המטופל יפוצה: הניתוח להגדלת איבר המין השיג את התוצאה ההפוכה

"דוד התפתה כתוצאה מקריאת המודעות האלה ועבר את הפרוצדורה. כמובן שנגרם לו מפח נפש גדול מאוד", אומר ל-mako עורך הדין כרמי בוסתנאי, המייצג את דוד בתביעה שהגיש נגד הרופא, המרפאה ומשרד הבריאות, "הוא גם נזקק בהמשך לניתוח נוסף מתקן כדי לטפל בבליטה שנגרמה לו מהזרקת הסיליקון". עו"ד בוסתנאי מציין כי לא מדובר בתביעת רשלנות שגרתית. "בניגוד למקרים של שבר ברגל או פגיעה בגב למשל, לא ניתן לראות כאן נזק ממשי שמפריע בתפקוד היומיומי. מדובר בפגיעה אישית שמפריעה לו ביחסים האינטימיים שלו", הוא מסביר.

"ניתוח מיותר וניצול של בעיה תדמיתית"

גם במקרה אחר, בשנת 2005, פסק בית המשפט בירושלים כי אותו רופא ד"ר אלכס בנט, והמרפאה בה עבד כשביצע ניתוח דומה בגבר, ישלמו פיצויים בסך 500 אלף שקלים למטופל. זאת לאחר שהגבר שסבל לאחר הניתוח בעיוות באיבר מינו, גושים קשים על הפין וציסטות. 

פרופ' חיים מצקין, מנהל המחלקה האורולוגית של בית החולים איכילוב בתל אביב שהוזמן לא אחת כמומחה ויועץ בתביעות מסוג זה בבתי המשפט, מסביר כי לתפיסתו ניתוח מסוג הזרקה של סיליקון לאיבר המין הגברי אינה מומלצת לאף גבר. "האיגוד האורולוגי וציבור האורולוגים הרחב בעולם לא עוסק כלל בניתוחים של הזרקת סיליקון לאיבר המין", הוא אומר, "אנחנו חושבים שמדובר בניתוח מיותר ושלא נכון לעשותו. הבעיה של הגברים הללו שפונים לרופאים בעניין היא בדרך כלל נפשית ותדמיתית והיא מנוצלת על ידי מספר קטן מאוד של רופאים בארץ, שמעולם לא זכו לתמיכה של הקהילה האורולוגית בארץ בצורה זולה למדי".

פרופ' מצקין מסביר כי אכן קיים אחוז קטן מאוד באוכלוסיית הגברים שסובל מבעיה אמיתית, אך לכך ישנם פיתרונות רפואיים אחרים. "ישנם פתרונות של ניתוחים אורולוגים וקוסמטיים שונים שאינם כוללים הזרקה ויכולים לסייע לגבר שמשתייך לקבוצה קטנה שלא יכולה לקיים יחסי מין בצורה אפקטיבית. עם זאת, חשוב להדגיש כי פתרון של ניתוח מסוג זה מתאים לציבור קטן מאוד של גברים ובעיה אמיתית בטלה בשישים בקרב אנשים שפונים לרופא בעניין".