פתאום סיפרתי מה פרופ' לוין עשה לי כל השנים. זה נפל על הראש של אמא שלי כמו פטיש של 200 קילו

פרופ' אריה לוין, רופא בכיר ומי שהיה מנהל יחידת הגסטרו לילדים בבית החולים וולפסון, הודה והורשע באונס ובמעשים מגונים שביצע במטופלות שלו במשך קרוב לעשור. זה קרה בשבוע שעבר במסגרת הסדר טיעון מקל, לאחר שנמחקו מכתב האישום המקורי שני סעיפים חמורים – אונס קטינה ומעשה מגונה במרמה. בסופו של דבר הודה לוין באונס אמו של אחד ממטופליו ובביצוע עבירות מין בשתי מטופלות, ובקרוב יקבע בית המשפט המחוזי בתל אביב את עונשו.

על פי כתב האישום, הפגיעות המיניות בוצעו תחת אצטלה של אבחון רפואי ודאגה לבריאותן של הקורבנות ושל הקרובים להן. לוין הועמד לדין לאחר שהוגשו נגדו עשר תלונות במשטרה, ממטופלות שלו וכן מהאישה שהורשע בסופו של דבר באינוסה. מי שהגישה נגדו את התלונה הראשונה, ששברה את השתיקה שנשמרה סביב התנהלותו במשך שנים, היא טל כהן. בגיל 18 היא גייסה את תעצומות הנפש הדרושות וסיפרה מה עברה כמטופלת של המומחה לגסטרואנטרולוגיה. עכשיו, בגיל 27, היא מספרת את סיפורה.

כהן טוענת שפרופ' לוין פגע בה במשך ארבע שנים, מאז שהייתה בת 12, וכי את השלכות הפוסט-טראומה היא נושאת עד היום. "שנים אני שומרת את הסיפור שלי בבטן", היא אומרת. "אסרו עליי לדבר כשהתנהל המשפט, אבל עכשיו כשהוא הודה והורשע, אני סוף-סוף יכולה לדבר".

כתב האישום המקורי נגד לוין הוגש במרץ 2022. אז הוא הואשם באונס של אם המטופל ובפגיעה מינית בארבע קטינות, בהן כהן עצמה. במסגרת הניסיון של הפרקליטות להגיע עם לוין להסדר טיעון, הגדרת האירועים שעליהם מספרת כאן כהן שונו מפגיעה מינית ל"שימוש לרעה בכוח המשרה". על החלטה זו היא אומרת: "אני הסכמתי שיורידו מסעיפי האישום את עבירת האונס במקרה שלי. הוא עדיין הורשע בעבירה הזו במקרה של בחורה אחרת, לכן הוא ייענש על כך. זה הדבר שהיה לי הכי חשוב בכל הסיפור הזה: שבנות אחרות לא ייפגעו ממנו. ובזה הצלחתי".

אבל הקרבת באיזשהו מקום את ההכרה במה שנעשה לך.
"אני יודעת מה עברתי. אני יודעת שנאנסתי".

בכל פעם הוא פגע בי שוב

את הטיפול הראשון אצל פרופ' לוין קיבלה כהן כשהייתה בת שלושה ימים, לאחר שהתגלתה אצלה תגובה אלרגית מסכנת חיים לתרכובת מזון לתינוקות. "כמעט מתתי, הגוף שלי קרס וכבר קראו להורים שלי להיפרד ממני", היא מספרת. "אחרי קריסת המערכות הכניסו אותי לניתוח חירום שבו כרתו לי 60% מהמעי. כשהתעוררתי מהניתוח זה היה נס".

את יודעת להגיד איך הנס הזה קרה?
"המנתח הצליח להשאיר אותי בחיים".

והמנתח היה –
"פרופ' אריה לוין".

עד גיל שנתיים חייתה כהן בעיקר בבית החולים, תחת טיפולו של לוין. בגיל 6, לאחר מספר שנים של התאוששות והתחזקות, המערכות שלה כשלו שוב כשהמעי שלה כמעט שנקרע לגמרי. גם אז, מי שהוביל את הניתוח שהציל את חייה היה פרופ' לוין. "מאז הוא שוב ליווה אותי", מספרת כהן. "הוא אבחן אותי עם מחלת קרוהן, ומאותו רגע נאלצתי לבקר אצלו במרפאה באופן קבוע. היו תקופות שזה היה פעם בכמה חודשים, אבל בגיל 12 הוא ביקש שאגיע לביקורות תכופות יותר".

מה בדיוק היה בגיל 12?
"הוא התחיל לפגוע בי, ואז ביקש שאגיע כל כמה שבועות. בכל פעם הוא פגע בי שוב".

כהן לא נכנסת לפרטים גרפיים. כבר בתחילת השיחה היא מבהירה שאינה מעוניינת לחטט בפצעים במובן הזה, אבל כשאנחנו מגיעות לאותה פגיעה ראשונית היא אומרת, "ידעתי כבר אז שזה חריג, שהוא לא אמור לגעת בי ככה. עד היום אני זוכרת שאחרי שהוא סיים 'לבדוק' אותי, יצאתי לאמא שלי שחיכתה מעבר לווילון ואמרתי שאני שונאת אותו ואני לא רוצה לראות אותו יותר בחיים".

סיפרת לה מה הוא עשה לך?
"לא, פחדתי לספר לה. ההורים שלי העריצו אותו, הרי הוא הציל לי את החיים פעמיים. אפשר להבין אותם, ואני פחדתי ממנו כי הוא פרופסור ענק עם תארים ומעמד. פחדתי ושתקתי".

לפגיעה היו השלכות מיידיות. מי שהייתה תלמידה מצטיינת, מוקפת בחברים, החלה להידרדר בבית הספר ולהסתגר אחריו. "התחילה אצלי רגרסיה רצינית בגלל מה שעברתי, הציונים שלי צנחו מ-90 ל-40 וכמעט לא רציתי לצאת מהבית", מספרת כהן. "במקום להיפגש עם חברות הייתי נסגרת בחדר ומתרגמת את כל מה שלוין עשה לי על בובות. הייתי יושבת שעות על גבי שעות, משחקת בבובות ורואה קלטות ילדים, דברים שלא עשיתי מאז שהייתי קטנטונת".

ההתנהגות החריגה של כהן לא נעלמה מעיניהם של חבריה, והיא עברה חרם ובריונות. מצבה הנפשי הידרדר, ואף אחד לא ידע מה באמת קורה לה. "ההורים שלי חשבו שאני עוברת מרד נעורים. הם ניסו לחנך אותי בדרכים שלא התאימו למצב שלי, מה שעשה רק יותר נזק", היא מספרת. "וכל הזמן הזה המשכתי ללכת לפרופ' לוין ולעבור עוד פגיעות".

היא הייתה בת 14 כשלוין ביצע בה בדיקה בהרדמה מלאה. רק כשהשפעת חומרי ההרדמה פגה היא גילתה מה באמת קרה. "התעוררתי וראיתי אותו עושה את מה שהוא עושה", היא מבטאת בקושי ניכר את המילים. "צעקתי שאני רוצה את ההורים שלי עכשיו, והוא נבהל, יצא החוצה וקרא להם. הם שאלו אותי מה קרה, אבל לא אמרתי כלום. בדיוק כמו שלא סיפרתי שהוא עשה את זה בפעם הראשונה או בפעם השנייה, פחדתי שהוא יעשה לי משהו כתוצאה מזה ופחדתי שלא יאמינו לי. מה שקרה שם היה אחד האירועים הכי קשים שעברתי".

ככה הצלתי את עצמי

משהו השתנה אצל כהן באותו יום. במקום להחריש היא סיפרה על מה שקרה לחברות טובות שהיו שומרות הסוד שלה; מאז, ולאחר שקיבלה מהן רוח גבית, החליטה לשים סוף לפגיעות המיניות. "בכל פעם שביקרתי אצל לוין במרפאה אמרתי שאני במחזור", היא מספרת בחיוך קטן, "ופתאום הוא הפסיק לבדוק אותי".

לבדוק אותך או לפגוע בך?
"גם וגם, פתאום כבר לא היה צורך לבדוק אותי מאחורי הווילון. ככה הצלתי את עצמי כל פעם מחדש".

רגע לפני שחגגה 18 ביקרה כהן במרפאה של לוין בפעם האחרונה. "הוא ישב מולי ואמר, 'את כבר לא קטינה ואת עוברת לטיפול במחלקה של המבוגרים. אם תרצי, אני אוכל להמשיך לקבל אותך שם'. אמרתי לו, במילים האלה: 'חביבי, לא תודה. אני אחפש לי רופא אחר', ויצאתי מהחדר בריקודים. באמת, יצאתי מהמחלקה ושרתי 'הללויה'. זה היה אחד הימים המאושרים בחיי".

המשך הטיפול בקרוהן נעשה בבית חולים אחר במרכז הארץ, שם הציעה הרופאה החדשה של כהן שתעבור בדיקה בהרדמה מלאה. "היא דיברה איתי בדיוק על הבדיקה ההיא שעשה לי לוין, והתחלתי להיכנס להתקף – בכי, צרחות, רעידות – שהיום אני יודעת שהוא התקף של פוסט-טראומה. אמא שלי והרופאה ניסו להבין מה קורה לי, ואז הכל פשוט יצא ממני. סיפרתי הכל, את כל מה שפרופ' לוין עשה לי כל השנים. זה נפל על הראש של אמא שלי כמו פטיש של 200 קילו".

בשלב הבא החליטה כהן להתלונן על לוין בפני הרשויות. "בהתחלה הגשתי תלונה בנציבות של בית החולים", היא מספרת, "ושם אמרו לי שאני יכולה להגיש תלונה במשטרה כי מה שהוא עשה זה פלילי".

וזה אף פעם לא דבר פשוט כשמדובר בפגיעה מינית.
"באמת התלבטתי. אני עם חרדות וטראומה, פחדתי להיכנס לסיפור הזה, אבל אמרתי לעצמי שאני עושה את זה למען נשים וילדות אחרות. ואז פשוט הלכתי לתחנת המשטרה עם אמא שלי ונציגה של העמותה לנפגעות תקיפה מינית".

בעקבות הגשת התלונה פתחו חוקרי מחלק המשפחה במרחב איילון בחקירה סמויה; במהלכה הצליחו לאתר נשים נוספות שהעידו כי לוין ביצע בהן עבירות מין בהיותן מטופלות שלו. באוקטובר 2021 הפכה החקירה נגדו לגלויה, ופורסם כי הוגשו תשע תלונות של מטופלות על פגיעות מיניות וכן תלונתה של אם המטופל שנאנסה.

באותו חודש פורסם בחדשות "כאן 11" כי פרופ' נדיר ארבר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב, שמע על מעשיו של לוין והחליט לנזוף בו – אך לא דיווח עליהם לשום גורם. לפי הפרסום, מספר שנים לפני שהוגשה התלונה של כהן קיבלה העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס שתי תלונות של נשים על פרופ' לוין; העמותה העבירה את פרטי התלונות אל פרופ' ארבר, והוא בחן אותן והגיע לידי מסקנה כי הטיפול של לוין חורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום התמחותו. באותה כתבת חדשות סופר שארבר הגיע לוולפסון ונזף בלוין: "אני מציע לך להפסיק עם המעשים, אתה תסתבך" (פרופ' נדיר ארבר סירב להתייחס לידיעה עם שידורה).

צחוק הגורל, אם אפשר לקרוא לזה ככה, הוא שפרופ' נדיר צדק.

עמדתי מולו, הסתכלתי לו בעיניים

שטף התלונות על פרופ' לוין הפתיע את כהן, שלא ידעה דבר על הנשים האחרות. "הייתי בהלם כשהכל התפוצץ והבנתי שאני לא היחידה שנפגעה ממנו", היא מספרת. "פתאום הרגשתי שאני לא לבד, ונכון שצרת רבים היא נחמת טיפשים, אבל הבנתי שיש פה משהו גדול".

התעמתת מולו במשטרה?
"כן. עמדתי מולו, הסתכלתי לו בעיניים וסיפרתי את כל מה שהוא עשה לי".

איך הוא הגיב?
"הכחיש הכל ורק אמר: 'אני מצטער שאת מרגישה ככה היום, אבל זו לא אשמתי. אני רק ניסיתי לעזור לך'".

מה זה עשה לך?
"זה היה רע, רציתי למות, אבל הייתי מאוד בטוחה בעצמי והרגשתי שעשיתי משהו טוב".

איך הייתה ההתנהלות של המשטרה בעניין?
"אני חושבת שהם היו בסדר, אבל היה קטע לא נעים – ואני לא יודעת מי אשם – שבו ביקשו ממני להגיע למכון לרפואה משפטית ולעשות בדיקה מאוד חודרנית כדי לוודא שאני לא בתולה ושבאמת נאנסתי".

אני לא יודעת מה להגיד. מה את אמרת?
"לא הסכמתי, לא הייתי מסוגלת לעשות בדיקה כזו. מעבר לזה, הוא לא החדיר את איבר המין שלו ואני לא יודעת אם אפשר היה להוכיח את מה שהוא כן עשה. בקיצור, לא הסכמתי לעבור את הבדיקה, ואני שלמה עם זה".

ההליכים המשפטיים בתיק לוין היו מורכבים ביותר ממובן אחד. השופט המגשר בני שגיא – נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע ומי שהוביל את הסדר הטיעון בעניינו – נהרג בתאונת דרכים בכביש 6 בחודש שעבר; הוא הספיק לסכם את מרבית פרטי ההסדר לפני הטרגדיה.

בשבוע שעבר הגישו עורכות הדין גלי חצב וקורל שריג-פאפו מפרקליטות מחוז תל אביב את כתב האישום המתוקן. בסעיפים שלוין הודה בהם נכתב בין השאר כי נגע באיבר המין ובחזה של מטופלות, וכי בחלק מהמקרים יצר את המגע מיד בתום הטיפול, בעודן שכובות עירומות על המיטה. בסעיף האונס צוין כי הקורבן הגיעה למשרדו של לוין כדי לאסוף מסמכים השייכים לבנה כשביצע בה את זממו. במסגרת הסדר הטיעון יבוטל הרישיון שלו לעסוק ברפואה, והוא ישלם פיצויים בסך 750 אלף שקל, שיתחלקו בין הקורבנות.

עם פרסום כתב האישום המתוקן העלתה כהן לטיקטוק סרטון שבו שיתפה את הפגיעה שעברה וכתבה: "ניצחתי! כן! עצם זה שנשים וילדות כמוני לא יוכלו לעבור את מה שאני עברתי זה ניצחון עבורי!". הסרטון התפוצץ ברשת החברתית ובתוך ימים הגיע כמעט למיליון צפיות, ועשרות אלפי תגובות ושיתופים. "לא האמנתי שזה יגיע לכאלה ממדים", אומרת כהן. "הייתי בטוחה שאגיע לכמה אלפי צפיות, ופתאום בום. הייתי בהלם. הגיבו לי מפורסמים, אנשים שלא מכירים אותי, זה חיזק אותי בטירוף. כתבו שאני נותנת השראה לאחרות. הרגשתי שאני מקבלת חיבוק מעם ישראל שפשוט הייתי כל כך זקוקה לו עם כל מה שעברתי, זה עשה לי ממש טוב".

היו דברים שהפתיעו אותך?
"הפתיעו אותי תגובות שקיבלתי בפרטי מבנות שכתבו לי שגם בהן הוא פגע מינית. ביקשתי מהן שיתלוננו במשטרה, אבל הן לא רצו".

פרופ' לוין עצמו יצר איתך קשר במהלך התקופה הזו? הוא התנצל?
"לא, וגם לא הייתי רוצה לשמוע ממנו או לראות אותו. אני לא רוצה ממנו כלום. אני לא צריכה סליחה ולא התנצלות אישית".

איזה עונש הוא יקבל להערכתך?
"כל עוד שוללים לו את הרישיון והוא לא יוכל לקבל ילדות, זה הדבר שהכי אכפת לי ממנו. אני לא רוצה שהבת שלי, האחיינית שלי או כל אישה אחרת תעבור את זה. שיטופלו אצל כל רופא, רק לא אצלו".

בדייט השני סיפרתי לו

לפני כחמש שנים אובחנה אצל כהן פוסט-טראומה מורכבת המקושרת לפגיעות המיניות שעברה. "זה מאוד נוכח בחיי", היא אומרת. "בכל פעם שאני רואה גבר מבוגר שקצת דומה ללוין, אני נכנסת להתקף. אני חווה ניתוקים, פלאשבקים, רגרסיה. עד היום כדי להירגע אני צופה בקלטות ילדים ומחזיקה בובות".

דבר נוסף שמרגיע אותה הוא יצירה. בגיל 14 החלה ליצור כרטיסי ברכה ופתחה באופן עצמאי את "ברכה-לנד", כיום קבוצת פייסבוק פעילה וקהילה של 13 אלף בנות שיוצרות, צובעות, מקשטות ועוסקות באומנות. את היצירות שלה תורמת כהן בין השאר לחיילים בודדים ולנפגעות תקיפה מינית.

לפני כשלוש שנים היא הכירה את עומר קלדררו, שהיום יושב לצדה בריאיון, תומך, מחבק ומכיל. בשנה שעברה נישאו השניים. "אני מפחדת מגברים", אומרת כהן, "ועומר חודש שלם רדף אחריי עד שהסכמתי להיפגש איתו. הוא לא ויתר עד שנתתי לו הזדמנות".

מתי סיפרת לו על הטראומה?
"בדייט השני יצאנו לסרט, ולפני שהוא התחיל סיפרתי לו, אבל לא נכנסתי לפרטים. באותם ימים התראיינתי באופן אנונימי וסיפרתי את הסיפור שלי, אז אמרתי לו להדליק את הטלוויזיה ביום ובשעה ששידרו את הריאיון ולדבר איתי אחרי זה".

עומר, מה חשבת כשראית את הכתבה?
"חשבתי שמדובר בחלאה, רופא שפוגע מינית בנשים ובילדות. כשהבנתי שזה הסיפור של טל, אני מודה שהיה לי מאוד קשה לעכל את זה. שקלתי אם להמשיך לצאת איתה, כי אני מבין שפוסט-טראומה זה דבר שיכול לפגוע בכל אספקט של הזוגיות, וחששתי להיכנס לזה. אבל החלטתי לתת לזה הזדמנות, והבנתי שהיא שווה את זה. בדייט הבא כבר התאהבתי".

בשנתיים האחרונות ליווה קלדררו את כהן לכל הדיונים בבית המשפט. "הוא היחיד שמצליח להרגיע אותי", אומרת כהן. "מזל גדול שיש לי אותו".