Cristiano Ronaldo is now on 100 Champions League wins, more than 136 of the 140 teams ever participated in the CL.
— Cristiano Ronaldo (@TeamCRonaldo) 27 בנובמבר 2018
WOW! pic.twitter.com/SgOxhxrrwg
1. חיים בסרט
לא פחות משש קבוצות (מתוך 14) בליגת העל כבר החליפו העונה מאמן. ואנחנו רק אחרי עשרה מחזורים, כן? נראה שהביטחון התעסוקתי בליגת ג'פניקה דליל יותר מסויה דלת נתרן, ואם איתי שגב עדיין מחפש עבודה - אני בטוח שאפשר למצוא לו ג'וב בכדורגל הישראלי.
האחרונה לפטר את המאמן שלה היא הפועל תל אביב ששלחה הביתה את קובי רפואה ומינתה במקומו את אופיר חיים במשרתו הראשונה בליגה הבכירה של ישראל. בעלי הקבוצה, שרון ניסנוב, אמר על המינוי החדש שמדובר ב"מאמן העתיד של ישראל". ובכן, הנה רקורד האימון של מאמן העתיד המבטיח: התפטר מהפועל מרמורק; הוריד את מכבי שעריים לליגה א'; פוטר מהפועל ראשון לציון; הגיע באמצע עונה למכבי יפו ועזב אחריה; ואימן את הפועל עפולה רגע לפני שעזב אותה באמצע העונה הנוכחית לטובת הפועל ת"א. עבר מזהיר יש למאמן העתיד.
אני בספק אם בעלי הפועל מאמינים בעצמם לקשקוש שיצא לניסנוב מהפה. אם הייתה להם איזושהי יושרה מקצועית הם היו צריכים לומר: אנחנו במצוקה כלכלית ואופיר חיים הוא הראשון שהסכים לבוא בתקציב שאנחנו מציעים. נקווה לטוב. אבל זו לא ההנפצה היחידה שיצאה להם מהפה באותה מסיבת עיתונאים; היה גם המשפט "עד היום כל שינוי שעשינו בעמדת המאמן היה לטובה". ראשית, לא הייתי מתגאה כל כך בתחלופת מאמנים - זה מעיד על בחירות לא חכמות ולחילופין משדר לחץ. שנית, העובדות מספרות שהבעלים החדשים מינו את מנחם קורצקי במקום גיא לוזון בעונה שבסיומה הפועל ירדה ליגה. שינוי לטובה מה יש לומר; ואז פיטרו את מוטי איוניר כדי למנות את קובי רפואה שפוטר בעצמו השבוע. ניהול גאוני.
>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר
אבל הם לא היחידים שחיים בסרט, וגם המאמן הטרי נמצא בסוג של הכחשה: "הפועל תל אביב לא במשבר והיא לא קבוצה מרוסקת", הכריז אופיר חיים. שוב צר לי לקלקל עם עובדות, אבל הפועל נמצאת מקום אחד מעל הקו האדום רק בזכות הפרש שערים והיא מציגה את ההתקפה הגרועה ביותר בליגה. אה כן, ואופיר חיים הוא המאמן החמישי שלה מאז שהניסנובים רכשו את הקבוצה לפני פחות משנתיים. בעלי העתיד של ישראל.
2. פושעי הליברטדורס לדין
זה היה פיגוע לכל דבר ועניין. אוטובוס שעליו שחקני כדורגל נרגם באבנים, מרוסס בגז מדמיע וגורם לפציעות ולאשפוז של חלק מהכדורגלנים. זה לא אירוע ספורטיבי, זו פעולת איבה.
משחק הגומלין בין בוקה ג'וניורס לריבר פלייט בגמר גביע הליברטדורס (ליגת האלופות של דרום אמריקה) נדחה, ואז נדחה שוב, ואז נדחה למחרת, ואז נדחה למועד לא ידוע. על פניו ההחלטה המתבקשת. רק שזה לא היה כל כך פשוט כי ראשי ההתאחדות לכדורגל בדרום אמריק (בגיבוי נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו שנכח בקהל) לחצו שהמשחק יתקיים עוד באותו הערב - ככל הנראה בגלל ענייני זכויות שידור. כן, למרות התמונות הקשות. לפי אחד הדיווחים, אינפנטינו איים על נשיא בוקה, שהותקפה ע"י אוהדי ריבר, שאם הקבוצה לא תעלה לשחק, היא תספוג הפסד טכני שיעלה לה בתואר. יותר מזה, רופאים מטעם ההתאחדות הדרום אמריקאית שהגיעו לבדוק את שחקני בוקה, אמרו שלא זוהו פגיעות מיוחדות אצל השחקנים ולכן אין מניעה לקיים את המשחק. כדי לא להסתכן בתביעת דיבה, אומר שבוודאות - בוודאות! - הרופאים האלה לא קיבלו כסף כדי לשקר. אין מצב כזה בעולם.
רופאים שאינם מושתלים של ההתאחדות, לעומת זאת, טיפלו בשחקנים שהקיאו בחדר ההלבשה כתוצאה מהגז המדמיע, ובשחקנים שנפצעו משברי זכוכיות גם בעיניהם. ניסיון הכפייה לקיים את המשחק כדי לא להפסיד כסף מזכויות שידור הוא לא סתם עוד שחיתות, הוא גם זלזול בוטה ושערורייתי בבריאותם של השחקנים.
מצד שני, אין מה להיות מופתעים שזו ההתנהלות. בואו, הרי אם לפיפ"א היה אכפת במשהו מזכויות או מחיי אדם - הם לא היו נותנים לקטאר לארח מאת המונדיאל הבא. וגם לא לרוסיה. אבל השטרות הירקרקים מעוורים את העיניים הרבה יותר משברי זכוכיות.
3. הכבוד של שימון
שמעון מזרחי הוא יחיד בדורו. אמיתי. אין עוד איש ניהול שהשפיע ככה על קבוצת ספורט ועל ענף ספורט שלם. לא בישראל, וספק אם באירופה ובשאר העולם. האיש, שזכה כבר בפרס ישראל, קיבל השבוע כבוד מהנהלת היורוליג שהכניסה אותו להיכל התהילה של המפעל והגדירה אותו כאגדה. רק כדי לסבר את האוזן; כל חברי היכל התהילה של היורוליג עד היום מנו שחקנים ומאמנים בלבד. מזרחי הוא איש ההנהלה הראשון.
אלא שמזרחי, וגם הוא יודה בזה, חווה זה שנים ירידה מתמדת ועקבית בכוח שלו, גם ביורוליג, גם בישראל וגם במכבי תל אביב מכורתו. הדעה שלו לא נחשבת כמו פעם, ההשפעה שלו לא גדולה באותה המידה. המילה שלו היא לא היחידה שקובעת.
מזרחי, כיום, הוא בעיקר מעין נשיא הכבוד של המועדון. אני בטוח שעמוק בפנים הוא מקביל את ההידרדרות המתמשכת של מכבי תל אביב לפיחות במעמדו. אולי דווקא בגלל זה הוא מסרב לפרוש מתפקידו, למרות שבשנה הבאה יחגוג 80 שנה לחייו (מזל טוב!) ו-50 שנה לחייו במכבי. מזרחי לא ינטוש אימפריה שוקעת. הוא יעזוב, אולי, כשהקבוצה שוב תהיה למעלה.
האירוניה היא שכדי שזה יקרה, משהו (או מישהו) בהנהלה, יצטרך לזוז. ועוד לפני: המנהל המקצועי ניקולה ווויצ'יץ' יצטרך לפנות את מקומו אחר כבוד. האיש, שהיה שחקן אדיר וחתום על כמה מההישגים הגדולים ביותר של הצהובים - הוא ההפך הגמור כמנג'ר. האוהדים, כבר בשבוע שעבר, החלו במחאה, לא גדולה מדי, ודאי לא תוקפנית, נגד ניקולה - ולמזרחי זה לא בא טוב. לדבריו, "אוהדים לא צריכים לעשות מחאה ציבורית או משהו שעלול לפגוע או לבייש אדם שכזה". הוא טועה. תפקידם של אוהדים שלא מרוצים מהכיוון שהקבוצה שלהם הולכת הוא חד משמעית לארגן מחאה ציבורית כדי שמשהו ישתנה. וזו, אגב, לא הפעם הראשונה שהנהלת מכבי תל אביב מבקרת מחאה של האוהדים - וזה לא מוציא אותם טוב בשום צורה.
הבעיה העמוקה יותר נעוצה בדברים שאמר מזרחי לערוץ הספורט על ווייצ'יץ', לפיהם "בטוח שהוא יצליח והוא ימשיך לצבור ניסיון". או שהוא כשל עד היום ומשום מה לא העזבתם אותו כמו שיירת המאמנים והשחקנים בשנים האחרונות. או שאתם נותנים לו צ'אנס כפי שלא עשיתם עם אותם מאמנים ושחקנים. אבל אי אפשר לאמץ גישה אחת כלפי ניקולה וגישה אחרת כלפי כל השאר. משהו ביחס כלפי המנהל המקצועי משדר שהוא משום מה מעל המועדון. מין טפלון שכזה שהכישלונות לא נוגעים לו, למרות המאמנים והשחקנים שהמליץ להחתים.
אם שמעון מזרחי - כאמור, יחיד בדורו - רוצה להוציא את העגלה שלו מהבוץ הטובעני, כדאי אולי לשקול להחליף את העגלון.
4. שיא החוצפה
כולם מדברים על שיא הניצחונות של כריסטיאנו רונאלדו בליגת האלופות - אף אחד לא מדבר על שיא החוצפה שלו.
עם הניצחון של יובנטוס על ולנסיה השבוע, הגיע מאזנו של רונאלדו למאה ניצחונות בצ'מפיונס/ יותר מכל שחקן אחר, כולל ליאו מסי. הישג באמת נדיר, אליו מצטרפת כמות כיבושים היסטורית בכמות המשחקים הגבוהה ביותר לשחקן שדה, בשלוש קבוצות, עם יותר שערי הכרעה מכל שחקן אחר, כל זאת לצד חמש זכיות במפעל.
רק שנגד חלוץ נבחרת פורטוגל עומדת תלונה על כיבוש בכוח של הדוגמנית קתרין מאיורגה במלון בלאס וגאס. ומאז ששככו אדי התפוצצות הפרשה לפני חודש וחצי, איש כבר לא מעלה את הנושא. עד כדי כך הסיפור הודחק, שהכדורגלן עצמו עלה לשחק בליגה האיטלקית, כמה ימים לפני שבירת השיא האחרון, כשעל לחיו פס בצבע אדום - כמו עוד שורת שחקנים באיטליה - לציון המאבק נגד אלימות כלפי נשים. במילים אחרות: אדם שעשוי להיות מואשם באונס, מתגייס נגד אלימות כלפי נשים. זו צביעות (אדומה) מסוג אחר.
תגידו - אולי הוא חשב שכך הוא מחזק את חפותו לעיני כולם. תגידו - לא הייתה לו ברירה. אם היה מסרב למרוח את הפס האדום היו מיד מוכיחים אותו כמיזוגן תוקפן. כלומר, בכל מקרה הוא היה מפסיד מהסיטואציה. הטעות היא של מי שהציע לרונאלדו למרוח את הפס מלכתחילה ובעצם הפיל אותו בפח. זו הצעה שהוא לא באמת יכול היה לסרב לה. ומנסיון אישי של השחקן, גם כשאומרים לא - אפשר להמשיך בכל זאת.