בדיוק לפני שלוש שנים אושר בכנסת החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, הידוע בכינויו "חוק החרם". על פי החוק, חרם על מדינת ישראל פירושו הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית.
העונש כלפי מי שעובר על החוק וקורא בפומבי להטלת חרם הוא תשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק למי שנעשתה לו אותה עוולה אזרחית.
החוק, שכפי שוודאי ניחשתם נכון הוא יוזמה של האגף הימני בכנסת, נועד כדי לאפשר לתבוע את מי שקורא לא לקנות מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. למשל ארגוני השמאל.
אחד הדוחפים הלהוטים להעביר את החוק היה שר החוץ אביגדור ליברמן. אמנם באופן נוח למדיי הוא לא היה נוכח בהצבעה (השר ליברמן כל כך עסוק שהוא לא מרבה להשתתף בפעילות השוטפת של הכנסת), אבל מיד לאחר אישור החוק אמר כי "חוק החרם בא לתת שיוויון הזדמנויות לכולם. ישראל סבלה מחרמות המון שנים. יהיה מוזר לבקש ממדינות זרות משהו שאנו לא עושים בעצמנו", ואם זה לא מספיק, הוא הוסיף כדי שכולם יבינו ש"ברגע שהחוק עבר, אין שום סיבה שנעכב את ההצבעה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפעילותם של ארגוני השמאל".
זה היה ליברמן של 2011.
והנה ליברמן של 2014: בתחילת השבוע הכריזה ועדת המעקב של ערביי ישראל על
יום אבל במגזר הערבי ועל שביתת הזדהות על רקע הרג האזרחים הפלסטינים בשכונת סג'עייה בעזה. בתגובה, קרא ליברמן לציבור ש"לא לקנות יותר בחנויות ובעסקים של אלו במגזר הערבי שמשתתפים היום בשביתה".
במילים אחרות: שר החוץ עבר באופן בוטה על החוק שהוא היה אחד מתומכיו הנלהבים. אירוניה היא דבר נפלא כשהיא נוגסת לך בישבן.
חופש הביטוי, מסתבר, הוא עניין סלקטיבי. לנו מותר, לאחרים אסור. ומה זה אם לא דה-לגיטימציה של אזרחי המדינה במטרה לפגוע בהם פגיעה כלכלית? כמה צביעות והתקרנפות יש בקריאה הזו של ליברמן. הרי מה בסך הכל קרה? האם ועדת המעקב ביקשה להביע תמיכה בחמאס? בהרג ישראלים? לא. הם רצו להביע צער על מאות ה-מה שנקרא בשפה מכובסת ודוחה "בלתי מעורבים"-הרוגים, בהם עשרות ילדים חפים מפשע בעזה.
אז הנה הדרך הטובה ביותר של בעלי העסקים הערבים שהחליטו לשבות לאות הזדהות להוכיח שהם חלק בלתי נפרד מהמדינה: עליהם לתבוע מאביגדור ליברמן פיצויים גבוהים גם מבלי להוכיח שנגרם להם נזק כלכלי, ולדרוש הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפעילותו של שר החוץ.
אחרי הכל, הוא קרא באופן פומבי להטיל עליהם חרם, וחרם נגד תושבי מדינת ישראל זה נו נו נו אחד גדול.