי גאלה בדובאי

הנאשם השלישי בפרשה, ג'ייקוב סואל בן ה-41, מתגורר בבריטניה ובמרבייה שבספרד. כתב האישום מייחס לו שני כינויים: "רוקי בלבואה" ו"סבה קלארק". לפי התביעה, הוא היה "הקול" של ההונאה: סואל התחזה לכאורה לעורכי דין וקיבל את העובדים אחרי שאלה כבר "דיברו עם המנכ"ל". לצורך כך החזיק תסריט, בכתב יד, בשם "שיחת עורך דין". לפי קטע מהתסריט שמצוטט בכתב האישום, לעובד הוסבר שהחברה הנרכשת נסחרת בבורסה, והסודיות היא "בעדיפות עליונה" בגלל חשש ממסחר במידע פנים. התסריט גם צפה מראש את השאלה אם עוד מישהו בחברה חתם על הסכם סודיות, והכין לה תשובה: "עוד לא, אבל זה כנראה ישתנה בימים הקרובים".

השיטה שבה פעלו לכאורה סואל והישראלים היא תולדה של התפתחויות טכנולוגיות. מנכ"לים של חברות גדולות נואמים בכנסים, מתראיינים ומשתתפים בשיחות עם משקיעים, וכל הקלטה כזו היא כיום חומר גלם פוטנציאלי לשכפול קול; בכלים שכל אחד יכול להשיג ברשת ניתן ליצור על סמך הקלטות כאלה קול שנשמע כמעט זהה למקור, וכלים אחרים מאפשרים ליצור דמות דיגיטלית שקשה מאוד להבחין – בוודאי דרך מסך מחשב או טלפון – כי אינה האדם האמיתי. כתב האישום שניתן במנהטן לא מפרט באילו כלים השתמשו הנאשמים, אבל זו לא הפעם הראשונה שבה זיוף זהות כזה עמד במרכז הונאה עסקית: ב-2024 העביר עובד בחברת ההנדסה הבריטית Arup 25.6 מיליון דולר מחשבונות החברה בהתאם להוראתו של סמנכ"ל הכספים, שניתנה בשיחת וידאו. אחר כך התברר שעבריינים התחזו לסמנכ"ל ולבכירים אחרים בחברה בטכנולוגיית Deepfake שחיקתה את קולותיהם ופניהם.

בארה"ב מתייחסים ברצינות למעשי הונאה מהסוג הזה, והם מטופלים בדרגים הגבוהים ביותר. במקרה של תיק שטרית-חזן-סואל, הממונה על החקירה הוא ג'יימס סי. ברנקל, ראש משרד ה-FBI בניו יורק. התובע הפדרלי ג'יימי מקדונלד, שמנהל את התיק, אמר לאחרונה כי "לטכנולוגיית ה-SI (ראשי תיבות של Super Intelligence, "סופר-אינטליגנציה", המונח שאומץ בבית הלבן לבינה מלאכותית) יש פוטנציאל עצום, אבל הציבור צריך להבין שיש מי שמבקשים להשתמש בטכנולוגיה המתפתחת הזו למטרות פליליות [...] אני קורא לאנשים פרטיים ולקהילת העסקים לשקול כיצד להגן על עצמם בצורה הטובה ביותר מפני האיום המתפתח של פשיעה מבוססת SI".

בין השאר מייחס כתב האישום לשטרית, חזן וסואל הונאה של שתי רשתות בתי חולים: רשת בתי חולים במיזורי, שבנובמבר 2024 נלקחו ממנה כ-4.8 מיליון דולר, ורשת בקליפורניה שממנה נלקחו כעבור חודש עוד כ-3 מיליון. ביחד זה 7.8 מיליון דולר שהיו אמורים להיות מוקדשים לטיפול בחולים, עובדה שעשויה להיות בעוכרי הנאשמים – אם לא בבית המשפט, אז בוודאי בתקשורת.

מי מסתתר מאחורי המסכה

אם משהו בפרשת שטרית-חזן-סואל נשמע לכם מוכר, זה כנראה בגלל סיפורו של ז'ילבר שיקלי, הישראלי מאשדוד שזכה לכינוי "נוכל המסכה". כבר לפני כ-20 שנה התקשר שיקלי לחברות גדולות בצרפת, התחזה למנהליהן ואישר בשמם העברות כספים. כשהדברים נחשפו גזר עליו בית משפט בפריז שבע שנות מאסר, אלא שגזר הדין ניתן בהיעדרו. שיקלי חי אז בישראל, וכבר עבר לשלב הבא.

ב-2016-2015 התחזו עברייניים למקורביו של שר ההגנה הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן, וביקשו בשמו מבעלי הון ואישים בכירים כסף לשחרור עיתונאים חטופים ש"צרפת הרשמית לא יכולה לשלם". כדי להעניק תוקף לדברים הם העלו לשיחת וידאו בסקייפ את "השר בעצמו" – שיקלי, שישב בישראל מול מצלמה כשהוא עוטה מסכת סיליקון של האיש, בתוך תפאורה שהייתה העתק מדויק של לשכתו. שיקלי ושותפיו ניסו את התרגיל על יותר מ-150 מטרות, ושלושה אנשים נפלו בפח.

ב-2017 נעצר שיקלי באוקראינה כשבטלפונים שלו נמצאו תמונות של מסכה נוספת, של נסיך מונקו. ב-2020 נגזרו עליו בפריז 11 שנות מאסר, והסיפור שלו הפך לסרט תיעודי בנטפליקס. בתחילת 2026 כבר ישב באולפן של ערוץ צרפתי וסיפר בריאיון בלעדי על השיטות שלו ועל שנות המאסר.

עשור אחרי שיקלי, את מסכת הסיליקון החליפה הבינה המלאכותית וכבר לא צריך לחקות אף אחד: מספיקות כמה דקות מהקלטות פומביות של מנכ"ל כדי לשכפל את קולו, ולפעמים גם את פניו. שאר המרכיבים נשארו כמעט זהים: דמות בכירה שנותנת משקל לבקשה, דרישה לסודיות מוחלטת, לחץ זמן, ודמות שנייה שסוגרת את העסקה. אבל כרגיל, הפראיירים מתחלפים.