כולנו ראינו איך הפרקליט המושחז של בית האח הגדול מטפטף נוזלים בבכי מביך ונטול אסתטיקה אחרי שהחברה הטרייה שלו עלתה במדרגות לעולם החיצון. מה שלא כולם אולי מבינים הוא שסער כנראה דופק הצגה של אוסקר – הכול בשביל שהשאפה המודחת תקלוט את האבל ותמשיך להסתנג'ר עליו בעולם הפלאשים בחוץ. אם אנחנו קוראים את הקלפים נכון, הבחור מגלגל חיוכים של ג'וקר מתחת לשמיכה וצוהל בשקט בשירותים, איפה שנקודות האינפרא האדום לא מתקרצצות.
הסיבות לעליזות פשוטות כמו התובנות של אלין: כמו כל בבון מצוי גם הנודניק נטול החולצה מייצג את המצרכים הקבועים מהם עשוי תבשיל הגבריות של הניו אייג', ודופק גרפיטי של אופורטוניזם נאלח כמו כל מניאק אחר במצבו. סער הוא דוגמה ומופת בכל מה שקשור להתנהלות גברית ביום יום: כל עוד היתה על ידו כוסית במתחם הוא שיחק את משחק האילוף וזכה לקצת תופינים של נגיעות וליותר דרמות וסולחות משנים של החתמת כרטיס בבתי משפט. אבל ברגע שהצמודה חוזלשה לריאליטי של החיים, קיבל הפרזנטור של הרווקים המזדקנים מתנה שאפילו סנטה לא היה יכול לשלוף מהשק: גימלים של שבועיים מהסופר גלו שחנק לו את המרחב הפרטי בשלושה חודשים האחרונים. חברים, זה בדיוק הזמן להתחיל לשלוח הזמנות לפרטיה.
כמו סער, בכל פיסה ברחבי היבשת נמצאים להם זכרים שזוכים לפס מהאישה שלהם מסיבות שונות ומגוונות, החל מהתנדבות כפויה למילואים ועד טיסה לחלל כי שם אין קליטה בנייד, או כל הנפצה אחרת שתרחיק אתכם מהבת זוג לסוטול של חופש. אז חוץ מלפזז ברחובות מבסוטים מהתחת, מה באמת אפשר לעשות בשביל להתפנק על הפלאש בק לרווקות שקיבלנו פתאום? להלן רשימה עדכנית שתעזור לכם לעוף על החיים ובעיקר תייצר שאלות מהותיות של למה קיבינימט לא הברזנו לקטמנדו ביום החופה.
תבהה בכמה שיותר כוסיות
האזיקים הוסרו והמאלפת נמצאת מרחק מיילים מהבלטה שאתה דורך עליה כרגע, מה שאומר שדלף לו הצורך להשפיל מבט לחריצי הבטון בכל פעם שעוברת לה מחשמלת ברדיוס הקרוב. אתה יכול לשכוח מאי נעימות או ייסורי מצפון ולהתחיל לזפזפ למספור של סופר בייבס בסנטר או סתם לרביצה על ספסל בבהייה אינסופית בסחורה שעוברת לפניך.
ואם במקרה אתה כלוא בבית עם מצלמות ויודע שכל מבט משתוקק שלך ייקלט על ידי החברה שבחוץ, תמיד אתה יכול להיזכר בפתגם הבדואי העתיק שטוען: "אין כמו לבהות על ישבנים מתרחקים של סנסציות בשדרה בשביל לסמן לאהובתך כמה אתה מתגעגע". סער כנראה מכיר את הפתגם, אחרת אי אפשר להסביר למה סניור מאצ'ו התחיל לבדוק את הפיגורה של פותנה מקרוב ולהסתנוור מהישבן המעוצב של אלין.
פנק את עצמך מבלי חשש
לא עוד התגנבויות בחסות הנחירות של הבת זוג ללפטופ בסלון; היעדרות של האישה לתקופה ממושכת היא מסע מרנין בזמן לימים שהורמונים געשו כמו הוריקן קטרינה והנייר טואלט אזל בגלל דמיון מפותח מדי. הדרך היחידה לשרוד היעדרות של האישה ועוד להישאר חתום על אמנת הנאמנות עוברת דרך שחיקה של כפות הידיים. אז חביבי, קיבלת צ'ופר ראשון במעלה: שבועיים של התחברות לעצמך ולחבילה המוצנעת שלך מבלי מעקב של האישה הגדולה.
ולמי שדואג לסער: תהיו בטוחים שגם בגזרתו ישנה סוף סוף פעילות אישית בהסתרת הפוך. זאת בדיוק ההזדמנות להשתחרר מאימת הביצים המלאות, כמו שרק שלושה חודשים של תנוחת כפיות יכולים לייצר.
תעמיס אוכל בכמויות
אין ספק ששבועיים בלי הכפרה שלנו זו התעללות אכזרית שכמעט וקיבלה סעיף באמנת ז'נבה. אבל חוץ מגעגועים למגע הנעים שלה, לריח הגוף ולשיחות הנפש שלנו, אנחנו בטוח נקרעים מגעגועים מארוחות המשותפות שלנו ביחד... או שלא.
די, השפיץ כבר התעקם מזמן מההאבסה הכפויה של גרנולה ונבטים רק בכדי שהיא תוכל לסגור את הכפתור בג'ינס. היא לא בסביבה? אתה מוזמן לשכוח מהברבורים המיותרים על כמה מאפינס היא דפקה בעבודה ולהתחיל לגלוש למחוזות הג'אנק ודברים עתירי שומן כמו שהכרס דורשת (ויסלח לנו סער שכבול לתפריט שפותנה בוחרת). ההמלצה: טוסטים עמוסים בצ'יז איכותי, אורגיה של מתוקים, קציצות בשר בגודל פריסבי באמצע הלילה ושפע של חינוזרים בכל שעות היממה, כל זאת מבלי להיעצר בצד על ידי שוטרת האוכל הפרטית שלנו. והפייבוריט שלנו: דאבל מק על מצע של טוגנים בגיגית של רטבים עשירים, שיזכיר לנו כמה אנחנו מתגעגעים לתבשיל הגזר שהיא כל-כך גאה בו.
דפוק פרטיות סביב השעון
אין ברירה: בגלל הקושי של הפרידה הזמנית חייבים להתבליין בכדי להנמיך את הגעגוע הקשה מנשוא. חיים שלמים של שינה כפויה באחת עשרה בלילה ואורגזמת בילויים שכוללת ישיבה סרוחה עם החברים נדחקים לבגאז' לשבועיים הקרובים, ואפשר לשלוף מחדש את קלף ההתקרחנות הארד קור כמו שאנחנו זוכרים מפעם. הגיעה השעה להתבזבז בבארים עד סטלת איבוד החושים, להיחנק משאכטות סמיכות בישיבות עם הסטלנים שהזנחת ולהזמין את כל החבר'ה מפעם שהיא לא סובלת לפוקר אגרסיבי בסלון ביתכם.
במקרה של סער, הוא אולי לא יכול לארגן לעצמו מסיבות, אבל אנחנו סומכים על אחינו הגדול שיארגן איזו התפרקות רצינית. כשזה יקרה, תהיו בטוחים שנראה את האיש והמפרצים מתפרעים על הרחבה כאילו אין מחר.
נצל עד תום את האפשרות להיות מוזנח
כאשר החצי מתחפפת לתקופה, ליבנו נשבר ואיתו גם סל הכביסה ונוזל הכלים. אף אחד לא באמת יודע לכמה הזדמנויות של ימי בדד כאלה עוד תזכה בהיצמדות החיים המשותפת שלכם, ולכן אין זמן טוב מזה לאפסן את הפינצטה ולסחוב עוד שבוע על סדינים עם עיגולי ריר וריח של סיגריות. הקריאה להזנחה אישית וסביבתית היא מלחמה בלתי פוסקת עם עצמנו, ועכשיו יש חלון מהעמדת פנים המאולצת הזו שיכולה לבוא לידי ביטוי במקלחות דו שבועיות, גבות שפתאום התחברו בשלושה ימים ובקבוקי בירה ריקים שמנקדים את הסלון.
סער, אגב, מנצל את הסעיף הזה עד תום: הבנאדם דפק לעצמו זקן של מסתערב מאז שאיילה דילגה מהספייס שלו ובנוסף החליט להתקלח רק ביום של הדחות.
תשלים שעות שינה
חיים שלמים של צפפה בזמן הנאפי, מרפקים שנתקעים בצלעות וברכיים שקוטעות חלומות רטובים – כל אלה מקבלים חופשה אטרקטיבית לטובת שינה בשפגט ופליק פלאקים מצד לצד על המזרן. שלא יהיה לכן ספק בכלל, אנחנו נתגעגע בטרוף להתכרבלויות של הלילה ולהבל הפה הריחני שלכן בבוקר – אבל עד שנתאחד שוב לשינה מכווצת יחדיו רצוי בהחלט לנצל את הריחוק לרביצה איכותית על המיטה, מבלי שנצטרך לצחצח שיניים בשביל שתהיי מבסוטה, או לדבר על מאורעות היום לפני שמגיעה הנחירה. אז בהחלט יכול להיות שבלעדייך אנחנו חצי בן אדם, אבל תזכרי: אותו החצי ישן כמו קינג בזמן שאת עסוקה בלהתראיין לתוכניות בוקר בעולם החופשי.