(מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
(מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5
שטרלינג. צו איסור הפירסום הוסר (מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
שטרלינג. צו איסור הפירסום הוסר (מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5

צפו בראיון הבלעדי עם המתלוננת בנגן הווידאו למעלה>

אחרי התקופה הכמעט בלתי אפשרית שעברה עליה, המתלוננת בפרשת המין בליגת העל פותחת את כל הפצעים בראיון בלעדי וכואב לערוץ הספורט. אמש (שישי), בקשתה של המתלוננת, ושל החשוד אורן שטרלינג, להסיר את צו איסור הפרסום על פרטי הפרשה - אושרה. כעת, ניתן לחשוף את הסיפור המלא מנקודת מבטה של המתלוננת מהרגע שהחלה לעבוד בהפועל חיפה ועד ליום הזה.

"לפני ארבע שנים הגעתי למועדון כמתנדבת", סיפרה המתלוננת. "עבדתי תחת נועם רגב, דובר המועדון, ואורן שטרלינג, שכמנכ"ל היה מאוד מעורב בכל מה שקורה במחלקת המדיה. בחצי השנה האחרונה נכנסתי לקשר עם אחד השחקנים, שחקן נשוי. אורן שטרלינג גילה על זה, אני לא יודעת איך, אבל אני יודעת שהוא גילה על זה".

"באחד המשחקים, ניגשתי לחדר שלו כדי לקחת כוס מים, רק שם יש קולר", היא המשיכה. "הוא סגר מאחורי את הדלת והתקרב, כשהיד שלו נמצאת בתוך המכנסיים שלו, ואמר לי שאם אני לא רוצה שמי שלא צריך לדעת ידע מזה - אני יודעת מה אני צריכה לעשות. הוא התכוון שאני אעשה בו מעשים מגונים. יצאתי מהחדר בלי להגיב כל כך ואז היה שבועיים של שקט, לא שמעתי ממנו".

"אחרי שבועיים היה משחק בית נוסף", היא המשיכה והדמעות זלגו מעצמן. "הייתי בחדר שלי, לא רק שלי אלא של כל מחלקת המדיה, אבל הייתי שם לבד. לכל חדר שם יש שירותים פרטיים, אבל הם לא ננעלים. אף שירותים בקומה לא ננעלים. נכנסתי לשירותים, ופתאום אני רואה את הדלת נפתחת. ראיתי את אורן עומד בכניסה של השירותים. קפאתי. הייתי בהלם".

"הוא התקרב אליי, הראה לי את מספר הטלפון של אשתו של השחקן על צג הטלפון ואמר לי שהוא חיכה שבועיים - ועכשיו זה הזמן למלא את החלק שלי בעסקה שלנו. עסקה שאף פעם לא הסכמתי אליה. אני עדיין ישבתי על האסלה, הוא עומד מולי, רעדתי ממנו. הוא בן אדם מאוד מפחיד, המבט שלו מאיים. הוא פשוט הוריד את המכנסיים ודרש ממני לבצע בו מין אוראלי. כשהוא הלך שטפתי את הפה עם סבון. אני זוכרת שכל כך נגעלתי, הייתי כל כך בסטרס שלא ידעתי איך להגיב".

המתלוננת בעדותה.
המתלוננת בעדותה. "נגעלתי מעצמי, ושנאתי אותו כל כך" | צילום: ספורט 5

"עוד באותו היום, אחרי זמן מה, הוא הוליך אותי לקומה השנייה בסמי עופר והכניס אותי לשירותי הנכים", היא סיפרה תוך כדי שהתקשתה לנשום. "הוא קרא לי והיה לו מבט שכשרואים אותו אי אפשר להתבלבל. זה או שתבואי איתי או שאת גמורה. אין לך פה בחירה. הוא התחיל לגעת בי ואמר לי כל הזמן 'אל תשכחי מי אני ולמה אני מסוגל, אני יודע שאת חולמת להיות עיתונאית ספורט'. אמרתי לו שהיום זה לא יקרה שוב, יצאתי מהשירותים וחזרתי לחדר שלי".

כשנשאלה מאיפה היה לה את האומץ, אמרה המתלוננת: "לא יודעת. חשבתי שאם כבר נתתי לו היום אז הוא לא ירצה שוב. זה בסדר שאני אסרב פעם אחת. קצת אחרי המקרה בסמי עופר, הייתי אצל חברים בשעות הערב ואורן התקשר אליי בלי סוף, גם שיחות וידיאו וגם שיחות רגילות. ישר הבנתי מה הוא רוצה. באחת השיחות בהן עניתי לו, הוא אמר לי שהוא נמצא בבית מלון ושכדאי לי מאוד להגיע - אחרת אני יודעת מה יקרה. אמרתי לו שאני בכלל לא בחיפה כדי שיעזוב אותי, שלא ידרוש שאני אבוא. חשבתי שאם אני אהיה רחוקה, זה ייתן לי שקט ממנו, שהוא יבין - אבל הוא לא מסוג האנשים שמבינים. הוא מסוג האנשים שיגידו 'אם אני קורא לך, את תבואי - כי זה יעלה לך ביוקר אם לא'".

"לא רציתי להסתכל עליו בכלל, שלא לדבר על לגעת בו", המשיכה המתלוננת בעדות הקשה. "אבל הוא המשיך ללחוץ עליי, דחק אותי לפינה וממש איים. אם הייתה אופציה לסרב? מה פתאום. אם הייתי מסרבת, בשנייה אשתו של השחקן הייתה יודעת והקריירה שלי הייתה הולכת לפח. אני בטוחה שהוא היה עושה את זה, הוא איש מאיים מאוד, בן אדם שאתה מסתכל עליו ונרתע ממנו. הוא בן אדם רע, המבט שלו רע, מעין מבט שונא כזה. הוא מסוגל לעשות דברים שאף אחד מאיתנו לא באמת מסוגל לעשות".

עם גרון חנוק מדמעות, המתלוננת המשיכה וסיפרה על המפגש בבית המלון: "עוד לא הגעתי וכבר רציתי שזה יגמר, לא היה לי ספק בשביל מה אני הולכת, זה היה ידוע. אפילו התפללתי שאני אעשה איזה תאונה בדרך, שלא אוכל להגיע לשם - אבל זה לא עזר והגעתי. ואז הוא פשוט עשה מה שהוא רוצה. הרגשתי שהוא מחלל כל חלק בגוף שלי. שהוא הורס אותי, גומר אותי. שנאתי את עצמי כל כך. ואותו עוד יותר".

"כשהגעתי ונכנסתי לחדר הוא פשוט עשה מה שהוא רוצה, הכל", היא המשיכה. "הוא העביר אותי את הדברים הכי משפילים שבן אדם יכול לעבור. הדמיון שלי אפילו לא יכול היה לדמיין שאפשר לעבור כזאת השפלה. דברים נוראיים. הרגשתי מלוכלכת, נורא. כל כך רציתי שזה יסתיים כבר. כשחזרתי הביתה בכיתי שעות. התביישתי לספר למישהו, כל כך התביישתי. התביישתי שאנשים לא יבינו אותי, שיישאלו למה לא קמתי, למה לא אמרתי דבר - אבל זאת סיטואציה שאף אחד לא יכול להבין אותה".

"שנאתי את עצמי, נגעלתי מעצמי, ושנאתי אותו כל כך. איך הוא היה מסוגל לעשות לי דבר כזה? אפילו את השחקן כבר שנאתי. אמרתי לעצמי שאם לא הייתי מתחילה עם זה - זה לא היה קורה. אנשים שואלים אותי איך לא עזבתי את המועדון, איך לא קמתי והלכתי, אבל אף אחד לא יבין מה זאת הקבוצה הזאת בשבילי. היא הכל. היא עולם ומלואו עבורי. מאז ומתמיד אנחנו אוהדים את הקבוצה הזאת. בשנים האחרונות גם טסתי איתם לחו"ל כדי לראות אותם משחקים באירופה. עשיתי שני קעקועים של הקבוצה, היא הכל בשבילי".

כשנשאלה אם סיפרה למישהו, ענתה המתלוננת: "על המקרים האחרונים לא, אבל לפני שנתיים אורן שטרלינג ביקש ממני בהודעות תמונות עירום שלי. הזדעזעתי והחלטתי לדווח לנועם, דובר המועדון. נועם אמר לי שאני אעשה עם זה מה שאני רוצה, שהבחירה בידיים שלי. הבנתי שאין לי באמת למי לדווח על דברים כאלה, שזו מלחמה שהתוצאה שלה ידועה מראש".

אז איך בעצם התקבלה ההחלטה לערב את המשטרה? המתלוננת סיפרה: "במשך שבועות התייסרתי, נאכלתי מבפנים, הרצתי בראש את כל מה שעברתי. כשעיכלתי את הכל, הבנתי שזה לצאת החוצה או להתאבד. הנפש שלי לא תחזור להיות מה שהייתה אף פעם. אני לא ישנה בלילות, אני לוקחת כדורי הרגעה, כדורי שינה, יש לי התקפי זעם".

"הכל עובר לך בראש", היא סיכמה בקול שבור. "את כל כך שונאת את עצמך שאת כבר בטוחה שאין לך בשביל מה לחיות יותר. את רואה את עצמך במראה כאדם הכי מלוכלך בעולם ואת בטוחה שכולם רואים אותך ככה. זה היה נורא, המחשבות האלה. כמה פעמים החזקתי את כדורי השינה שלי ביד ורציתי לקחת את כולם ביחד. הוא פשוט רצח לי את הנפש. צדק? מבחינתי הצדק יגיע כשהוא ישב מאחורי סורג ובריח, ולהרבה זמן. אני יודעת שאני לא הראשונה והיחידה שנפגעה ממנו ואני מאוד רוצה להיות האחרונה. אורן שטרלינג צריך לשלם על מה שהוא עשה לי".