שילת חוטה ואגם צרפי כבר לא מחייכות: "הפרידו ביניהן, הן חשבו שהגיעו לקייטנה"

לפני כעשרה ימים הופץ ברשתות החברתיות סרטון מקומם שתיעד את שילת חוטה, בת 20 מבאר שבע, ואת חברתה אגם צרפי, חיילת בסדיר בת 19, המואשמות ברצח בניהו רזי - כשהן נמצאות בכלא נווה תרצה, צוחקות, מחייכות ומחליפות "דאחקות" ביניהן. הסרטון צולם במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, שנערך באמצעות היוועדות חזותית ("זום"), ובמהלכו הוקרא כתב האישום נגד השתיים.

הסרטון עצמו עורר סערה גדולה, גם בקרב בני משפחתו של רזי ז"ל וגם בקרב גולשים רבים, שזעמו על כך שהשתיים ממשיכות לחייך ולהתבדח זו עם זו, בעוד נגדן תלוי כתב אישום בגין רצח.

עוד לפני הדיון החליטו בשירות בתי הסוהר, משיקולים ביטחוניים, להפריד בין השתיים. אחת מהן הועברה לתא באגף "סביון", והשנייה לאגף מרוחק יותר, במטרה ליצור ביניהן נתק מוחלט. חוטה עצמה נשאלה לפני הדיון על ידי סנגורה מדוע השתיים הופרדו, והשיבה: "אני לא יודעת למה, לא קרה כלום".

"הבנו מהר מאוד שהן לא יכולות להישאר ביחד. הן לא הפנימו את העבירות שבהן הן מואשמות, ולכן ניתנה החלטה שכל אחת תועבר לאגף אחר, ללא שום יכולת ליצור קשר אחת עם השנייה", ציין גורם המעורה בפרטים, "העובדה שהן היו ביחד לא השפיעה עליהן לטובה, נהפוך הוא. הן צריכות להבין שהן הגיעו לכלא".

שילת חוטה ואגם צרפי עצורות בנווה תרצה כבר כחודש וחצי. משום שהן מוגדרות כעצירות ולא כאסירות, תנאי הכליאה שלהן שונים בחלק מההיבטים. אסירות בכלא וגורמים נוספים עימם שוחחנו סיפרו כי השתיים עדיין לא מבינות או לא מעכלות עד הסוף לאן הגיעו ומה משמעות כתב האישום שהוגש נגדן.

"הן היו ביחד במשך כחודש בתא אחד. מחויכות כל הזמן, מבסוטות על החיים. ממש הזוי. הן חושבות שהן הגיעו לעשות שופינג בקניון, לקייטנה או לאיזה טיול אחרי צבא. הן מתלבשות כאילו הן בדרך לאיזו חתונה או מסיבה. כאילו הן נאשמות ברצח של יתוש או זבוב ולא בחור צעיר שחייו נקטעו ומשפחתו נהרסה מהרצח המיותר שלו. הן לא מבינות שמדובר באישום שיכול להשאיר אותן שנים ארוכות בכלא", שיתפה אחת האסירות.

"אפילו הסגל היו בהלם מההתנהלות שלהן", מוסיפה אותה אסירה, "בימים הראשונים היה עליהן פיקוח צמוד של לוחמות הכליאה, כדי לוודא שלא יפגעו בעצמן ושלא יהיה חיכוך עם אסירות שעלולות לפגוע בהן בנקמה על המעשים שבהם הן מואשמות. בכל זאת, זו פעם ראשונה שלהן בכלא והן עדיין לא הכירו את הכללים והחוקים".

לדברי אסירה אחרת, האסירות בכלא השמיעו כלפי השתיים איומים מרומזים, על רקע הרצח שבו הן מואשמות ובעיקר בשל העובדה שהן ממשיכות, לדבריה, לחייך ולהתנהל כרגיל. "אל תשכח שיש פה אסירות שיש להן ילדים גדולים או קטנים בבית", הסבירה האסירה. "הן לא אהבו את העובדה שהן לא מקבלות אחריות לרצח, ולא מבינות שבחור צעיר נרצח על כלום ושום דבר. רצח הכי מיותר שבעולם. זה מקומם לא מעט אסירות, שלא רוצות להיות בקשר איתן והחליטו להחרים אותן לגמרי. ההפרדה ביניהן גרמה לכך שהן הפסיקו לחייך. הן צריכות להבין שכאן זה כלא, ועל מה שעושים משלמים ומקבלים אחריות".

מחכות להרשעה

מבחינת תנאי הכליאה, חוטה וצרפי מוגדרות כעצירות נאשמות. הזכויות שלהן דומות ברובן לאלו של אסירות, אך הפיקוח עליהן הדוק יותר, במיוחד בתקופה הראשונה. בשב"ס מבקשים לבחון לעומק את מצבן הנפשי, בין היתר לאחר פגישה עם עובדות סוציאליות, ובמקביל לצרף להן אסירות תומכות שיוכלו לסייע להן להתאקלם במציאות החדשה שאליה נקלעו.

"הן זכאיות לביקורים של בני משפחה אחת לשבוע ולביקורי עורכי דין בתיאום מראש. מותר להן להשתמש בטלפון הציבורי באגף ולעשות קניות בקנטינה", הסביר גורם המעורה בפרטים, "לאסירות יש יותר זכויות מהן, אבל לא בהרבה. הן רשאיות ללבוש בגדים אזרחיים ולא מדי אסירות. הן לא יכולות להשתתף בסדנאות שיקום, טיפול ולימודים. הן גם לא ממש יכולות להשתלב בחיי הכלא עד שתינתן הכרעת הדין או גזר הדין נגדן".

בשב"ס יבדקו בהמשך עם אילו אסירות תשהה כל אחת מהן, כמובן בנפרד, כאשר הדגש יהיה על שיבוץ עם אסירות שלא יפגעו בהן ויוכלו לסייע להן להסתגל לשגרת החיים בנווה תרצה.

"יש פה אסירות שרצחו את הילדים שלהן שהתאקלמו בסופו של דבר בכלא אף שקיבלו בהתחלה איומים על חייהן מאסירות אחרות. אם שילת ואגם רוצות לשרוד את המעצר או המאסר, עדיף להן להוריד פרופיל לגמרי, להבין את חומרת המעשים שבהם הן מואשמות, ורק ככה הן יוכלו להתאקלם בנווה תרצה. אחרת, החיים שלהן פה יהיו קשים מנשוא", ניתחה אחת האסירות.