* הטור הינו טור קומי ויש להתייחס בהתאם.
אין על כינויים. אנחנו מתים על כינויים. אפילו לראש הממשלה המטכ״ליסט שלנו המצאנו כינוי חמוד כמו ביבי. שלא לדבר על שר הביטחון, הדמות היחידה שיותר רצינית מיונית לוי במהדורה של פיגוע, עליו הדבקנו את שם החיבה בוגי. ומה לגבי הפיינליסט במערכת הבחירות האחרונה שעונה לשם בוז'י?
אז כן, בשונה מספורט, מדיניות חוץ והימנעות מחיטוט באף באמצע רמזור, בכינויים אנחנו אלופים. אבל מה קורה כשזה מגיע לבינו לבינה? איפה עובר הגבול בין חמוד ורומנטי לבין משפיל ופתטי? ובכן, פה לא תקבלו תשובות על השאלות האלה אבל הנה כמה דוגמאות שיעזרו לך להחליט האם לברוח או לסלוח.
אח/אחי/אחשלי – פה אין מחילה. גם אם גל גדות בכבודה ובעכוזה תקרא לך אחי, זה יצרום לך באוזן, בלב ובאשכים. חוץ משערות מתחת לעין, ספק אם יש משהו שהוא יותר טרן-אוף. גם אם מדובר בידידה לסבית שקוראת לך אח ומתאמנת איתך בימי חמישי בחוג ג'ודו, עדיין אין הצדקה לכך.
תותח – טוב, לכל הדעות, תותח זאת מילה גדולה. אין גבר שלא רוצה להיות תותח. למעשה תותח הוא המתחרה הגדול ביותר של "גבר". רק יותר טוב. אבל בואו נודה בזה, רובנו לא תותחים. יש כמה תותחים שמנהלים לנו את החיים אבל אנחנו, האספסוף, העמך, המשפשפים הכרוניים, לא כאלה. ביבי נגיד, תותח. ובגלל שזה כינוי כזה מפרגן, אז גם לדייט שלך מותר להשתמש בו. אחרי פגישה אחת היא כבר תבין לבד שאתה לא באמת תותח אלא סתם אחד שלמחייתו מוכר חבילות סלולר. עד אז, ובעזרת השם גם אחרי הזה, שתקרא לך תותח מבוקר עד ליל. יא תותח.
נסיך – נורת אזהרה בכל עת. אלא אם כן קוראים לך ריצ׳ארד ו/או אתה הבן של זוהר, אין שום סיבה בעולם שבחורה תקרא לך ככה. כנ״ל לגבי נסיכי, נסיכוש, נסיכון, הנסיך הפרסי. אם היא קוראת לך ככה, אולי כדאי שתברח. בכל זאת, אתה לא נסיך. מקסימום ליצן החצר.
מותק – טוב, מותק מלווה אותנו כבר שנים על גבי שנים. האבות שלנו בנו קרייריה מינית ענפה שהתבססה על "מותק". אמנם גם היום המותק עדיין עובד, אך מחקרים מראים כי השימוש בו הולך ופוחת. גילוי נאות, לא באמת יש מחקרים בנושא. כמו החטיפה של ניב אסרף, גם בטור הזה הכול מומצא. שורה תחתונה – קראה לך מותק? אם היא מעל 30 – מקובל. אם היא רוסייה – מקובל. כל אופציה אחרת – עשית משהו לא טוב.
מאמי – הופה, הגענו לפסגת המיינסטרים, לראש הראש מצעד הכינויים, המילה הנרדפת לנינט, ה"אחי" של בין גבר לאישה. אם כן, מאמי, שבשנים האחרונות ממשיך את הפריצה הגדולה מאז "השיר שלנו", הוא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהשיח שלנו. הוא עקף בסיבוב את מותק ויש שאומרים שזה רק ההתחלה ובקרוב הורים יעניקו אותו לילידיהם כשם פרטי.
בנוסף, לא הרבה יודעים אבל בעבר מאמי היה ממי ועד היום לא מבינים מי היה זה שהכניס את הא'. החשוד המרכזי – רפי גינת, המאמי הלאומי.
טיפ: אם אתה פולני מצד האמא, אולי שווה לתדרך את זוגתך לוותר על המאמי כשבאים לביקור אצל ההורים.
אדוני – אם זה בצחוק סבבה. אם לא – כנראה ומדובר בדאדי אישיוז'. לברוח, ומהר.
בובי/ קוקי/שושי/פיצי/פופליפון – אי אפשר להתחמק. מצד אחד זה לא עולה בקנה אחד עם הפוזה הגברית. מצד שני, אפילו כשהרמטכ״ל בכבודו ובעצמו חוזר מהעבודה הפורמאלית ומלאת ההצדעות שלו, הוא וודאי הופך להיות פיצפיצ, או בוביק, או אמפטי דמפטי. זה חמוד והיא מוזמנת להמשיך, רק עדיף שהחבר׳ה לא יהיו בסביבה.
נשמה/כפרה – מביע צער כלפי מי שנפגע מכך שהם נכתבים יחד אבל היחס אליהם הוא שווה. שניהם מתעתעים, שניהם היו בעבר נחלתם הכמעט בלעדית של הבאר שבעיות, ושניהם, ממש כמו זגורי אימפריה, עומר אדם ואדידס, השתלטו על האשכנזים. והאמת, אולי טוב שכך. שורה תחתונה: עדיף נשמה, כפרה בספק.
חמוד – מצד אחד זה חמוד, חמוד. מצד שני זה הופך להיות בעייתי ברגע שמכניסים הביתה כלבלב חמוד, או מביאים ילדים חמודים. עדיף שתעבדו על כינוי אחר לפני שאתה הופך להיות לא רלוונטי.
חיים – אין ספק, זו תקופת הזוהר של ה"חיים". בעבר זה היה "חיים שלי", דבר שישר הסגיר את פרחיותך, אך כיום "חיים" זה הטרנד המילולי הכי חזק, הברלין של הורבליות, הגאנגם סטייל של הסלנג, ובעיקר – המתחרה העיקרי של ה״מאמי״.
שורה תחתונה: "חיים" עובר. אלא אם כן באמת קוראים לך חיים ואז זה בעייתי.
צדיק – לא יודע מה להגיד לך. לפני דייט ראשון בטוח שלא. לאחר מכן, במידה ואתם ממשיכים, מתחתנים, חוזרים בתשובה, נוסעים להשתטח באומן על פי מצוות גרבוז ומתחילים לנשק כל מזוזה בודדה, רק אז, וגם זה בספק, מותר לה לקרוא לך צדיק.
בייב/ בייבי – אם צריך לבחור בין חזיר הוליוודי לתינוק אנגלי, אז השני. שדרוג מומלץ: בייבו.
ביז׳ו – אם אתם בני דודים וקוראים לך זאזא, מקובל לגמרי. בכל קונסטלציה אחרת זה מוזר על גבול החשוד.
אהוב/ מיאמור/ לאב – מצד אחד זה די רומנטי. מצד שני, אומרים שגם יגאל עמיר באחד על אחת הוא רומנטי.
סקר הכינויים הגדול: