יש לא מעט דרכים להסתכל על המקרה של מספומי נגסאקי. אפשר לקרוא לו תימהוני, אפשר לטעון שהוא מעט הזוי, אבל בינינו הוא די מגשים את חלום הפרישה של רבים מאתנו. היפני בן ה-76 מבלה את שני העשורים האחרונים הרחק מהציביליזציה על האי סוטובנארי (שפירושו: "האי החיצוני המרוחק"). על האי הקטן באורך קילומטר, הממוקם בלב ים בין טוקיו לטיוואן, ניתן לראותו מדי יום מסתובב עירום לחלוטין ומשקיף על הנוף מסביבו.
אבל לא הכול מושלם בפנטזיית הפרישה האולטימטיבית של נגסקאי. על גן העדן הפרטי שלו אין כל זכר למים מתוקים, ולכן לא ראה דג כבר שנים ארוכות. הוסיפו לכך את העובדה שהאי נתון למתקפות של סופות טייפון רבות, ותקבלו גרסה לא מצונזרת של הישרדות. אבל הפנסיונר היפני הקשוח ממש לא מוכן לוותר בקלות כזו על פיסת האלוהים הקטנה שלו. בימים רגילים הוא ניזון מחרקים הנמצאים על האי. אחת לשבוע הוא מנצל את הקצבה הצנועה ששולחת המשפחה בסך 120 דולרים, כדי להפליג לאי סמוך ולהצטייד במעט מים ואורז.
"אני לא עושה מה שהחברה מכתיבה לי. אני חי לפי חוקי הטבע", טוען נגסקאי, "אי אפשר לנצח את הטבע ולכן יש לציית לו באופן מוחלט. זה מה שלמדתי כשהגעתי, ולכן אני גם מסתדר כאן כל כך טוב". בעשור הראשון לשהייתו על האי טרח להתלבש בכל פעם שסירות התקרבו לביתו החדש, אבל בהדרגה השתחרר גם משאריות הבושה האחרונות. "זה לא מתאים להסתובב בעירום בחברה המודרנית", הוא מסביר, "אבל כאן על האי זה מרגיש נכון, כמו מדים. אם אתלבש זה ייראה לא מתאים כאן".
החלום הגדול של נגסאקי הוא לסיים את חייו על האי שהוא כה אוהב. מצד שני, הטבע כבר מתחיל להבין שהוא ממש לא מתכוון לוותר בקלות על שום דבר.