מתן גולדשטיין, האחיין של העבריין משה הדס שראש ארגון אסי אבוטבול מואשם כי רצח אותו באכזריות כשהוא עוקר את עיניו וקבר אותו בחולות חוף פולג בנתניה, חשף כי אבוטבול דרש סכום של שלושה מיליון שקלים תמורת החזרת הגופה למשפחתו.
"אסי אמר שהוא רוצה לעזור להחזיר את הגופה ושיש דברים שאני לא יודע ושהכסף לא הולך אליו. הוא צריך לדאוג לאנשים מסוימים. אני מבהיר לו שמה שהמשפחה רוצה זה לא בור עם די.אן.איי שהוא היה שם אלא את הגופה עצמה", העיד גולדשטיין.
הוא חשף את סכומי הכסף שדרש אבוטבול תמורת גילוי מקום הגופה והחזרתה למשפחתו לקבורה בבית עלמין. "העסקה ברור לשני הצדדים שזה מה שמקבלים. מה שאמורים לתת זה כסף שכבר לא נשאר, 300 אלף דולר, אלא עלה במחיר. עלה כל פעם ה-100 אלף דולר והגיע לשלושה מיליון שקל בסוף", גילה גולדשטיין, "מעבר לכסף היה שם עניין שהמשפחה תוציא כל מיני תצהירים שאסי בעצם עזר להחזיר את הגופה". התצהירים נועדו על פי החשד לסייע לאבוטבול לקצר את עונשו בשליש בוועדת השחרורים.
הגילוי המסעיר הזה נחשף בדיון שהיה בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד במהלך משפטו של אבוטבול, שנאשם בשלושה תיקי רצח כולל זה של פרקליטו עו"ד יורם חכם.
הדס נרצח בשנת 2000 לאחר שאיים על אבוטבול ומקורביו שירצח את מי שיפגע בחברו הטוב העבריין אלון גלעדי. "כל יום תצא לך הלוויה מהבית", איים הדס על ראש המשפחה פליקס אבוטבול. המסר הגיע גם לאסי. גולדשטיין חשף את פרטי המגעים בינו לבין אבוטבול כשזה יצר איתו קשר מהכלא.
גלעדי חוסל בשנת 2000 בלוס אנג'לס על ידי שני עבריינים ישראלים. אבוטבול חשש שהדס, שאמור היה להשתחרר מהכלא, יחסל אותו כנקמה על רצח גלעדי והחליט לקרב אותו אליו כדי לעשות לו "כיפה אדומה". כשהדס השתחרר מהכלא אבוטבול לקח אותו לכיכר המדינה בתל אביב, קנה לו בגדי מותגים ונעליים והרעיף עליו מתנות ופינוקים. הדס בלע את הפיתיון. האמין שאבוטבול חבר שלו ולבסוף שילם בחייו.
"אסי ביקש שהכסף יועבר דרך חשבון נאמנות עד שתוחזר הגופה"
על פי כתב האישום, אבוטבול ואנשיו חטפו את הדס לחולות פולג בנתניה, שם אבוטבול שלף סכין מטבח, דקר אותו כמה פעמים, עקר את עיניו וקבר אותו. עד המדינה "בואינג", שגויס על ידי המשטרה, הפליל את אבוטבול שהתוודה בפניו על הרצח.
לאורך כל השנים משפחתו של הדס עשתה מאמצים לאתר את מקום קבורתו כדי לערוך לו טקס הלוויה אבל לשווא.
גולדשטיין היה בן 12 כדודו משה הדס נרצח. 12 שנה לאחר מכן נוצר הקשר בינו לבין אבוטבול. גולדשטיין ניסה לסייע למצוא את גופתו של הדס ולהביא אותה לקבורה.
התובע: "מה עוד אתה שומע מאסי בהתחלה, איך הוא מציג את העניין?".
גולדשטיין: "כשמישהו שרוצה לעזור... הוא אמר שאני לא יודע הכול ושהוא רוצה לעזור להחזיר את הגופה. הוא הציג את עצמו כמי שמנסה לעזור ולא כמישהו שמנסה לסחוט".
תובע: "מה הוא (הכוונה לאבוטבול) אומר לך?".
גולדשטיין: "שהוא היחיד שיכול להביא אותו (הכוונה לגופת הדס)".
תובע: "מהשיחות עם אסי איך אתה מתרשם לגבי הידיעה שלו איפה הגופה?".
גולדשטיין: "זה היה ברור. הבהרתי את זה קודם שהעסקה הייתה ברורה וזה לא מקום שמוצאים בו די.אן.אי או דברים שלא ברורים. אלא כל המטרה זה להחזיר את הוגפה שאפשר לקבור ולא חלקים ממנה או מקור ציון".
השיחות בין גולדשטיין לבין אבוטבול היו לפני כעשר שנים. הוא השתדל לזכור את הדברים שנאמרו ביניהם.
תובע: "אמרת שהייתה דרישה של כסף בתחילה. אמרת שזה התחיל ב-300 אלף דולר ועלה לשלושה מיליון שקלים. מה אסי אמר לך? למי מיועד הכסף?".
גולדשטיין: "לשני אנשים שצריך לדאוג להם ששומרים את הקלף ליום שחור וצריך להבין להם את משהו אחר במקום וזה לא הולך אליו".
תובע מנסה לברר: "אתה יודע מי האנשים האלה?".
גולדשטיין: "לא".
תובע: "איך אסי ביקש את שהכסף ישולם?".
גולדשטיין: "דרך חשבון נאמנות עד שתוחזר הגופה".
ר', קרוב משפחה של הדס היה זה שאמור להעביר את הכסף לאבוטבול. לדבריו, לפי הבנתו אסי לא היה אמור לקבל את הכסף ולמעשה סוכם שבני משפחתו של הדס בתמורת לסיוע של אבוטבול בהחזרת הגופה יכתבו תצהיר שאסי עזר להם כל השנים, תמך בהם ושיעודדו את המדינה לעשות עסקה להחזרת הגופה.
הוא ציין שתוכן ההצהרה שהייתה אמורה להיחתם לא היה אמת שכן אבוטבול לא עזר להם ולא תמך בהם. גולדשטיין ציין שהמשפחה התכוונה לפנות בהצהרה לתקשורת באמצעות כתבי פלילים כדי לקדם את מהלך עסקת החזרת הגופה של הדס.
התובע: "מה אתה מבין שצריך לקרות בתקשורת? למה זה נועד?".
גולדשטיין: "כדי שיחזירו את הגופה".
התובע: "איזה משפט אסי אומר לך בהקשר זה?".
גולדשטיין: "אם זה היה בן של שופט היו מקבלים את העסקה מזמן. הוא ציין שהוא ואסי שוחחו עם שני הכתבים בעניין".
תובע: "איך אתה יודע שהוא (הכוונה לאבוטבול) מדבר איתם (הכתבים)?".
גולדשטיין: "מהכתבים ובמקביל מאסי".
התובע מנסה לברר איזו נימה של טון דיבור הייתה בשיחות בינו לבין אבוטבול.
גולדשטיין: "לא חברי, לא טון חברי. לא איומים. צעקות או קללות אבל חברי בטוח לא...אסי מציג את עצמו כמי שרוצה לעזור".
הוא ציין שבמהלך המשא ומתן קיבל מעל 200 שיחות טלפון מאסי, מעורכי דין, מכתבים ומתווכים שונים בעסקה.
למעשה, אבוטבול רצה לסדר לעצמו עסקה לפיה הוא יחזיר את גופתו של הדס ובתמורה הוא יוכל לקבל שליש או להשתחרר מהכלא בתנאי שיעבור להתגורר בחו"ל.
"אסי חושב שהוא יוכל להשתחרר היום אבל שזה יהיה שליש ולא בארץ וצריך להזיז דברים מהצד שלנו", הסביר גולדשטיין. הוא הדגיש כי העסקה נתקעה או לא התקדמה בעיקר בגלל כסף.
תובע: "מה אתה שומע שמונע מהעסקה להתקדם?".
גולדשטיין: "הכסף ואיך להחזיר את הגופה. אי אפשר להגיד לך לאסוף את הגופה ולבוא איתה לתחנת המשטרה בבוקר. הדברים צריכים להיות מסודרים".
התובע: "מבחינת מה שאסי מוכן לתת. מה תוקע את העניין?".
גולדשטיין: "שהוא מוכן להביא את הגופה בלי תיק רצח במידה והוא מביא את הגופה אי אפשר להשתמש בדברים שמוצאים איתה או לידה או שהוא קושר אנשים לאירוע".
גולדשטיין חשף שהמו"מ התפוצץ בסופו של דבר בגלל ריב עם ר', המתווך או איש הקשר מטעמו של אבוטבול שהיה אמור לסייע לו להחזיר את הגופה.
הוא ציין שם של א', עבריין בכיר שמרצה עונש מאסר בגין רצח שהיה אחד המתווכים שפעלו בשמו של אבוטבול. הוא הוסיף שאותו עבריין היה נוהג להתקשר אליו מהכלא ולהתעניין כיצד מתקדמים המגעים ושהוא היה אמור לקבל חלק מהכסף.
"תענה לאסי, למה אתה לא עונה לאסי. התקדמתם, מה עשיתם?" , שאל העבריין את גולדשטיין.
במהלך החקירה נגדית אבוטבול העיר לגולדשטיין: "כל התיקים שלי זה בסך הכול דיבורים. כמו שאתה אומר שמועות. אני על שמועות קיבלתי כתב אישום".
הוא חזר על דבריו שאבוטבול אמר לו שהוא יודע על מיקום קבורתו גופתו של הדס, אבל מעולם לא חשף לו אותו. חלק מהשיחות של אבוטבול עם גולדשטיין הוקלטו על ידי חוקרי יאחב"ל בלהב 433. גולדשטיין זיהה את קולו של אבוטבול.
גולדשטיין עצמו היה שפוט ל-4.5 שנים בגין ייבוא סמים קשים לישראל. בהמשך המשפט, לאחר שהתביעה תסיים להביא את העדים מטעמה, אבוטבול יעיד על האישומים הכבדים נגדו.