אין משהו, אולי חוץ מאוכל, שאני יותר אוהבת מבדיחה טובה. בעיקר כשהיא עוקצת, כשהיא שנונה, כשהיא טיפ טיפה סאטירית, על גבול המעליבה ועל המגדר שאני שייכת לו. לא מפריע לי שתצחקו עלי. באמת. תצחקו חופשי. תצחקו עליי, על נשים, על פמיניזם, על נשים בזוגיות, על פוליטיקאיות- תרגישו חופשי ואמן שתיגעו לי בנקודות הכי כואבות (בדרך כלל אני מבקשת שיגעו לי בנקודות אחרות, אבל על כך בפעם אחרת וכשאבא לא קורא). העיקר, מבחינתי, שיהיה מקורי. ואני מצטערת, אבל גברים, כבר הרבה זמן שאתם פשוט לא.
איזה מציק זה שהיא חופרת אחרי סקס?
הג'ננה שחטפתי עלתה מחדש כשהלכתי עם החבר לערב סטנד אפ. כל הקומיקאים גברים ידועים וכל הבדיחות ידועות עוד יותר: יש פה נשואים בקהל? כן, איך מזהים אותם? לפי זה שלגבר בא להתאבד. חה. ותגידו, איזה מציק זה שהיא חופרת אחרי סקס? ושבתחילת הקשר היא משקיעה בעצמה אבל שלושה חודשים אחרי זה- דוב גריזלי? ושהיא חושבת על רשימת מכולת כשאתם שוכבים? ושהיא מספרת לך עד עכשיו איך עבר עליה יום שלישי ה-4.9.2014 ועדיין לא סיימה? די נו. כשזה קשור לנשים, אתם תמיד צוחקים על אותו דבר. תאתגרו אותי קצת. זה לא שאני רוצה שתפסיקו לצחוק עלי. להיפך- אני רוצה שתצחקו חזק יותר. יש כל כך הרבה מה לצחוק על נשים, שפשוט נמאס לי לשמוע את אותם דברים לא רלוונטיים שוב ושוב ושוב. אנחנו כבר מזמן לא לחוצות חתונה, אנחנו לחוצות גירושים. אנחנו לא חופרות אחרי סקס, אלא אם אנחנו מתחננות שתעזור גם לנו לגמור. ואני לא יודעת מה איתך, גבר מצחיק יקר, אבל אם אי פעם הכרת בחורה, שבזמן חדירה עברה איתך על רשימת מכולת- אתה כנראה ממש לא יודע מה אתה עושה שם ואיך. וגם אם במקרה כן יש בסיס של אמת בבדיחות שלכם- הן לא מצחיקות בפעם האלף.
אז האמת היא שפשוט נמאס לי. מאסתי בלשלם 100 שקל להופעה של סטנדאפיסט שמשחזר את אותה בדיחה על נשים בזוגיות, רק כי לכבודו לא היה זין להשקיע רגע ולכתוב לי משהו מקורי שיהיה שווה את הכסף. מאסתי בדייטים שבהם הגבר צוחק על יכולות הנהיגה והחנייה (המופתיות! גם במקביל וגם במאונך) שלי, למרות שהוא בכלל נמצא בשלילה כבר מעל לשנה. מאסתי בשטויות האלה שאתם מכניסים לכם לראש לפיהם גברים הם מגניבים, זורמים ולא ממהרים לשום מקום, בעוד שנשים הן עצבניות, לא עקביות ולחוצות על ומכל כל דבר. ובעיקר נמאס לי מהצביעות שלכם- כשאתם צוחקים על נשים אתם מצפים מאיתנו לקבל את הכל בקלילות ולא להיות כבדות. אבל כשאני צוחקת על גברים ומעבירה ביקורת צינית על הצד השני, אני ישר "שונאת גברים", "שמנה מכוערת", ו"רווקה ממורמרת", כי זה הרי סוג הרווקה היחיד שקיים.
לא צוחקות כי אתם פשוט מאוד כבר לא מצחיקים
ואם כבר- מה באמת הקטע עם התגובות האלה? אני לא שונאת גברים, אני שונאת את כולם. סתם נו, ברור שאני אוהבת גברים, לא ברור לי מה זה אומר בכלל לשנוא אותכם ואיך הגעתם למסקנה הזו. "שונאת" זה רגש חזק מדי בשביל לבזבז אותו על אנשים, במיוחד כאלה שאני נמשכת אליהם ושיכולים לעשות משהו בנוגע לזה. אני שונאת לקום מוקדם, אני שונאת להזיע כשאני עם חולצה צבעונית, אני שונאת ללבוש חוטיני כי לך תמצא אותו 17 שעות מאוחר יותר כשהוא נבלע בתחת שלי ואני מאוד מאוד מאוד שונאת פרסומות שכנראה חשבו עליהם תוך כדי עישון דברים לא חוקיים, כי אחרת אין איך להסביר את התוצאה (מובנץ'?!). אבל אותכם גברים, אני לא שונאת. ולא רק עליכם אני צוחקת. יש יותר מדי טורים, כמו פה, פה ופה, שתוכלו למצוא בהם ביקורת עצמית ובדיחות (שאפשר להתווכח על האיכות שלהן, בתקווה שהויכוח יהיה בין מצחיק למצחיק יותר) שהן לגמרי על חשבוני ועל חשבון נשים אחרות (מירב מיכאלי ומירי רגב - אמנם צחקתי עליכן אבל אתן לא קשורות לקטגוריית הנשים. בכל זאת, לאחת יש ביצים ולשנייה לול שלם).
זה לא שאנחנו לא צוחקות מהבדיחות שלכם בגלל שאנחנו רציניות מדי. לא. הגיע הזמן לקחת בחשבון את האופציה הפשוטה יותר- אנחנו לא צוחקות כי אתם פשוט מאוד כבר לא מצחיקים. שחקתם עד תום את כל הסטריאוטיפים שהיו ויש על נשים. יאללה, הגיע הזמן לעבור הלאה ולחדש.
רוצה לצחוק על נשים? אחלה! אני בעד. תצחק על קבוצות התמיכה ההזויות שיש לנו בפייסבוק ("אמהות מבשלות ביחד". למען הפמיניזם), על עולם הדייטינג הוירטואלי (רשומה לאוקי קיופיד, טינדר, לאב מי וג'יי דייט, אבל כששואלים היא אומרת "כשזה יבוא זה יבוא"), על חוסר ההחלטיות שלנו בעולם ההוא (היא מחפשת קשר רציני בטינדר, איך זה הגיוני?!), על תמונות היריון שכל אחת מרגישה צורך לשתף למרות שאף אחד לא רוצה לראות (ואיך זה שטריליארדי נשים נכנסו להיריון אבל רק את מיוחדת עד כדי בוק בסטודיו?), על ההשקעה שלנו בדברים שלעולם לא שמים לב אליהם (לק מקצועי עם ציורים של דיסני ב-50 שקל לציפורן, למה?), על הניסיונות שלנו להשיג דברים מוזרים בגוף (ירכיים שלא נוגעות אחת בשנייה, זה החלום) ועל חוסר המקוריות שלנו במסיבת רווקות (החלטנו לחיות על הקצה ולשתות מיץ פטל עם קש בצורה של זין, הידד). יש במין הנשי כל כך הרבה דברים לא מובנים ומעוותים, שאני מתפלאת שעד עכשיו אתם תקועים רק על בדיחות מחזור/ בישול/ היסטריה/ נקמה באקסים.
רוצים להוכיח לי שאני טועה? מעולה. אני מחכה בכיליון עיניים לרגע שסטנדאפיסט, ידיד, בן זוג וטוקביסט יצחקו עלי בצורה הכי מקורית שיש. ויש כל כך הרבה על מה לצחוק. או לבכות, תלוי איך מסתכלים על זה. אבל עד אז, את הבדיחות השחוקות שיש לכם עלינו עדיף שתכתבו למגירה. ותנעלו אותה. ושהמפתח ילך לו לאיבוד.