9 שנות מאסר: ירה במנהל שפיטר אותו לעיני העובדים במפעל באופקים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר השבוע תשע שנות מאסר בפועל על מוסא אבו מדיעם, צעיר בן 23, שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה ובעבירות נשק. האירוע הקשה התרחש בפברואר 2022 במפעל הסמוך לעיר אופקים, שם עבד אבו מדיעם תחת ניהולו של המתלונן. על פי עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, הרקע למעשה היה החלטתו של המנהל לפטר את אבו מדיעם מעבודתו באותו הבוקר.

סמוך לשעה 9:30 בבוקר האירוע, התגלע סכסוך בין השניים בעקבות הפיטורים. בכתב האישום תואר כי בעקבות כך גמלה בלבו של אבו מדיעם ההחלטה לפגוע במנהל. פחות משעה וחצי לאחר מכן, בשעה 10:52, שב הנאשם למפעל כשהוא נושא אקדח 9 מ"מ ללא רישיון. הוא התקרב אל המנהל מאחור, קרא בשמו, וכשהגיע למרחק של ארבעה מטרים בלבד, ירה לעברו מספר יריות. בתיאור האירוע צוין כי הנאשם המשיך לירות לעבר המנהל גם לאחר שזה כבר נפל ארצה כתוצאה מהפגיעות הראשונות.

התוצאות הרפואיות היו קשות ביותר. היריות פגעו בפלג גופו העליון של המנהל, בבטנו ובגפיו, וגרמו לפגיעות פנימיות חמורות במעי, בסרעפת ובכבד, לצד שברים פתוחים ברגליו. הוא אושפז למשך חודשיים, מתוכם שבועיים כשהוא מורדם ומונשם, ועבר שורה של ניתוחים מורכבים להצלת חייו. השופטת רחל תורן ציינה בגזר הדין כי "הנזק שהיה צפוי להיגרם מן המעשה היה מוות, ובפועל - רק בנס הסתיים האירוע בתוצאה פחותה יותר".

במסגרת הטיעונים לעונש, הציגה המאשימה באמצעות עו"ד חופית קנטרוביץ' עמדה בלתי מתפשרת. המדינה עמדה על כך שהנאשם נטל את החוק לידיו והפך מקום עבודה הומה אדם לזירה מדממת ומפחידה באור יום. "נסיבות האירוע מאופיינות בתעוזה, אכזריות, בחוסר רחמים ובאין מורא הדין חל עליו", טענה הפקליטות, והוסיפה כי חומרה יתרה נעוצה בכך שהנשק עמו בוצע הירי לא נתפס עד היום ועלול לשמש לפשיעה נוספת.

מנגד, סנגוריו של אבו מדיעם, עורכי הדין לימור רוט-חזן ויוסי לין, ביקשו להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, שהיה בן 18 ותשעה חודשים בעת האירוע, ובעובדה שזהו מאסרו הראשון. הם טענו כי לא מדובר בתכנון קפדני אלא בהתלהטות יצרים רגעית של צעיר שחש עלבון עמוק. ההגנה הציגה מכתב מקצינת האסירים המעיד על שילובו של הנאשם בקבוצות שליטה בכעסים בין כותלי הכלא, וכן הדגישה את הסכם ה"סולחה" שנערך בין המשפחות.

אחד הרגעים יוצאי הדופן בהליך היה פנייתו של הקורבן עצמו לבית המשפט. המנהל שנורה כתב לשופטת כי הוא מכיר את משפחת הנאשם שנים רבות וכי היחסים היו טובים עד לאירוע. "הוא סלח לנאשם, אינו כועס עליו או על משפחתו והמקרה כבר מאחוריו", נכתב במכתבו של המתלונן, שביקש מבית המשפט לחוס על הנאשם ולא להחמיר בעונשו. אבו מדיעם עצמו הסתפק במילים ספורות בפני השופטת ואמר: "אני מצטער על מה שעשיתי".

תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם ציירו תמונה מורכבת יותר. התסקירים העלו כי אבו מדיעם התקשה להבין את מלוא חומרת מעשיו ונטה לצמצם את אחריותו. שירות המבחן העריך כי רמת מסוכנותו גבוהה וכי במצבי תסכול הוא עלול לראות באלימות תגובה לגיטימית. עם זאת, צוין כי הוא נעדר עבר פלילי וסייע בפרנסת משפחתו המונה עשרה ילדים ומתמודדת עם מצוקה כלכלית ומצב רפואי קשה של אביו.

בהחלטתה, הדגישה השופטת תורן את הצורך להילחם בשימוש בנשק חם ליישוב סכסוכים, תופעה שהגדירה כ"מכת מדינה". השופטת קבעה כי פרק הזמן שעבר מרגע הפיטורים ועד הירי מעיד על "יכולת התארגנות עבריינית זריזה, נחישות וגמירות דעת לפגוע בקורבן פגיעה קשה". היא הוסיפה כי אלמלא הודאתו של הנאשם, גילו הצעיר ומחילת הקורבן, העונש היה חמור בהרבה.

בסופו של יום, גזר בית המשפט על מוסא אבו מדיעם תשע שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. בנוסף, הוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי לתקופות שונות ופיצוי כספי למתלונן בסך 40,000 שקלים, אשר כבר הועבר לנפגע העבירה במסגרת ההסכמות בין הצדדים.