לפני הכל אני רוצה להבהיר משהו: אין לי שום בעיה עם שקרים. אני בעצמי שיקרתי לא מעט פעמים לאקסים ("אתה הכי חתיך מכל מי שיצאתי איתו/אני לוקחת את הקשר שלנו ברצינות/אני לא שכחתי להאכיל את הדג שלך"). אני באמת חושבת שלפעמים לא צריך להגיד את כל האמת אם בכלל. לכן הבעיה היא לא בזה שאתה משקר, אלא באיכות השקרים שלך. יש משפטים שפשוט לא ברור לי איך הם יוצאים לך מהפה והנה כמה מהם:
"לא יודע עם כמה שכבתי"
תעשה לי טובה, ספירת בחורות זו הדרך היחידה לגברים לעבור בגרות במתמטיקה. גם אם יש לך רק שתיים או שלוש בחורות ברזומה, אתה מרשה לעצמך לדמיין וסופר יותר. אתה נהנה מהכיבוש, מהסקס עצמו, אתה רוצה להרגיש גבר, אבל כשהבחורה שלך ניגשת אליך ושואלת אותך עם כמה שכבת פתאום אין לך מושג. אתה אפילו לא בטוח אם זה דו ספרתי או לא. בקיצור, לא רק שזה לא אמין זה גם נשמע דוחה ושחצני. מצד שני כמובן שאם הייתה רשימה הבחורה שלך הייתה כועסת עליך ואומרת שנשים הן לא רכוש ואתה לא אמור להתייחס אליהן כאל מספרים. כאלה אנחנו.
"כואבות לי הביצים"
זה אולי עבד לך עם בחורות בגיל 16, אבל די. באמת די. אתה עושה על עצמך אבחנה רפואית וקובע שהאשכים שלך במצב קריטי וזקוקים בדחיפות למגע נשי על מנת להינצל. אתה מתחנן אליה שהיא תעזור לך לגמור ומפעיל עליה מניפולציות רגשיות זולות. וואו, בטח ממש קשה לה לסרב לך כל פעם מחדש. אם כל כך כואב לך תפשיל שרוול ובוא נראה מה שווה השריר שהשווצת בו ביד ימין שלך. אף אחת לא רוצה לענג אותך רק כדי שתפסיק להתבכיין על כאבי ביצים. אין בזה שום דבר סקסי, חייתי, רומנטי, משכנע ו/או הגיוני. ובכלל, אם כואבות לך האשכים עד כדי כך שאתה לא יכול ללכת, הדבר הראשון שתרצה לעשות הוא לבדוק לאיזה קופת חולים אתה שייך ולהגיע לסניף הכי קרוב.
"אני לא אחד שמפלרטט"
אתה כן וגם אנחנו. לא כיף לנו להודות בזה כי אנחנו יודעים איך זה מרגיש ונשמע. אבל אין כמעט אדם שלא אוהב לפלרטט. זה כיף, זה נותן להרגיש טוב עם עצמך וב-90 אחוז מהזמן זה גם עוזר לך להשיג כל מיני דברים קטנים כמו צ'ייסרים בחינם, אז למה לא. תכל'ס, אם אתה לא יודע איך לפלרטט כדי להשיג דברים כנראה שאתה בכלל לא ישראלי. ולצדקנים מבנינו שיבקרו אותי על שטחיות ויגידו שיש דרכים אחרות להשיג דברים – אתם צודקים, אבל האלטרנטיבה היא לא לקבל מדים ספייר בצבא, להיכשל בטסט פעם שלישית ולקבל בכניעה דו"ח חנייה.
"לא הייתי משנה בך כלום"
מה אתה אומר? ממש ככה? אז אין לך בעיה עם השומה הענקית שיש לה בגב, השומן הרופס בידיים, הציצי מידה מינוס איי שלה והעובדה שאין אף אחד בעולם שיהיה מוכן להכתיר אותה בכינוי הנכסף והמכובד "כוסית"? אפילו נתניהו משקר יותר טוב מזה. גם היא לא חפה מפשע וכנראה הייתה מעדיפה אותך עם קוביות בבטן, שיניים ישרות ואף סולד. אבל היא אוהבת אותך ואתה אותה, או משהו כזה, אז היא מקבלת אותך גם בגרסה החיצונית הזאת (וככה אני נשמעת כשאני מחוברת לצד הרומנטי שבי).
"הצלקת שיש לי בגב נוצרה מפציעה בצבא"
או מקטטת בר המונית, או משודד בנק חמוש או מכל תסריט נדוש אחר של סרט אקשן זול. בוא נגיד את האמת, ה"צלקת" הזאת היא אחת משלושה דברים: כתם לידה, פיצוץ מאסיבי של חצ'קון או תוצאה של משהו מביך ודבילי שעשית פעם. הסיפור של ה"צלקת" אף פעם לא גורם לך להישמע אמיץ או גברי. דוגמה אישית: אקס אמר לי שהצלקת שיש לו בפנים נגמרה כתוצאה מהתנפלות של שלושה אנשים שניסו לשדוד אותו. כעבור שנה שמעתי את הסיפור האמיתי והוא שיונה חירבנה עליו ברחוב, הוא נגעל והתחיל לרוץ בפאניקה הישר לתוך העץ הכי קרוב. אני חושבת שעד היום הוא מאמין שהשקר שהוא סיפר לי היה ממש קרוב למה שקרה במציאות.
"אף פעם לא מדדתי לעצמי את האורך"
אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא שכבת לעצמך סתם ככה במיטה ותהית מה האורך של האיבר הכי חשוב בגוף שלך? עזוב, גם אם אתה רוצה להגיד את זה – אל. הסקרנות מביסה כל אחד, אבל בעיקר את אילו שאוהבים לעשות דברים מטופשים בזמן הפנוי שלהם. לאורך כל זמן ההתבגרות שלך שמעת בדיחות שקשורות לאורך, מחקרים, כתבות, פרקים שלמים בסדרות קומדיה ומשפט אחד אגדי שכל הזמן חוזר על עצמו "הגודל לא קובע". עם כל אלו ברקע אין סיכוי שלא הושטת יד לסרגל הכי קרוב אליך. ואם אתה רוצה לבדוק את כל הקונסטרוקציה כמו שצריך – אל תשכח שיש גם מחוגה.
"לא מאונן כשאני בזוגיות"
אני אישית לא מבינה מה הבעיה בזה ולמה קורה שנשים נעלבות אם אתה מפרגן לעצמך מדי פעם. אין פה מה להסתיר. זה לא קורה כי אתה חרמן (בוא נצא מתוך נקודת הנחה ש"חרמן" זה המצב הטבעי שלך) אלא כי אתה משועמם. אז יאללה, זה אחלה של דרך להרוג זמן ואין לך מה לשקר בנוגע לזה. תהנה עם עצמך כמה שבא לך וככה גם תחסוך לה לפעמים עבודה קשה (על כל המשתמע מכך). בינינו, היא אפילו צריכה להודות לך.
"הייתי מספר לך אם הייתי בוגד בך"
לפעמים בשיחות מטופשות כאלה של "מה/אם/אילו" עולות שאלות סתמיות שיכולות להוביל לריבים. אחת מהן היא כמובן הסוגיה של 'האם היית מתוודה בפניה על בגידה'. בשביל להרגיע אותה ולהראות לה שאתה הבחור הכי כן וישר בסביבה אתה תגיד שאכן תתוודה באם יקרה דבר כזה אך שאל לה לחשוש משום שזה פשוט לא יקרה. כל זה טוב ויפה אבל באמת עדיף שאת תחום הוידויים תשאיר לנוצרים ולתאי מטר על מטר שלהם. אל תתחייב סתם לדברים. עדיף שתהיה ממוקד בלא לבגוד מאשר במה יקרה אם כן. תמחק את המשפט "הייתי מספר לך אם הייתי בוגד בך" כי החלק הראשון שלו לא נכון והחלק השני לא יהיה!
"אף פעם לא הייתי מאוהב"
אם אתה בן 20 ומעלה ואמרת את המשפט הזה כדאי שתקבע ניתוח פלסטי דחוף, כי מישהו יאלץ להוריד הרבה אורך מהאף שלך. אין דבר כזה. מישהי בטוח תפסה לך את תשומת הלב בשלב כלשהו בחיים שלך וגרמה לראש שלך לחשוב בצורה לא הגיונית. והמצב היחיד שבו המשפט הזה לא נכון הוא רק אם טעיתי ומדובר במישהו במקום במישהי. אתה היית מאוהב ואתה פשוט לא יודע את זה או שלא הצלחת לממש את האהבה הזאת. אבל אל תתחיל לחרטט אותי עכשיו על אדישות, חוסר רגשות, לוקח לאט, לא יודע מה זה אהבה ועוד שטויות שבדרך כלל מסוננים לי מראש בג'י-מייל.
אני לא יודעת אם בעולם של היום עדיין קיימות בחורות תמימות שקונות כל מה שאתה אומר, אבל בכל מקרה אתה חייב להפסיק עם זה. תפסיק להגיד דברים שאתה בעצמך לא מאמין להם. ואם יש לך עוד שקרים שלא עליתי עליהם עדיין (אני בטוחה שיש) או שאתה רוצה להוציא עילי עצבים (אני בטוחה שאתה רוצה) אתה מוזמן כרגיל לעשות את זה בטוקבקים.