זה לא ללכת מכות; זה להכריע עימותים בדרך שאינה פוגענית. זה גם לא להילחם; זה לנטרל את ההתקפה. זה אפילו לא ספורט; זו דרך חיים שנועדה לאחד בין הגוף לנפש. תכירו את האיקידו, אומנות לחימה יפנית שמתבססת על הרמוניה עם האנרגיה של העולם. ותכירו את נבי וורל (דאן 6) – מוסלמי ולא יפני, אבל בכל זאת אחד המורים הבכירים והידועים ביותר בעולם לאיקידו.
הוא נולד בתורכיה לפני יותר משישים שנה, והמפגש שלו עם האיקידו התחיל הרבה לפני שהסרטים של סטיבן סגל הביאו את אומנות הלחימה אל מחוץ ליפן. נבי וורל נסע לצרפת ללמוד הנדסה וראה באחד הפארקים של פריז שיעור של מהגר אלמוני מיפן (טמורה סנסאי). הוא הפך לתלמידו של טמורה, והיום הוא נחשב למורה בלי פחד, עם המון נשמה, והמון חותמות של ארצות מוסלמיות בדרכון.
בסדנה הבינלאומית השנתית לדרגות גבוהות שהוא מעביר בתורכיה, מוצאים את עצמם התלמידים מישראל מתאמנים עם חניכים מסוריה, לבנון, טוניס וארצות ערב אחרות. מסתבר שלוחמים המוסלמים מאד נחמדים ואדיבים – בייחוד כשהם מחזיקים חרב או מנסים לחנוק אותך.
סגנון האיקידו של נבי סנסאי קלאסי, נקי ומסורתי, אבל הפרוש האישי שהוא נותן לטכניקה משמש דוגמא ליכולות ההגנתיות וההתקפיות של אומנויות לחימה רכות ולאיקידו בפרט. לראייה: אפליקציות האיקידו שהוא מלמד אסורות באיסור חמור בקרבות ה- MMA, ושם כמעט שאין חוקים. אם להשתמש במילים ברורות יותר, האיש יכול לפרק כל מתאגרף או קרטיסט, להוציא עיניים ולעקור גרוגרות. הוא יכול לעמוד בשלווה מול גדוד שומרי ראש של אנשי העולם התחתון, לצאת עם חיוך ובלי שריטה בעוד הוא מטיף לאהבה ושלום עולמי.
נבי וורל סנסאי הוא גבר בן 60, עם לב של אריה "שעומד כמו רוח וזז כמו הר". מדובר פה באדם בעל רישיון מיוחד מממשלת צרפת להעלות למטוס נוסעים חרבות אמיתיות. אדם שאימן כוחות משטרה ויחידות עילית בארצות שונות. חובבי הז'אנר, וגם רוב מי שלא, יכולים לשבת שעות ולראות אותו מדגים עבודה מדויקת באיקידו מודרני לצד טכניקה בחרב וסכין מהימים העתיקים של הסמוראים. השליטה בטכניקות העתיקות מאפשרת לנבי סנסאי ללמד ולחדד את האיקידו בדרך שגם ביפן כבר כמעט שכחו. למעשה, היפנים כלל לא נלהבים להעביר את הידע הזה לזרים, מה שהופך את תורתו של המאסטר למרתקת עוד יותר.