קרינה בריל, שרצחה את שני ילדיה הקטנים ונדונה לעונש מאסר כפול, הורשתה באחרונה על ידי שירות בתי הסוהר לצאת מכלא נווה תרצה בו היא כלואה לכמה שעות  בליווי אבטחה של סוהרים, כשהיא אזוקה בידיה ורגליה כדי שלא תברח, כדי לאפשר לה להשתטח על קברי ילדיה הקבורים בבית הקברות בגבעת שאול בירושלים.

לפני כמה חודשים בריל הגישה בקשה מיוחדת לשב"ס לאפשר לה לצאת לחופשה קצרה של כמה שעות כדי שתוכל לראשונה מאז הרצח להתייחד עם קברי ילדיה הקטנים הקבורים בבית הקברות. זו הפעם הראשונה מאז שבריל נכלאה בשנת 2013 שהיא הורשתה לפקוד את קברי ילדיה ולעמוד מולם במשך כ-20 דקות עד שהוחזרה לכלא. 

"כל השנים פניתי לשב"ס להשתטח על הקברים של הילדים שלי וסירבו לתת לי לצאת מהכלא לראות את הקברים או להתייחד עם זכרם", סיפרה בריל למקורביה. "אמרו שזה ישפיע עליי לרעה מבחינה נפשית. שזה יפגע בשיקום שלי. לפני כמה חודשים הגשתי שוב בקשה והסכימו. רציתי לנקות את הקברים, לשפץ אותם להתפלל, לבקש מהם סליחה על הדבר הנורא שעשיתי להם".

"לפני שבועיים נתנו לי לצאת מהכלא לראות את הקברים אחרי יותר מעשר שנים", אמרה בריל למקורבים. "שמו לי אזיקים בידיים ורגליים. הייתי מול הקברים בערך 20 דקות. בכיתי המון. ביקשתי סליחה מהילדים. כמעט התעלפתי. רציתי למות".

קרינה בריל (צילום: אייל מרגולין)
קרינה בריל | צילום: אייל מרגולין

בריל הוחזרה לאחר מכן לכלא נווה תרצה. "זה היה ביקור קשה מאוד בשבילי. אני הייתי צריכה למות במקומם", תיארה בריל.

"מאז שנעצרתי לא אפשרו לי להתאבל על הילדים שלי ולא לצאת החוצה להשתטח על הקבר שלהם. זה חשוב לי מאוד.אני רוצה לנקות את הקברים, לשפץ אותם, להניח זר פרחים ולבקש מהם סליחה. אני יודעת שאלוהים לא יסלח לי לעולם על מה שעשיתי אבל בכל זאת זה חשוב לי מאוד להתייחד עם זכרם בקברים שלהם", אמרה בריל בשיחה עם מקורביה.

הרצח, שזעזע את המדינה, התרחש בספטמבר 2013. בריל, כיום בת 43, עלתה שבעה חודשים קודם לכן מרוסיה לישראל והתגוררה בירושלים. היא גידלה בקשיים כלכליים ונפשיים את שני ילדיה, איגור בן ה-7 ומירה בת ה-5. 

בריל החליטה לרצוח את שני ילדיה ולהתאבד. היא לקחה סכין מטבח גדולה, חתכה את ורידי ידיה ולאחר מכן, נכנסה לחדר השינה בו ישנו שני ילדיה במיטת קומותיים, שיספה את גרונה של בתה כשזו צורחת לה: "אימא, לא צריך". לאחר מכן טיפסה למיטת הבן ורצחה אותו בדקירות סכין. אחותה של בריל, ששמעה את הצעקות, ניסתה למנוע ממנה לבצע את מעשיה אבל היא המשיכה לדקור אותם פעמים רבות עד שמתו.

בריל הודתה ברצח ילדיה אבל הסבירה שסבלה ממחלת נפש וקשיים כלכליים ולא זכתה לקבל שום עזרה מרשויות הרווחה. לבריל יש עוד ילד שגדל עם אביו ברוסיה. בעת המקרה היא הייתה בהריון וכשילדה את בנה בכלא הוא הועבר לאחר מכן לאביו הביולוגי המגדל אותו בשוויץ.

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה נגדה כתב אישום בגין רצח שני ילדיה הקטנים לבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך המשפט הוצאו חוות דעת פסיכיאטריות מרוסיה שהיא סובלת ממחלת נפש אבל פסיכיאטריים מטעם המדינה קבעו שהיא כשירה לעמוד לדין.

סנגוריה מטעם הסנגוריה הציבורית טענו להגנתה כי בזמן הרצח היא לא הייתה שפויה, סבלה ממחלת נפש וכי הרשויות לא טרחו לתת מענה למצוקותיה הקשות.

במהלך המשפט פנתה בריל לשופטים ואמרה להם: "אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי. מה שקרה בחיים שלי  זו טרגדיה נוראית ומיד אחרי זה נכנסתי לכלא".

השופטים קבעו בהכרעת הדין כי בריל כשירה לעמוד לדין, והרשיעו אותה ברצח כפול וכן גזרו עליה שני מאסרי עולם.

"כל המילים שלנו שקעו לקרקעית הדמעה...על אף מחלתה הנפשית של הנאשמת היא פעלה בקור רוח ובהחלטיות", הדגישו השופטים בהכרעת הדין כשהגדירו את מעשיה של בריל "מעשה פלצות".

מאז בריל כלואה בכלא נווה תרצה. היא פנתה כמה פעמים להנהלת הכלא לקבל תמונות של ילדיה ורק לאחרונה קיבלה אישור לכך. פעמים רבות היא פנתה באופן לא רשמי בבקשה לבקר את הקברים שלהם ונדחתה.