mako
פרסומת

לעזאזל איתכם, כוכבים עשירים ונהנתנים

השבוע למדנו שוב שכסף קונה אושר. כלומר, אם אושר הוא דוגמניות טופלס שיושבות לך על הברכיים. למדנו גם שכולנו קורבנות של הסטטיסטיקה (אפילו הסטטיסטיקן הראשי), והתנחמנו בזרועותיה של יאנה, שרק רוצה שנהיה ידידים. אחרי כל זה כל מה שנותר זה להחליט איך הולכת להיראות 2013 (להתראות ביקיני, שלום פמיניסטיות). סיכום שבוע

אילן קפרוב
mako
פורסם:
דיקפריו והדוגמניות
דיקפריו והדוגמניות | צילום: דיילי מייל
הקישור הועתק

חיים בסרט

דיקפריו והדוגמניות
אז מה, באה לכאן הרבה? | צילום: דיילי מייל

כבר מזמן הפסקנו להבין את ההיגיון בתופעה שנקראת ליאונרדו דיקפריו. האיש שהצליח להפוך את מראה ה"תראו אותי: אני גרסת ההומלס של מקולי קאלקין" לסוג של מגנט לנשים הסקסיות בעולם. השבוע יצא שיקוץ הטבע הזה להפלגה ביאכטה עמוסת יפהפיות, שהייתה כל כך דחוסה עד שחלקן נאצלו לשבת לו על הברכיים. אחרות העסיקו את עצמן בללכת ליד חברו לנסיעה, ג'ונה היל, בלי חלק עליון, ולספור כמה צבעים הוא יוכל להחליף לפני התקף לב. במקרים אחרים היינו נושאים תפילה חרישית לכך שייתקעו בקרחון ענק, אבל עם המזל שלנו עוד יסתבר שזה הבית של קייט אפטון.

אפשר חיבוק?

יאנה יוסף מגיבה לקשר עם ציון
לא, אנחנו לא צוחקים. אנחנו באמת מאמינים בידידים, בדיוק כמוך | צילום: צ'ינו פפראצי, mako

האינסטינקט הראשוני להגדרה של יאנה את מערכת היחסים שלה עם ציון ברוך (כלומר ראשוני אחרי שורה של בדיקות דם, ערוב וכולרה), היה הרצון להעניק לה חיבוק. כן, זה נשמע קצת גייז, אבל מה אתם רוצים מאתנו? זאת היא שמעדיפה ידידים. מיד אחרי זה היינו לוחשים לה באוזן שהידידה האחרונה של ציון הייתה הפעוטה ששיחקה איתו בארגז החול של גן ציפי, ומאז נמצאת בתכנית להגנת עדים.

יש משהו מאד מובן בצורך של יאנה להצניע את הסיפור הזה. אחרי הכל קשר עם ציון ברוך הוא קצת כמו לחזור מווגאס: את מה שראית שם, עדיף להשאיר לדמיון (או לפסיכולוג). מצד שני, אם כבר ללכת על תירוץ, אפשר היה ללכת על משהו קצת יותר משכנע: חטיפה, למשל. תראי איזה יופי זה עבד לוואנונו.

כולנו ממוצעים

פוליגרף
כך נראים חיינו | צילום: אימג'בנק/GettyImages
פרסומת

אתם אולי לא מרגישים את זה, אבל סערה בקנה מידה מתמטי התחוללה השבוע. פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס, התבשר שיש קשר שלילי בינו ובין המשרה שבה כיהן עד כה, והתבקש לפנות את מקומו במייל. ומה שיותר גרוע מזה שאיש הסטטיסטיקה הבכיר בישראל הוא לא יותר מעוד ממוצע במשק, הוא שעכשיו אין מי שינתח, יפלח ויסיק עליכם מסקנות קריטיות בדו"חות רשמיים, שהמדינה תקבל בטקסים רשמיים ותמהר לסגור במגירה ולא להביט בהם עוד לעולם. ככה זה, החיים הם פרבולה, פעם אתה למעלה ופעם אסימפטוטה.

הבטחות לשנה חדשה

קייט אפטון טופלס
ועכשיו, נעבור לדיון בנושא שוויון מגדרי יתרונות וחסרונות | צילום: the sun

שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה לשים לעצמנו מטרות לעתיד. זה לא אומר שאנחנו מתחייבים ליישם אותן במהלך 12 החודשים הקרובים, אבל מאד מרשים לתלות דברים כאלה על הקיר. אז הנה הן ההתחייבויות שלנו ל-2013:

* לא נפרסם עוד תמונות של קוקו בלי הצדקה עיתונאית חד משמעית (חופשה במיאמי, למשל).

* לא נשתמש עוד בכותרות כמו "האם הביקיני יחזיק מעמד?" (אלא אם כן תישקף סכנה אמיתית לציבור. ע"ע סעיף קודם).

* נשנה את קונספט "הישראלית הסקסית" ל"הישראלית החושבת". נבחר את 12 המאמרים האקדמיים הלוהטים ביותר שנכתבו על פמיניזם, ונתנה את ההצבעה בקריאה של כולם.

פרסומת

* נקיים ראיון עומק עם קייט אפטון, שיתמקד בהשקפותיה המיקרו-כלכליות, עמדותיה באשר לחלוקת הארץ, המצוק הפיסקלי וציון ברוך.

* נפרסם את הכתבה: "50 סימנים שאנחנו אידיוטים, וצריכים לבקש סליחה".

* נתמקד בפרופילים של נשים חושבות, חזקות, דעתניות וחכמות כמו נשיאת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסבורג (אבל נחסוך מכם את התמונות).