הפריקוול החדש בסדרת הקומיקס אקס-מן שעלה בתחילת החודש לאקרנים בארה"ב, הוא הזדמנות להעמיד למסדר זיהוי קצר כמה מגיבורי העל המוכרים מספרות הקומיקס. טסטוסטרון, שרירים, כלי נשק, פאנצ' ליין וחתיכה תורנית בדרך כלל מלווים את הגברים המצויירים, אשר עוד מימי הרקולס תמיד היו כאן ותמיד חיכו לפרק איזה ארכי נבל כדי לפתוח את הבוקר. חלקם עשו מזה קריירה, אחרים גילו את האירוניה בעובדה שאפילו סופרמן יכול להפוך לנכה. בחרנו את החמישה הראויים ביותר לציון.
הכי לא שם זין: וולברין
גיבור העל וולברין, הטראבל מייקר של חבורת המוטציות אקס-מן, הוצג לראשונה בחוברת של "מארבל קומיקס" ב-1974 ועשה רושם של אחד הגברים הקשוחים בחבורה. היה לו כל מה שגבר מבקש; גוף שאינו מזדקן, חושים מחודדים, רפלקסים של פנתר, יכולת החלמה מהירה ורומן מתמשך עם ג'ין גריי, הפצצה הג'ינג'ית של עולם הקומיקס (וליתר דיוק, עם הדוגמנית ההולנדית פמקה ינסן שגילמה את דמותה של גריי בטרילוגיה הקולנועית). טוב, הוא אולי רק קצת נדפק בזה שהוא קנדי, אבל גם העובדה הזו לא מנעה ממנו להתברג למקום הרביעי של 100 גיבורי העל במגזין משחקי הווידיאו האמריקאי IGN – הרבה לפני הפטריוט הקיטשי קפטן אמריקה.
למרות שוולברין נולד על פי סיפור העלילה ב-1840, הסוד שלו הוא לאו דווקא בתעשיית האנטי אייג'ינג או בעודף שעות בחדר הכושר. בעקבות ניסוי צבאי שהשתבש והיה אמור להפוך את וולברין לחייל על, הוזרק לשלד שלו אדמנטיום – מתכת בלתי ניתנת להשמדה. כתוצאה מהניסוי סבל וולברין מהתקפי זעם ששנים של טיפולים פסיכולוגים (טיפולים טלפאתיים, כן? ככה זה כשיש לך חברים מוטציות) ידרשו בכדי להפוך אותו מחיית פרא שגדלה ביערות הקנדיים למישהו שאפשר לשבת איתו באותו החדר.
הזיכרון של וולברין, AKA לוגאן, נמחק במהלך הניסוי, ומאז, בהבזקי זכרונות קצרים הוא מנסה לשחזר חלקים מהעבר ולמלא בהם את הבור השחור שנפער לו בנשמה באותו הניסוי. וולברין מרכיב פיסות מידע בפאזל של החיים שלו, פירורי אינפורמציה שהופכים את הזאב הבודד לטיפה יותר מבויית. אבל רק טיפה. הניסוי הצבאי אמנם כשל, אך וולברין הפך לצבא קטן, חזק - טוב, לא הכי חכם - ואחד שיכול לפתוח בקבוק בירה עם הציפורן בזכות טופרי האדמנטיום שהוא מסוגל לשלוף מגב היד.
הכי גבר נשוי: סופרמן
כל סיפורו של סופרמן, האייקון האמריקאי עטור הגלימה האדומה והמדים בצבעי האול-אמריקאן, הדמות שסללה את הדרך ליתר גיבורי ה-MAN - באטמן, ספיידרמן, קופמן ואחרים – הוא כנראה לא יותר מסיפור כיסוי לסיפור קומיקס רומנטי.
חוברת הקומיקס הראשונה של סופרמן יצאה ב-1938; תור הזהב של גיבורי העל שמתעורר אולי בשל הפנטזיה האמריקאית לגיבור שיטפל בדיקטטור שצומח באותה השנה בגרמניה. ובחזרה לעולם הבדיוני של די.סי קומיקס. פאסט פורוורד: מכוכב הלכת קריפטון משגר מדען את בנו הצעיר לכדור הארץ רגע לפני שהכוכב מושמד. הבן מתרסק עם החללית על חווה של זוג מקנזס, הם מאמצים אותו, מעניקים לו את השם קנט קלארק, והבחור הצעיר מגלה פתאום שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות כשהוא מסוגל להרים משקל של כמה טונות, לעוף במהירות, לראות דרך קירות ולשמוע כל רחש קל. הוא תורם את כישוריו לטובת האנושות, והאמת שזהו, פה סופרמן כבר עובר את הסירוס שלו ברגע שהוא פוגש את אישתו לעתיד, העיתונאית לויס ליין, ומגלה שהוא בעצם גבר ככל הגברים למרות כוחות העל שלו.
רגע הפיכחון של סופרמן הגיע קצת אחרי שלויס ליין ביקשה ממנו ראיון לעיתון. סופרמן נענה לבקשה, נותן לה את הראיון, אבל טס למערכת העיתון, מוריד את התחפושת וכל השטויות של סופרמן, לובש את החזות של קנט קלארק, מקליד במהירות את הראיון ונותן אותו לעורך לפני לויס ליין. קלארק מקבל משרת כתב ומאז ליין מתפוצצת בכל פעם שהוא נכנס לה לאזימוט של העין. השניים הופכים לצ'ילבות. לויס, כמו אישה נבגדת, קולטת יום אחד שקלארק וסופרמן אף פעם לא נוכחים באותו מקום. היא עושה אחד ועוד אחד ומבינה שהבחור שהיא שונאת הוא גם הבחור שהיא דלוקה עליו. מתישהו הם מתאהבים, מתחתנים וסופרמן יגלה שחפר לעצמו קבר. כשאשתו תבקש ממנו להביא את הילדה מהגן, לעשות קניות, לשטוף כלים ולהיות אצל אמא שלה ב-4, הוא לעולם לא יוכל להגיד לה, "תגידי, אני נראה לך סופרמן".
הכי נהג משאית קשוח: אופטימוס פריים
באחד הרגעים הדרמטיים בסדרת הרובוטריקים, שבעצם עשתה את שנות ה-80 לכאלה מגניבות, התברר שגם נהגי משאיות קשוחים יודעים להראות רגשות ולשחרר אנחת אגזוז-ברקס מהלב. אופטימוס פריים, מנהיג הרובוטריקים - ורובוט המשנה צורה למשאית – הצליח להעביר בסיפור של "מארבל קומיקס" קצת רגש ולהראות שסיפור טוב מספר את עצמו היטב גם בלי פירוטכניקה וספיישל אפקט. תשאלו ילדים גיקים מאותן שנים.
אופטימוס פריים היה למנהיג המאבק נגד השקרניקים, ואויר באופן די גברי לעומת יתר הדמויות; במקום ריבועים בבטן יש לו גריל של רדיאטור, לצורך העניין. לפני תשעה מיליון שנה, הרבה לפני שהשקרניקים והרובוטריקים הגיעו להתכתש על כדור הארץ, הם הלכו מכות על כוכב הלכת סייבטרון. אז בכלל קראו לאופטימוס פריים בשם אוריאון פאקס. אוריאון תפקד כמו שוטר סיור בסייבטרון, סייר יחד עם החברה שלו אריאל במהלך העבודה והשניים תכננו להביא לעולם מיני-מיינורים קטנים. העסק השתבש כשהשקרניקים הגיעו לכוכב. מגטרון, מנהיג השקרניקים תקף את אוריאון ואריאל ופצע אותם אנושות. השניים הובאו גוססים אל אלפא טריון, הבורא של כל הרובוטים על סייבטרון. הדרך היחידה להציל את השניים הייתה לאחד אותם לרובוט אחד שיקרא "אופטימוס פריים", ובקרבו נשתלה הליבה של אריאל.
אופטימוס התעורר למאבק ארוך שנים כנגד השקרניקים, ובהמשך זכתה גם אריאל לגלגול מחודש. אבל האיחוד בין השניים לעולם לא התממש שוב. אריאל נשארה על סייבטרון והפכה למנהיגת המורדים ואילו אופטימוס נפרד ממנה לטובת המשך הנהגת המאבק וטס לכדור הארץ.
הכי נקמת החנונים: ספיידרמן
לא בטוח שיש יותר מדי מה לקנא בפיטר פארקר – האלטר אגו של ספיידרמן כשהוא בדיי-אוף. אז נכון שלדלג מבניין לבניין בעזרת קורי עכביש זה אולי ממש חוסך זמן בפקקים של הבוקר, אבל עכבישים, בואו נודה, נחשבים יצורים דוחים. אבל לא זה מה שצריך להטריד את פיטר פארקר – או כל אחד מכם שמחפש עכביש רדיואקטיבי שינשך אותו ויעניק לו כוחות ביוניים. פארקר למד על בשרו את המשמעות של החטא ועונשו, וכתוצאה מכך נתקע כנראה עם ג'וב די מעיק שחונק לו את החיים.
קצת אחרי שפארקר מגלה שהנשיכה של העכביש העניקה לו כוחות על, הוא חושב על מה שכל גבר היה חושב לעשות עם אותם כוחות – קצת כסף, מה יש. אז הוא מארגן לעצמו תלבושת ססגונית ופונה לשואו ביזניס, להופעות התאבקות ולטלוויזיה. ערב אחד גנב קטן ניצל נתיב מילוט וברח ליד ספיידרמן, שסירב לסייע בתפיסתו מכיוון שהעדיף שהמשטרה כבר תטפל בזה. מאוחר יותר יתברר כי הגנב הקטן הרג במנוסתו את בן דודו של פיטר פארקר. "מארבל קומיקס" כתבו לספיידרמן מוטו אלמותי – "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" – ואיש העכביש הקדיש מאז את חייו ללחימה בפשע ובאי צדק.
הכי כיף לצחוק עליו: רובוקופ
באמצע שנות השמונים, כשהעלה לראשונה הקומיקסאי האמריקאי פרנק מילר את הדמות של רובוקופ על הנייר, גרסת האייטיז לאיש הפח עם הלוק ההייטקיסטי-מטאלי-מונוכרומי וגלגלי המגנזיום, נראתה אז כמו מכונה מהעתיד הרחוק, בסביבה טכנולוגית שהגאדג'ט הכי מתקדם בה היה שעון יד קאסיו דיגיטלי משולב עם מחשבון.
אלכס מרפי היה שוטר מצטיין ואיש משפחה שרק חיכה לפנסיה המשטרתית, לפני שרוסס בכדורים בידי כנופיית הפשע ששלטה ברחובות דטריוט. פרוייקט של תאגיד מסחרי ומשטרת דטריוט הוציא לפועל את מיזם "רובוקופ" – סייבורג, מכונה שחציה אדם חציה רובוט, ותורכב מהחתיכות שנשארו מאלכס מרפי, אחרי שהזיכרון שלא ימחק באופן יזום וטוטאלי. מצוייד בציפוי טיטניום, ראייה תרמית ואקדח ברטה שיושב בילט-אין בתוך הירך, היה רובוקופ מתחיל עוד יום עבודה.
המשימה של רובוקופ לשמור על הסדר בעיר ובאותה עת לשמור על הכבוד הגברי שלו היו משימות כמעט בלתי אפשריות. כשלצידו שותפתו משכבר הימים, השוטרת אן לואיס, רובוקופ היה נראה כבד, איטי ומגושם, עם ארשת פנים בוקית וקפואה, והעובדה שאכל רק מחית פירות לתינוקות – המזון היחיד שגופו המשודרג יכל לעכל – גם כן לא הוסיפו לו כבוד בקרב עברייני הרחוב. רובוקופ הפך לבדיחה שגרמה ליוצר הדמות, פרנק מילר, להודיע אחרי הסרט השלישי בסדרה כי לעולם לא יאפשר עוד להוליווד להפיק סרטים בהשראת הקומיקסים שלו.