עוד לא אבדה תקוותנו
1. בשורה התחתונה, זה נגמר כמו שנבחרת ישראל בכדורגל הרגילה אותנו במשך עוד מעט 50 שנה שככה זה ייגמר: הפסד מתסכל, בעיטה בדלי ואי העפלה לשלב הבא. עד כאן התוצאות היבשות. אבל הנה ההבדל הגדול: בעשור האחרון לפחות, התחלנו ליהנות מההדחות האלה, שמחנו לאיד, אהבנו לשנוא את הנבחרת. אם בגלל הגישה, אם בגלל הדרך ואם בגלל המאמן. אני מתקשה לזכור מתי היה הפסד של הנבחרת שאשכרה ביאס כמו ההפסד לסקוטלנד השבוע - ורק בגלל זה יש כאן כבר סיבה לאופטימיות.
2. מאמן הנבחרת אנדי הרצוג מונה לתפקיד בקושי חודש לפני תחילת טורניר גביע האומות. היה לו כלום זמן להכיר את השחקנים, לגבש את הסגל, לתרגל שיטה ולהתכונן באופן כללי. לולא המחדל של ההתאחדות לכדורגל שהמתינה 277 יום (!) מאז עזיבת המאמן הקודם עד להחתמתו של הרצוג - אולי זה היה נראה אחרת. אולי ההגנה הייתה יותר יציבה ואולי היו פחות רגעים של קריסה מנטלית. אולי.
3. הנבחרת נראתה טוב בלי ערן זהבי הפצוע וניצחה פעמיים בבית. הביקורות על חזרתו של זהבי להרכב מול סקוטלנד היו מטופשות (במקרה הטוב). לישראל אין את הפריבילגיה לוותר סתם כך על החלוץ הישראלי הפורה ביותר שלה בשנים האחרונות. גם לא מסיבות של מנחוס ועין הרע. זהבי בא חם, בא להוכיח, בא עם כל הרוע החיובי שלו. הוא בישל לבירם כיאל את השער הראשון והבקיע את השער השני - זה לגמרי בזכותו שנשאר לנו עדיין סיכוי לא כזה זניח להגיע בכל זאת לפלייאוף ליגת האומות - ומשם ליורו 2020. אף פעם, אבל אף פעם, אל תמעיטו בערכו של אחד הווינרים הגדולים בתולדות הספורט הישראלי.
4. אז כן, ישראל לא עלתה ישירות לפלייאוף, אבל זה לא סוף פסוק. הייתי מבקש מכם להוציא מחשבונים אם הייתי סגור בעצמי על איך לבצע את החישוב. בקצרה: אם מספיק נבחרות שמדורגות מעל ישראל יעפילו ליורו בשיטה הסטנדרטית (דרך המוקדמות הרגילות שיחלו בשנה הבאה), אז יתפנה מקום עבור הנבחרת שלנו בפלייאוף ליגת האומות. התרחיש הזה הוא בהחלט סביר, אבל בשביל זה צריך לחכות עד מרץ 2020, ובתווך בכל מקרה ישראל תשחק באותן מוקדמות (ספוילר: היא לא תסיים באחד משני המקומות הראשונים, ולא משנה באיזה בית זה יהיה).
5. עומדת שורת ילדים באיצטדיון האמפדן בגלזגו, סקוטלנד. השעה היא 19:40 (שעון מקומי), הטמפרטורה היא 6 מעלות, יורד גשם ויש רוח. הם רועדים מקור המסכנים הקטנים, ועלולים לחטוף דלקת ריאות. חוסר אחריות משווע של ההורים ושל מי שהעמיד אותם שם. ניתן רק לקוות שהם מחוסנים נגד שפעת. ומי קופץ לעזרתם? שחקני נבחרת ישראל. בזמן נגינת "התקווה" פושטים בזה אחר זה כמעט כל השחקנים את הז'קטים, עוטפים את הילדים - סקוטים כאמור, לא משלנו - ומקריבים את בריאותם שלהם לטובת הצעירים, בעוד שחקני הנבחרת הסקוטית, ערלי לב שכמותם, נשארים בלבוש מלא, מפקירים את טובי ילדיהם לקפוא. זו הייתה מחווה מרגשת שהועברה בשידור חי וזכתה לתגובות נלהבות ברחבי העולם. יהודים וערבים משלבים ידיים למען מטרה נעלה. אם זה לא ישנה את תדמיתה הבינלאומית של ישראל - אז כולם באמת אנטישמים - בפרצוף שלכם BDS!
אבדה תקוותנו
א' ארז
ב' בגאצקיס
ג' גודס כושל
מהי ד'? זהו דיוויד שנשלח לעזאזל
ה' הדר
ו-ו' זה ווייצ'יץ' - שנשאר בתפקידו
ז' ח' שתיהן ביחד: זה חבל שהוא עוד פה
בני הניקו בני השימון - אלף בית, אלף בית
מה שפעם היה אימפריה התמוטט התמוטט
ויוצאים במחול מחניים אלף, אלף בית
מאמנים עשרים ושניים, אלף בית
ט' זה טבק
י' יאללה הביתה
כ' קרואטי עם שגיאה
ל' ליאור וגם לובין לא היה כאן מציאה
מ' מזרחי
נ' זה נבן
ס' ספאחיה הכועס
ע' עוד עונה הלכה לה
פ' זה פיייייי כה מבאס
צ' צוות מקצועי
ק' קרואטים
ר' זה רק לא עוד אחד משמה כי נמאס לספור כבר כמה
מה צריך לבוא עכשיו, איפה ש' ואיפה ת'?
ש' שיבק ות' תודה
גם לו נגמרה העבודה
ד"ש לכל המשפחה ולך לך לדרכך
בני הניקו בני השימון אלף בית, אלף בית
מה שפעם היה אימפריה התמוטט התמוטט
ויוצאים במחול מחניים אלף, אלף בית
מאמנים עשרים ושניים, אלף בית
עוד עונה, עוד מאמן הלך הביתה, עוד סגל זרים מביך ברובו. עוד כישלון, עוד חוסר תפקוד של ההנהלה, עוד מנהל מקצועי שנשאר במקום. אחריו המבול, הטפלון האולטימטיבי. מאז הזכייה המקרית ביורוליג 2014 (שהתבררה כאם כל חטאת), מכבי ת"א ממשיכה לשבור שיאים שליליים, והפעם - פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה באירופה. כדי להעפיל להצלבה ביורוליג, לראשונה מזה ארבע שנים, מכבי זקוקה לשורת ניצחונות כמעט לא מתקבלת על הדעת במשחקים שנותרו.
אז למה ניקולה ווייצ'יץ' ממשיך להיות חלק מהמועדון שפעם היה אימפריה? הדבר נשגב מבינתי. לא הייתה פעולה חיובית אחת שהוא ביצע בתור מנהל מקצועי. להפך. ועדיין הסמכויות שלו הולכות וגדלות, משתוות רק לרשימת התירוצים. תמוה בעיניי, אם כך, שלאור העונה הנוכחית הוא עדיין לא מונה לחבר דירקטוריון. בכל מקום מסודר אחר, מנהל שטוען שדעתו הרבה פעמים לא מתקבלת ע"י הבוסים - היה מתפטר מזמן מתפקידו, ולחילופין - הבוסים היו מפטרים אדם שאת דעתו הם לא מקבלים פעם אחר פעם. אבל ניקולה נשאר, מחזק בכל פעם את השמועות והקונספירציות כאילו הוא "מחזיק" משהו על ראשי המועדון שמונעים את הפרידה ממנו.
והנה, נבן ספאחיה, עוד מאמן שווייצ'יץ' דחף להביא - התברר כלא מתאים ונשלח הביתה מאוחר מדי. והנה, רמון סשנס, שחקן שווייצ'יץ' החליט להחתים כממלא מקום לג'רמי פארגו - החליט לעזוב אחרי שבועיים וחצי "מסיבות אישיות". סקאוטינג מדהים אין ספק. חואן פלאסה, שהיה מועמד מוביל להגיע לקבוצה, ודאי מברך הגומל שהוא ניצל מהתאונה שהיא מכבי ת"א, ולעומתו, המאמן הטרי יאניס ספירופולוס, עוד יקלל את הרגע שחתם על חוזה.
בואו נשכח את מה שהיה עד עכשיו ונפתח דף חדש, ביקש הכרוז בהיכל לפני המשחק אתמול (חמישי) נגד פנרבחצ'ה. אז שכחנו. ואז הזכירו לנו. אלופת ההפסדים בכבוד, זה מה שנהיה ממכבי.
ובינתיים, רמת העניין הציבורי בקבוצה הולכת ודועכת באופן עקבי, הרייטינג בירידה מתמשכת, האוהדים הוותיקים די מיואשים, ההיכל אולי עוד מתמלא, אבל זה רק בגלל שמחלקת השיווק של מכבי מצטיינת בעבודתה, ופראיירים לא מתים הרי, הם רק מתחלפים. אלא אם אתה ניקולה ווייצ'יץ' - ולא תתחלף אף פעם.