אנחנו נמצאים בתקופה שבה נטען שישנו שוויון מלא, כמעט, בין גברים לנשים. נשים רוצות לעשות תפקידים של גברים, נשים מתלוננות שהן לא מקבלות יחס הולם במקומות עבודה ובאוניברסיטה, ובכלל, יש מי שחושב שלא צריך להיות שום הבדל בין גברים לנשים.
אנחנו לא באים לטעון שאין צורך בשוויון זכויות מלא כמובן, אבל כן הולכים להציג מספר מחקרים שמציגים את ההבדלים הקיימים עדיין בין המינים – הבדלים שבאים לידי ביטוי בקבלת החלטות כלכליות, בחוש הומור, בהצלחה אקדמית, וביחס למין על כל גווניו: מזדמן, קבוע, וגם בגידות.
הצלחה אקדמית: גברים טובים יותר במדעים
נשיא הרווארד לורנס סאמרס לא תיאר לעצמו שנאום זניח יחסית שנשא יעורר סערה שכזאת. בנאום שנשא ב-2005 הוא העז לומר את הדברים הבאים: העובדה שנשים לא מצליחות ברמות הגבוהות ביותר של המדעים וההנדסה נובעת, בין היתר, מכיוון שהן נשים. כלומר: בגלל הבדלים אבולוציוניים וגנטיים. לא משהו שחלקנו לא ידע, אבל יש הבדל בין דברים שאומר נשיא הרווארד, אולי המוסד האקדמי היוקרתי ביותר בעולם, לכאלה שאנחנו אומרים – בחלקנו – ביום יום.
לפי סקר שהוצג בכנסת בשנה שעברה, רק 13.6 אחוז מהפרופסורים בארץ הן בעצם פרופסוריות – וזאת בניגוד לכך שרוב מקבלי התואר השלישי הן בעצם מקבלות (בהפרש זעיר). מנתונים שמפורסמים מעת לעת עולים נתונים דומים, שמייחסים לנשים בכל העולם אחוז השתתפות נמוך במקצועות כמו מתמטיקה, הנדסה ופיזיקה גם ביחס למספר הנמוך יחסית של פרופסוריות באופן כללי.
אגב, לפי מחקר בינלאומי שפורסם בחודש האחרון במאה השנים האחרונות מנת המשכל של נשים עלתה יותר משל גברים. כלומר, מנת המשכל הכללית עלתה, ובמסגרת העלייה הזאת – זאת של הנשים עלתה יותר. המחקר פורסם על ידי ג'יימס פלין, "סלב" בתחום חקר האינטיליגנציה. רק נדגיש: ישנם אין ספור מחקרים, אנו לא מתיימרים להביא את כולם. ובכל מקרה, המחקר האחרון שצוין מתייחס לאיי.קיו כללי, ולא להצלחה במקצועות המדעים ספציפית.
אופן צריכה: גברים לא טובים בלקנות
נושא האקדמיה, כמובן, הוא לא היחיד שבו ישנם הבדלים. מחקר נוסף, שיכול להמחיש לנו בעיה שאנחנו מכירים לצערנו מקרוב, מסביר את ההבדלים בין דפוסי הצריכה של נשים וגברים. לפי מחקר של החוקר דניאל קרוגר גברים שונאים לעשות קניות בגלל העבר שלהם, כלומר שלנו, כציידים. הוא ועמית נוסף שלו פנו לקרוב ל—400 גברים ונשים, סטודנטים אמריקאים, שמילאו שאלונים בנוגע להרגלי הצריכה שלהם.
בשביל המידע הבא אתם צריכים לשבת על כיסא. ישבתם? יופי. המחקר קובע: נשים נהנות מקניות יותר. הן מוצאות את הקניות כפעילות חברתית ופחות אכפת להן מה הן קונות. חשיבות המוצר פחותה, והחוויה עצמה היא זאת שקובעת. גברים מעדיפים לקנות אוטו, או מוצר גדול אחד, חשוב.
החלק האבולוציוני במחקר בדק האם נשים עדיין, באופן לא מודע, עובדות כמלקטות (בניגוד לגברים, הציידים, לכאורה). ואכן, נראה שנשים ממיינות יותר לפי צבע, גודל וכד' – בעוד שגברים לרוב נוטים "לזרוק" את כל המוצרים לאותו מקום באופן פחות מסודר.
הומור: גברים מצחיקים יותר
יש הבדל מהותי באופן שבו גברים ונשים תופסים חוש הומור. בחלק זה של הכתבה נעזרנו בד"ר גיל גרינגרוז, פסיכולוג אבולוציוני מאוניברסיטת ניו מקסיקו, שכותב את הבלוג הומוסאפיינס שבו נעזרנו גם בחלק מהמחקרים הנוספים שמצוינים. את המחקר הבא הוא ביצע בעצמו, כשחקר את ההבדלים בין המינים ביצירת הומור ואת הקשר בין הומור למיניות.
ישנם הבדלים משמעותיים בצורה שגברים ונשים תופסים הומור ובחשיבות שהם מקנים לו בבחירת בני זוג, מסביר גרינרוז באחד ממאמריו. למין הנשי הומור חשוב יותר בבחירת בן זוג מאשר למין הגברי. הומור מהווה תכונה חשובה לצד סטטוס ונאמנות כשנשים בוחרות את בן זוגן. אנחנו, לפי המחקרים הללו, רק מחפשים מישהי שתהיה מוכנה לצחוק מהבדיחות שלנו.
המחקר אותו הוא ביצע כלל 400 סטודנטים, 200 גברים ו-200 נשים, בגיל ממוצע של 21. הוא בחן את רמת חוש ההומור של כל אחד על ידי מתן קריקטורות, שלהן הם נתנו כותרות שהיו אמורות להיות מצחיקות. הוא מדגיש: לא מדובר במדד מושלם, אך הבדיקה שלו נעשתה באופן מדעי ובלי שהבודק ידע האם הכותרת ניתנה על ידי אישה או גבר. לפי ממצאי המחקר, הייתה הסכמה גדולה בין השופטים על מה מצחיק, בלי קשר למה היה מינם (של השופטים או של המשתתפים). התוצאה: גברים מצחיקים יותר. הכותרות היו, באופן בולט, מצחיקות יותר כשגברים כתבו אותן. המסקנה של גרינגרוז: גברים מצחיקים יותר בממוצע וגם מתאמצים יותר להצחיק.
גרינגרוז מסכם בהתכתבות עמו מחו"ל השבוע: "בעיקרון, מוצאים שנשים מעוניינות יותר מגברים בבן זוג עם חוש הומור, והן מעוניינות במישהו שיצחיק אותן בעוד גברים מעוניינים שנשים יצחקו מהבדיחות שלהם. הרעיון הוא שגברים הם אלו 'שנלחמים' על תשומת הלב של הנשים ומנסים להרשים אותן והן אלו ששופטות ובוחרות על פי מה שהן תופסות כגבר הכי מצחיק".
סקס: גברים רוצים כמה שיותר ממנו
הגענו לחלק העשיר ביותר מבחינת מחקרים. או לפחות ביותר מחקרים מעניינים. במחקר שבדק התנהגות אחרי סקס, השתתפו 170 סטודנטים, 99 נשים והשאר גברים שגילם הממוצע הוא 22.5. הם התבקשו למלא שאלון, כאשר חצי מהם היו בקשר בזמן המחקר.
אנחנו לא נופלים כאן מהרגליים כשאומרים שנשים רצו יותר פעולות אינטימיות אחרי סקס. נשים נטו לדבר יותר, להתנשק, להתחבק ולהביע באופן כללי גילויי חיבה. גברים בעיקר חשבו על המשך קיום יחסים, ואם לא, אז על אוכל, שתייה או עישון. נשים? הן פשוט רצו להתקלח.
ההסברים האבולוציוניים היו כדלקמן: נשים מחפשות חיזוקים לקשר. זאת גם הגישה האבולוציונית. גברים, לפי גישה זאת (וגם לפי ההיגיון הבריא של כולנו), מעוניינים יותר בפעולות שמובילות לסקס.
בגידות: גברים נפגעים קצת פחות
הפסיכולוג דיוויד באס בדק ממה גברים ונשים היו נפגעים יותר: סקס עם פרטנר\ית אחר\ת או בגידה רגשית. בעוד שלגברים לא היה ממש אכפת אם האישה שלהם הייתה בוגדת בהם רגשית (כלומר, מדברת על רגשותיה, נקשרת גם למישהו אחר רק בצורה מילולית) נשים – לפי המחקר – נפגעות יותר מסוג בגידה זה. לגברים היה אכפת בעיקר אם האישה שוכבת עם אחר, ושתדבר עם מי שבא לה. הנימוק האבולוציוני לכך, הוא שאם יהיה לאישה ילד אחר הגבר ייפגע מכך מאחר שאולי ייאלץ לגדל ילד שהוא לא מן הזרע שלו. האישה לא רוצה שיבגוד רגשית כי אז יכול להיות שהגבר לא ישקיע בה ובילדיה. זה כמובן לא אומר ששני המינים היו אדישים לסוג הפגיעה השני, אבל הוא פחות הפריע להם.
סטוצים: גברים אומרים "כן"
היבט נוסף הוא היחס למין מזדמן. כאן ישנו מאמר קלאסי בתחום שפורסם ב-1989 וישנם מחקרים עדכניים יותר שמגבים את מסקנותיו. השאלה בו הייתה האם גברים מחפשים יותר מין מזדמן. נחסוך מכם את התשובה הברורה לשאלה הזאת, ונתעסק בעיקר במסקנות. נשים מעוניינות פחות במין מזדמן היא כי יש להן יותר מה להפסיד לו ייוולד צאצא בעקבות אותו לילה חד פעמי. בכל זאת, נשים עדיין נושאות בנטל ההריון, אז החשש די מוצדק.
המחקר בדק הסכמה לדייט והסכמה למין מזדמן. התוצאות מעניינות בעיקר בנוגע לתשובות שניתנו. 56 אחוז מהנשים נענו בחיוב לבקשה של גבר לדייט מהן, לעומת 50 אחוז מהגברים. בנוגע להגעה לדירה, 69 אחוז מהגברים הסכימו להזמנת הנשים בעוד ש-6 אחוז מהנשים הסכימו. לגבי סקס, התשובות היו הכי קיצוניות. 75 אחוז מהגברים הסכימו להזמנה למין, בעוד שלא הייתה אישה אחת שהסכימה להזמנה ישירה שכזאת.
התשובות שנתנו הגברים שסירבו לסקס, והם כאמור לא היו רבים, הן המשעשעות. רובם פשוט התנצלו. משהו בסגנון: "סליחה, יש לי חברה פשוט, אני לא יכול...". מבין אלו שדחו, היה אחד שהסביר שבאותו יום הוא לא יכול אך ישמח למחרת. מנגד, אלו שהסכימו לסקס, בחלקם, שאלו למה לא עכשיו? למה לחכות לערב? אפשר לנמק את תוצאות המחקר גם בציפיות החברתיות, למרות שתאוריית הברירה המינית (נשים בררניות הרבה יותר בבני זוג) הייתה הנימוק הבולט.
מחקר נוסף שפורסם ממש לאחרונה כולל פנטזיות של נשים וגברים. לפיו, אגב, הפנטזיות של נשים וגברים דומות. ההבדל, הפעם: גברים מפנטזים יותר מנשים.