5. סיפור סינדרלה

דווקא במשחק שובר שיאים היסטורי (שלו ובכלל), טום בריידי - שחקן הפוטבול הגדול בכל הזמנים - ייזכר בגלל איבוד כדור שהוביל להפסד של קבוצתו ניו אינגלנד פטריוטס בסופרבול. כי לא כל האגדות נגמרות בניצחון של הגיבור, ובכל מקרה, הסינדרלה האמיתית במשחק הייתה פילדלפיה שזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה, בניגוד לתחזיות המקדימות.

לפחות במקרה של בריידי הוא יתנחם בכך שזכה בנסיכה. החיבוק והפוסט התומך של ג'יזל בבעלה הדומע בסיום המשחק הוכיחו שוב שמאחורי כל גבר מצליח עומדת דוגמנית על שמרוויחה יותר ממנו.

אולי היה כאן צדק פואטי. בכל זאת - כמה כבר אפשר לסבול בן אדם שיש לו הכל? קריירה מפוארת, כסף שיספיק לניני-ניניו, מעמד של אל, משפחה מושלמת ואת אחת הנשים היפות בעולם.

אם הייתם יכולים לבקש רק דבר אחד מכל מה שיש לבריידי, מה זה היה? נראה לי שעבור רוב הגברים התשובה ברורה: כל אחד מאיתנו צריך חיבוק של ג'יזל. בשביל הנחמה.

A post shared by Gisele Bündchen (@gisele) on

4. מניין הימים

עברו 104 ימים מאז שאלישע לוי סיים באופן רשמי את תפקידו, ולנבחרת ישראל בכדורגל עדיין אין מאמן.

בסדר, לא בוער, הטורניר הבא מתחיל רק בספטמבר. זה לא שצריך להתחיל לתרגל סגל שירוץ ביחד ויגבש שיטת משחק. אנחנו הרי מקצוענים. יורו 2020 בכיס שלנו. קל.

A post shared by UEFA Nations League (@euro2020) on

3. חורף חם

אני הופך בזה והופך בזה, ואז הופך בזה פעם נוספת, ולא מצליח להבין את כמות הקונדומים שתחולק לספורטאים באולימפיאדת החורף שנפתחת בסוף השבוע בדרום קוריאה.

יותר ממאה אלף קונדומים לכמעט 3,000 ספורטאים לאורך 17 ימי תחרות. בהערכה גסה מדובר ב-35 קונדומים לאדם, שזה יוצא תדירות יחסי מין של פעמיים ביום בממוצע. אם לוקחים בחשבון שהאתלטים לא נמצאים בכפר האולימפי לאורך כל הימים, וסביר שביום של תחרות הם מתנזרים, ושחלק גדול מכל הסקס הזה נעשה בין הספורטאים לבין עצמם, אנחנו מגיעים לקצב משכבים (תאורטי לפחות) שמתאים יותר לתעשיית הפורנו.

מצד שני: חורף, וקר, ומושלג, ורחוק מהבית, ורומנטי. ויש גבול לכמה ריגוש אפשר להגיע מלשפשף מטאטא על הקרח כדי לתת לקומקום להחליק בקלות (למרות שזה נשמע ככה, לצערי לא מדובר ביופמיזם).

2. השופט בן מזל

המזל הגדול של השופט לירן ליאני הוא שמשחק העונה שניהל, בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע, הסתיים בניצחון של התל אביבים.

תזכורת: ליאני, ובעיקר עוזריו, לא ראו שהכדור של אבי ריקן עבר במלואו את קו השער, ולא אישרו גול חוקי לחלוטין לטובת מכבי. לו המשחק היה מסתיים בסופו של דבר בתיקו אפס, לשיפוט הייתה יכולה להיות השפעה מכרעת ודרמטית על גורל האליפות. ולכן - גם אם ליאני לא יודה בזה - אני מניח שבתוך תוכו הוא שחרר אנחת רווחה כשאלירן עטר כבש את שער הניצחון הצהוב. אין לי ספק שלהרחקה של שחקן באר שבע ג'ון אוגו לאחר מכן לא היה שום קשר לפנקסנות מצד השופט. אדרבה, האדום הזה היה מהמוצדקים והגיע לו עוד הרבה קודם.

טעויות שופט הן חלק מהמשחק, זה ברור, אבל יש טעויות שאפשר למנוע בקלות יחסית, באמצעות עזרים טכנולוגיים. בכמה ליגות באירופה כבר מופעלת טכנולוגיית קו השער שיכולה בקלות לבדוק האם נכבש שער חוקי או לא. אין שום סיבה בעולם - פרט לכסף כמובן - לא להשמיש אותה גם בישראל. כל הטכנופובים שחוששים מפגיעה בשטף וברומנטיקה של המשחק יכולים להירגע. כמה פעמים כבר יוצא שיש מחלוקת כל כך מובהקת שבדיקה פשוטה יכולה לעזור בה? העיכוב לא צריך להיות של יותר משתי דקות. יש בזבוזי זמן גדולים ומרגיזים יותר מאלה לאורך 90 הדקות.

אפשר להגדיר מראש באילו מקרים יופעלו המצלמות, מתי יש צורך לעצור את המשחק ומתי אפשר להסתפק בצפייה בדיעבד. אולי אפילו כמה פעמים ניתן להשתמש בזה בכל משחק. סמכות השופטים לא תיפגע, להפך. זה אפילו יוריד מהם קצת לחץ. כל ענפי הספורט המובילים הולכים קדימה עם המודרניזציה - כדורסל, טניס, פוטבול וכו'. אין שום סיבה בעולם שהכדורגל לא ייאמץ את הטכנולוגיה באופן קבוע ויחייב את כל הליגות להשתמש בה.

טכנולוגיה פשוטה נוספת שאפשר להשתמש בה: בדיקות עיניים סדירות לכל צוות השיפוט.

A post shared by @eliranatar16 on

1. נס בעיירה

עם ישראל כולו עצר את נשימתו עד השנייה האחרונה, ואתמול (חמישי) ב-22:00 הפור נפל על הצד הנכון: עמרי כספי לא הועבר מגולדן סטייט, וליהודים הייתה אורה ושמחה.

זה לא מובן מאליו - בכל זאת כספי נפצע וחלה מספר פעמים מתחילת העונה, והחזרה בכל פעם הייתה קשה יותר; הוא לא קולע - מה לא קולע, בקושי זורק - מהשלוש. ואחרי פתיחה חלומית ומחמאות מקיר לקיר - הוא די נעלם. תוסיפו לזה את השכר הנמוך יחסית שהוא מקבל ואת החוזה קצר המועד שלו, ותקבלו מועמד אידאלי להיות חלק מחבילת טרייד.

העובדה שכספי בכל זאת נשאר בסגל של הקבוצה הכי טובה בעולם והמועמדת הפייבוריטית לזכות באליפות היא לא עניין של מה בכך. זו הבעת אמון גדולה בו ובתרומה שהוא יכול לתת לאלופה, ונדבך משמעותי בהיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי, בטח אחרי הפגיעה הקשה באתוס עם הפיטורים של דיוויד בלאט מקליבלנד.

עכשיו, כשהוא משוחרר מהלחץ שיעבור לקבוצה נוספת ושוב לא יגיע לפלייאוף, יוכל כספי לשוב ולהפגין את יכולות החיתוך המדוברות שלו, את חוכמת המשחק, והיי - אפילו להפגיז מעבר לקשת מתי שבא לו, כי מה כבר יעשו - יושיבו אותו בחזרה על הספסל? הוא עדיין יישאר בסגל.

נותר רק לחכות לטקס קבלת טבעת האליפות ולמצעד החגיגי בחוצות יבנה, שם יתקבל עמרי בכבוד מלכים, יוענק לו מפתח העיר והוא יוזמן להדליק משואה ביום העצמאות, כיאה למי שיירשם כאחד מגדולי הספורטאים הישראלים בכל הזמנים.

ויכול להיות שהווריירס סתם לא מצאו את הדיל המתאים עבורו. 

נשאר ב-NBA, כספי (ארכיון)
לא עוזב את העיר. כספי | צילום: Zhong Zhi, חדשות