הרבה דברים מטורפים קרו באירוע ההאבקות הכי גדול של השנה, אבל אף אחד מהם לא ישתווה לרגע הכי מלחיץ ומדובר בשעות האחרונות, בו שיין מקמהן תכנן לקפוץ מגובה של 4 קומות במטרה לנחות על יריבו - האנדרטייקר, שהיה שרוע על שולחן הפרשנים.

יותר מ-100 אלף איש פקדו את המקום, האווירה הייתה מחשמלת. הקהל צעק לעברו לא לעשות זאת, הפרשנים הלחוצים התבלבלו במלים והתחננו בפניו שיחשוב על שלושת ילדיו וצעקות רמות נשמעו מכל עבר. פאניקה מוחלטת שררה שם ובדצק, כי שום דבר לא עצר את המתאבק, שקפץ לבסוף והתרסק.

בעולם מעריצים ובישראל לא מכירים

מיליוני אנשים מסביב לעולם אוהבים את ענף ההאבקות בדיוק בגלל רגעים כמו אלה שסיפק שיין. אלימות לא צפויה, כאוס, הצגה ומתאבקים עם אישיות יוצאת דופן, הם אלה שהופכים את התחום הזה בכלל ואת הרסלמניה בפרט, למה שהם וגורמים לעשרות אלפי אנשים בכל שנה להגיע לאירוע המדובר.

מבין הישראלים שיודעים מה זה היאבקות, סביר שהמבוגרים זוכרים את הואן אריקים, הצעירים את ה-WWF והילדים מכירים את ה-WWE, לפחות בשם. אבל בישראל, הענף לא מצליח לתפוס תאוצה כמו בשאר העולם. השידורים באים והולכים, מופע גדול מגיע פעם בעשור, או שניים ויזמים מקומיים עושים את זה רק כתחביב. קשה לנו להבין מה הופך את הענף המיוחד הזה לכל כך פופולארי בעולם ומי הם אותם אנשים, שעד כדי כך מעריצים את התחום, שהם לא יפספסו אף אירוע חשוב שלו. ובדיוק בגלל זה הגעתי לטקסס, שם נערך האירוע השנתי הכי גדול של ארגון ה- WWE - רסלמניה 32. ה"וודסטוק" של חובבי ההיאבקות.

מה גורם לכולם לאהוב האבקות?

כדי להבין את האירוע המטורף הזה, צריך להבין קודם כל את האנשים שמעריצים אותו ומוכנים לעשות הכל כדי להגיע אליו. רק דרכם אפשר לתפוש את מימדי התופעה. אנשים מכל העולם באו לטקסס מחופשים כמו הכוכבים האהובים עליהם וחמושים בטלפונים שמכוונים על מצב צילום סלפי.

לאירוע עצמו הגיע מספר שיא של אנשים, עם יותר ממאה אלף איש שפקדו את המקום. החבר'ה הראשונים שפגשתי היו יושיאקי ומאסה, שהגיעו כל הדרך מיפן. יושיאקי הוא מעריץ מושבע של שינסקה נקאמורה, רכש חדש מיפן, שנחשב לאחד המתאבקים הטובים ביותר בעולם בזכות הכריזמה שלו ויכולתיו הטכניות בתוך הזירה. מאסה, גם מעריץ היאבקות ענק, הגיע לרסלמניה מחופש למתאבק שהוא מאד אוהב- סיימון גוץ'. שיחה איתם ועם מעריצים נוספים, עזרה לי להבין את כל הסיבות בגללן אנשים בעולם אוהבים את ה-WWE, והן לא רעות בכלל.

רסלמניה
מתמזגים עם הנוף. יושיאקי ומאסה | צילום: גרי רויף

1. הבריחה מהמציאות

יושיאקי מיהר להסביר שקודם כל, כמו בהרבה ארצות, ביפן ההיאבקות מאד פופולרית מאז שנות ה-50, אז ריקידוזן האגדי הקים את הענף וכשלא היו ערוצים אחרים, כל האומה צפתה בו נלחם מול האמריקאי האכזר "קלאסי" פרדי בלאסי, שנגס במצחו והקיז את דמו. יום למחרת העיתונות פרסמה שאנשים מתו מדום לב במהלך הצפייה בגלל המראות הקשים והצפייה בהיאבקות בטלוויזיה הפכה למסורת. אך בעוד שאצלנו רפאל הלפרין ניסה להרים את הענף בשנות ה-60 וה-70 והואן אריקים באו לסיבוב הופעות מוצלח בשנות ה-80, אף יוזמה מקומית לא הצליחה לגייס מספיק קהל נאמן כדי להפוך מסורת זו להצלחה גם בארץ ישראל.

יושיאקי סיפר שהוא מזדהה עם הגיבור שלו, שינסקה. דרך הנצחונות שלו הוא חווה נצחונות בעצמו ובזכות ההצלחה של שינסקה, הוא מקבל מוטיבציה להצליח גם בחיים שלו - בלימודים, במערכות יחסים בפיתוח שאיפות. בבית הספר הוא אף פעם לא נחשב לילד מקובל ואפילו הרבו לצחוק עליו בגלל חיבתו להיאבקות, אבל מאז שגילה את הענף, יש לו לאן לברוח. אירועי הרסלמניה הפכו לבית השני של מעריצי ההיאבקות, כאן יושיאקי מרגיש בבית. הוא לא מתבייש ללכת עם התחפושת של הגיבור שלו, שינסקה נקמורה כל היום. הוא יודע שאף אחד לא יצחק עליו, כי בדיוק לידו מישהו עומד מחופש כמו ה"אנדרטייקר" ומהצד השני, שני חבר'ה עושים פוזות בתחפושת של האלק הוגאן. וכולם שייכים לאותו המקום. "אין הרגשה טובה מזו", מסכם יושיאקי.

2. המתאבקות

בשנים האחרונות חל גידול בהתעניינות של נשים צעירות בהיאבקות. זה קרה מכיוון שהוספו מתאבקות מוכשרות ויפהפיות, ששולטות בתחום לא פחות מהגברים. את אחת מהמעריצות האלה, סמנתה בת ה-16, פגשתי ברסלמניה, מלווה באביה בוב. האב סיפר שהוא מעריץ היאבקות מושבע מאז שהיה צעיר ושהטלוויזיה בבית תמיד הייתה דלוקה על היאבקות. בתו החלה לצפות עמו בקרבות בגיל צעיר. הנערה אהבה לצפות במופעים רק בכדי לבלות יותר זמן עם אביה, אבל עם הזמן החלה גם להתעניין בקרבות עצמם. "הם חתיכים וחלומיים", אמרה, כשהודתה שעד לפני שנתיים היא בעיקר התעניינה ב-WWE בגלל המתאבקים. "רומן ריינס הוא הבחור הכי יפה שראיתי בחיים שלי".

אבל כעת, סמנתה, צופה ב-WWE דווקא בגלל המתאבקות שהיא מעריצה, האהובה עליה היא סאשה בנקס. "היא התחילה כמוני, מעריצת היאבקות. היא עבדה קשה מאד כדי להגיע לפה ובכל קרב שלה ניתן לראות שהיא נותנת 100%. בגלל זה אני מעריצה אותה. וגם כל מה שאני עושה בחיי האישיים, בין אם לימודים, שטיפת כלים או עזרה להורים, אני משתדלת גם לעשות ב-100% בדיוק כמוה".

רסלמניה
גם נערות מעריצות וגם נשים מתאבקות | צילום: גרי רויף

אביה של סמנתה מרוצה לא פחות ממנה על נוכחות המתאבקות בענף הזה. "אני שמח שיש לה מודל לחיקוי כמו סאשה בנקס. היא מתנהגת בצורה מכובדת והבת שלי רואה שהיא מקבלת הכרה בזכות העבודה הקשה ולא בגלל היותה אובייקט מיני", מסר שחשוב שכל נער ונערה ידעו בגיל הזה. "אני מאד מעריך את ה-WWE שנותנים לבת שלי מודל כזה לחיקוי".

3. האנושיות

אין גינונים של כוכבים ברסלמניה ומי שהוכיחה את זה היא מיקי ג'יימס, אחת המתאבקות היפות והמוכשרות שאי פעם דרכו בזירה. מיקי ובעלה, ניק, נאלצו להביא את התינוק עמם, מכיוון שלא היה מי שישמור עליו. אז בזמן שהיא מצטלמת עם מעריצים, היא מנדנדת את העגלה של התינוק בכדי להרדימו. "הלוואי שהיה לנו כסף לבייביסיטר", אמרה וכבשה את כולם. הסבלנות למעריצים והיכולת לשלב את הרצון לרצות אותם יחד עם הדאגה למשפחה, הם מעל ומעבר למה שכל כוכב הוליוודי רגיל מסוגל.

4. החיבור האינטימי

פול היימן, בן לניצולי שואה, סיפר שאצלו במשפחה לא חגגו חגים יהודים. אבל אמו כן ציינה את יום השחרור של גטו ברגן בלזן ב-15 לאפריל כל שנה ופול זכר את התאריך. הוא ביקש בשיחה איתו שלא נשכח את המועד והראה בכך עד כמה הוא מצליח להתחבר לאנשים איתם הוא מדבר. את היכולת הזו, לדבריו, הוא למד מאביו העורך דין וזה מה שהפך אותו גם לאחד האנשים הכריזמתיים בענף. 

רסלמניה
יודע להתחבר לאנשים. פול היימן | צילום: גרי רויף

גם וויליאם ריגל הצליח בכך, כשסיפר שבשנת 1987 הוא ועוד כמה מחבריו המתאבקים הגיעו לארץ מאנגליה, כדי לקיים סבב קרבות היאבקות, במגוון רחב של מועדוני לילה בתל אביב. למרות שהמופעים לא זכו לפרסום או סיקור רב כמו המופעים של הואן אריקים, ריגל מספר שהוא זוכר את הקהל התל אביבי לטובה ושהוא נהנה מאד בישראל. לא צריך יותר מזה בשביל לגרום למעריץ שלך להעריך אותך ולהתחבר אליך בצורה הכי טובה שאפשר.

רסלמניה
נהנה מאוד בישראל. ווליאם ריגל | צילום: גרי רויף

אנשים אוהבים את ה-WWE בדיוק מאותה סיבה שהם אוהבים סרטים: כי יש להם גיבור להזדהות איתו. מי שמופיע מאפשר לקהל לפרוק את כל התסכולים שלו על הרעים ולשמוח עם הטובים. הצפייה באלימות המבויימת עוזרת לפרוק זעם, שמביא לקתרזיס.

כל הרגעים החשובים שאתם חייבים לדעת עליהם מהרסלמניה

באירוע הענק עצמו, שרלוט זכתה באליפות הנשים וקיבלה חגורת "אליפות נשים" חדשה שתחליף את אליפות ה"דיוות". מדובר במהפכה בהיאבקות הנשים שזוכות להכרה בזכות היכולות שלהן בזירה וכן ההזדהות שהן יוצרות בקרב בנות צעירות ולא בזכות המראה כמו שהיה פעם. היא ניצחה את בקי לינץ' ואת סאשה בנקס בקרב מעולה.

רסלמניה
זכתה באליפות הנשים. שרלוט | צילום: WWE.COM

בקרב באטל רויאל על שם אנדריי הענק זכה ברון קורבין מ-NXT. במהלך הקרב הגיע כוכב NBA לשעבר שאקיל אוניל וכמעט כיסח את ביג שואו. בקרב השתתף גם האינדיאני האגדי טטנקה שהגיע אלינו לארץ רק לפני שנתיים, כדי לקיים קרב היאבקות גדול עם הרב סוויסה ששודר בערוץ ONE. זאק ריידר זכה באליפות הבין יבשתית וביסס את מעמדו ככוכב עולה ב-WWE, לאור תמיכת הקהל לה זכה. כריס ג'ריקו ניצח את איי ג'יי סטיילס בקרב מעולה שהלהיב את הקהל.

"ליגת האומות" הביסו את הצמד "ניו דיי", שהצליח להלהיב את המאה אלף איש עם ריקודי הישבן שלהם. אך אחרי שה"ליגה" הכריזה שהם צמד בלתי מנוצח ושאף אחד לא יכול להם, הגיחו פתאום משום מקום שון מייקלס, מיק פולי ו"סטון קולד" סטיב אוסטין וכיסחו להם את הצורה לקול צהלת הקהל. ברוק לסנר פירק את דין אמברוז, למרות שהאחרון הפגין נוכחות וקיבל תמיכה רחבה מצד הקהל. אנדרטייקר ניצח את שיין מקמהן בקרב "תא הגיהנום", שם גם קרה אותו מהלך מטורף בו קפץ שיין מהכלוב. בריי וייאט וחבריו ניסו לתקוף את דה רוק, אך ג'ון סינה הגיע להציל את המצב. בקרב המרכזי, רומן ריינס ניצח את טריפל אייץ' וזכה באליפות.

רסלמניה
ג'ון סינה ודה רוק עושים שמח למעריצים | צילום: WWE.COM

זה אולי נראה כמו תחום שהוא רחוק מאיתנו, אבל בטוח שיש גם ישראלים שמסוגלים (ומסוגלות) להצליח בענף ההאבקות. ציידי כשרונות אמרו במפורש שישמחו להביא לפיתוח מתאבק או מתאבקת מישראל. אז אם אתם בני 18-25, כריזמתיים וספורטיביים, אתלטים שקולטים מהר ומוכנים ללמוד, מוזמנים לכתוב לי במייל gery.roif@gmail.com.

הכותב הוא מומחה בתחום ההיאבקות הבידורית, מאמן היאבקות וכושר מוסמך, מייסד ענף ההיאבקות בישראל בכלל וארגון ה-IPWA בפרט. ומתאבק לשעבר בעצמו שזכה להעלות לזירה עם מתאבקי WWE כמו טטנקה וליטל גווידו/ננזיו. מכוכבי תוכנית ההיאבקות הסאטירית "מכת מדינה" בערוץ ביפ  וכתב לעניני היאבקות מזה כמעט שני עשורים.