לפני הכל, נקודה חשובה שחשוב להדגיש: כל מועדון קרב שונה מן השני; ישנם כאלו שעוקבים אחר הכללים של הסרט, בעוד שאחרים מאפשרים שימוש בנשקים. לצורך העניין, בשנת 2016 הועלו לרשת קטעי וידאו של מועדון קרב מחתרתי בתאילנד שעל פי הדיווחים אפשר את השתתפותם של נערים בגילאי 16(!).
דווין ילקין, צלם תיעודי המתגורר בארה"ב, פרסם לפני כשנה סדרת תמונות בשם: "The Old One Two". הסדרה המדהימה שלו הכילה תיעוד של מועדון קרב בניו יורק, אליו הוא הצטרף לאחר ששמע עליו מאחד מחבריו. בראיון לאתר האינטרנט Times, סיפר יקלין: "המקום היה פרוע. המוזיקה הרעידה את הקירות כאילו רכבת תחתית עברה מתחתינו". מעבר למוזיקה ושאגות הקהל, הוא הודה גם שהיה המון המון אדרנלין באירוע.
כפי שניתן לראות בתמונות, המארגנים אפשרו שימוש של כפפות אגרוף (בניגוד למה שקורה בסרטו של דיוויד פינצ'ר), אבל חשוב להדגיש שחוקי הענף לא חלו על הקרב. במילים אחרות - הכל הולך. פרט נוסף שחשוב להדגיש הוא שהמשתתפים אינם לוחמים מקצועיים. ילקין טוען שיש מגוון רחב של משתתפים, מדוגמנים ועד אנשי עסקים עשירים – אך לכולם מכנה משותף אחד - כולם רוצים להילחם.
אגב, אם כבר אנחנו מתעסקים במועדוני קרב בחוף המערבי, ראוי לשים לב למועדון בסן פרנסיסקו אשר מנוהל על ידי אדם אלמוני הידוע בשם: "Bloody Knuckles" (כלומר, אגרופים מדממים). שלא כמו המועדונים בתאילנד ובניו יורק, הכללים של סן פרנסיסקו זהים מאוד לאלו של הסרט – כולל החוק השמיני הידוע לשמצה ("אם זאת הפעם הראשונה שלכם במועדון קרב, אתם חייבים להילחם").
ישנו מועדון גם בעמק הסיליקון ומסתמן שהוא בין הקשוחים ביותר בכל החוף המערבי - אם לא בכל ארה"ב. המועדון מורכב ברובו מעובדי המשרד, יזמים וטכנאי מחשבים. חברי המועדון נפגשים על בסיס דו-שבועי כדי לקרוע אחד לשני את הצורה במכות. למרות העובדה שמדובר באנשים בעלי תארים ריאליים ולא כאלה שנחשבים לאתלטיים במיוחד, הם מכפרים על זה בצימאון המבהיל שלהם לדם. על פי הדיווחים, ניתן להשתמש בכל דבר במהלך הקרב, החל ממחבתות, מחבטי טניס ועד לציפיות של כריות מלאות בפחיות שתייה קלה – יש כנראה הרבה אגרסיות בעמק הסיליקון.
(מקור)