"נשבע בקבר הוריי, אתה תשלם": הסב שירה באכזריות במחותנו בגלל גירושי ילדיהם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות

טרגדיה משפחתית קשה ומזעזעת, שבה סב נטל את חייו של הסב האחר בחודש יוני 2022, הגיעה לסיומה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שופטי ההרכב, השופט יוסי טופף, השופט עודד מאור והשופטת מעין בן ארי, הרשיעו פה אחד את סלומון מדמון ברצח בנסיבות מחמירות של מחותנו, יוסף יוספיה בן ה-63. מדמון הורשע בנוסף בעבירות נשק של נשיאת נשק ותחמושת ובעבירת איומים.

התובעת בתיק, עו"ד ליהי מלצמן מפרקליטות מחוז תל אביב, הובילה לקביעה החד-משמעית כי מדובר ברצח מתוכנן ומחושב ולא בהתפרצות ספונטנית.

הרקע לרצח המזעזע נעוץ בסכסוך גירושים מורכב ורווי יצרים בין בנו של הסב הרוצח, לבין בתו של המנוח. השניים, שהיו נשואים במשך 14 שנים ולהם שני ילדים משותפים, חוו משבר עמוק שבעקבותיו עזבה האישה את הבית ועברה להתגורר עם הילדים בדירת הוריה ברמת גן.

סלומון מדמון התקשה להשלים עם הנתק שנכפה על בנו מילדיו ופיתח כעס עמוק כלפי יוספיה, שבו ראה כמי שנותן גיבוי מלא למהלכי הגירושים המנוהלים על ידי עורכי דין. כעשרה ימים לפני הרצח, שלח מדמון ליוספיה לוואטסאפ מסרוני איום קשים בשעות הלילה ובהם כתב: "כל הכבוד אתה מתפלל ובו בזמן הורס משפחות. נשבע בקברות הוריי אתה תשלם". יוספיה בחר שלא להשיב להודעות, ואף אמר לבתו המודאגת כי מדובר ב"שטויות" שאין לייחס להן חשיבות.

השופטים קבעו כי בעקבות כעסו הגואה, גמלה בליבו של מדמון ההחלטה לרצוח את יוספיה. כדי להוציא את תוכניתו אל הפועל, הוא יצר קשר בשעת בוקר מוקדמת עם חבר ילדותו ונסע במיוחד מביתו שבפתח תקווה לחדרה במטרה להשיג כלי נשק. מדמון הפעיל לחץ על חברו, עד שזה מסר לידיו אקדח חצי-אוטומטי מסוג STAR, מחסנית טעונה בכדורים וקופסת מתכת ובה 38 כדורים נוספים.

לאחר שקיבל את הנשק, נסע מדמון הישר לכתובת מגוריו של המנוח ברמת גן. מצלמות האבטחה ברחוב תיעדו אותו מחנה את רכבו ומתכונן בקור רוח למפגש: הוא פתח את תא המטען כמה פעמים, ביצע הפרדה מחושבת של התחמושת כאשר השאיר את קופסת הכדורים הנוספת בתא הכפפות, ונטל עמו בשקית ניילון רק את האקדח ואת המחסנית הטעונה. לאחר מכן, צעד בבטחה לעבר הבניין.

שש יריות מטווח אפס

מדמון נכנס ללובי הבניין בדיוק כאשר יוספיה חזר מתפילת הבוקר של יום השבת בבית הכנסת, בליווי שכנו. מדמון פנה למחותנו ואמר לו "באתי לראות את הילדים", והשניים נכנסו יחד למעלית ועלו לקומה השישית.
מיד עם יציאתם מהמעלית, שלף מדמון את האקדח, הכניס לתוכו את המחסנית, דרך את הנשק וירה ביוספיה שש פעמים מטווח קצר ביותר בפניו ובפלג גופו העליון. מעדויות השכנים ובני המשפחה עלה כי יוספיה זעק קריאות מצוקה קורעות לב "הצילו תעזרו לי", אך מדמון המשיך בירי הנחוש עד שהמחסנית התרוקנה לחלוטין והנשק נעצר בשל תרמיל שנתקע בבית הבליעה.

באותם רגעים, פתחו אשתו של המנוח ובתו את דלת הדירה למשמע רעש היריות. הן הבחינו במדמון כשהוא אוחז באקדח המופנה לעברן, ואשתו משכה במהירות את בתה ונכדה פנימה וטרקה את הדלת. קליע או רסיס אף פגע בדלת הדירה עצמה. יוספיה נפצע באורח קטלני, וד"ר אבי זלן מהמכון לרפואה משפטית אישר כי מותו היה מהיר ונגרם באופן ישיר מהירי.

השופטים דחו את טענת השכרות: "צלילות דעת ומודעות מלאה"

קו ההגנה של מדמון, שיוצג על ידי עורכי הדין ליאורה ברקו ואייל שמואלביץ, התמקד כולו בטענה כי הנאשם היה שרוי בשכרות עמוקה ומוחלטת ששללה ממנו את המודעות למעשיו ואת הכוונה הפלילית. הסנגורים הציגו חוות דעת של המומחה ד"ר דריו ורטניק שביצע חישוב לאחור של רמת האלכוהול בדם, וטענו כי מדמון, המוכר כאלכוהוליסט, פעל תחת "חישכון אלכוהולי" ואף סבר כי מדובר באקדח צעצוע שאינו שמיש.

השופטים דחו את חוות דעת ההגנה ואימצו את עמדת המומחה מטעם התביעה, ד"ר יריב כנפי, שקבע כי לא ניתן לבצע חישוב לאחור של רמת האלכוהול, שכן מדמון שתה סמוך מאוד למועד האירוע והיה בשלב ספיגת החומר בגוף.

מעבר לכך, השופט טופף פירק בפסק הדין את טענת השכרות באמצעות שורה ארוכה של פעולות מורכבות ומודעות שביצע מדמון לפני הרצח ואחריו: הנאשם נהג מרחקים ארוכים מפתח תקווה לחדרה ומשם לרמת גן, ללא שימוש ביישומון ניווט, חנה בנסיעה לאחור והפגין הליכה יציבה לחלוטין; הנאשם ביצע הפרדה של התחמושת, שלף את האקדח, השחיל את המחסנית ודרך את כלי הנשק. מומחה בליסטיקה הסביר כי האקדח הוא חצי-אוטומטי, וכל ירייה נוספת דרשה שחרור מלא של ההדק ולחיצה מכוונת מחדש, דבר השולל ירי אקראי או פליטת כדור; מיד לאחר הרצח, תפעל מדמון את המעלית, יצא מהבניין וחייג בעצמו למוקד 100. בשיחה המוקלטת הוא נשמע צלול לחלוטין, תיקן את המוקדנית לגבי מספר הבניין וסיפר במפורש: "יריתי בבן אדם, הרגתי את המשפחה"; כאשר פגש מדמון את השוטר הראשון בזירה, הוא מסר לו גרסה שקרית ומומצאת לפיה מצא את האקדח בפרדס לפני עשר שנים, וזאת כדי להגן על חברו שסיפק לו את הנשק.

השופטים קבעו כי מעשיו של מדמון מבטאים דרגת אשמה חמורה במיוחד של רצח בתוך המשפחה, שבוצע לעיניהם ולמשמע אזניהם של הנכדים המשותפים. על כן, נקבע כי אין כל מקום להחיל את "פתח המילוט" המשפטי המאפשר הפחתה באחריות הפלילית, ומדמון ירצה עונש של מאסר עולם חובה בגין הרשעתו ברצח בנסיבות מחמירות.