מכונית התופת שנוטרלה השבוע ב"טיימס-סקוור" בניו יורק הביאה בעקבותיה גל עולמי מוכר וידוע של תיאוריות קונספירציה. אחת התיאוריות הנפוצות גורסת שמדובר בניסיון הפחדה ביוזמת הממשל האמריקני, במטרה לרומם מחדש את רוח הפטריוטיות של הציבור האמריקני ולהצדיק את תקציבי הביטחון.

אין תמונה
אתה תזהה את המטרה, הקליע כבר יידע מתי הוא צריך להתפוצץ. XM-25

התיאוריה הזו כבר שחוקה, אבל קשה להכחיש שקיים קשר הפוך בין שלום וביטחון לבין רווחת התעשייה הביטחונית. איומי הטרור על ביטחון ארה"ב והמלחמות בעיראק ובאפגניסטן הפכו את העשור האחרון לאחת התקופות הטובות ביותר של תעשיית הנשק אי פעם, והגאות רק נמשכת.

המצב בולט במיוחד במכרזי הצבא האמריקני, הלקוח הגדול והעשיר ביותר בתעשייה. היקף של חוזה פיתוח טכנולוגי ואספקה של הצבא האמריקני מגיע למאות מיליונים עד עשרות מיליארדי דולרים, וכאשר הצבא כולו נמצא כיום בתנופת התחדשות, כל הספקים מצטרפים למרוץ הטכנולוגי.

פנטזיה בת מימוש

הצבא האמריקני התאהב בעשור האחרון במזל"טים. כלי הטייס הלא מאוישים פותחו לאיסוף מודיעין, אך כיום הן מוטמעים בהרבה יחידות של צבא ארה"ב, ללא קשר לאיסוף מודיעין, והשלב הבא הוא להוסיף מסוקים אמיתיים עם אופציה לפעולה בלתי מאוישת.

על התוכניות הללו ניתן ללמוד ממסמך עב-כרס, שפרסם הצבא האמריקני בחודש שעבר בכנס איגוד התעופה של הצבא. המסמך הוא מעין מפת דרכים ארוכת טווח, שבשלב הראשון מגדירה הסבת מסוקים קיימים לפעולה ללא טייס. וזה לא מדע בדיוני. המסמך טוען כי חלק לא מבוטל מהדורות האחרונים של מסוקי הצבא - אפאצ'י, בלאק-הוק וצ'יינוק - כבר כוללים את רוב האלקטרוניקה הנחוצה לטיסה ללא טייס.

אין תמונה
המסוק ימריא לבד, יגיע ליעד ויחסל את המטרה. הבעיה: האם כדאי לתת למחשב להרוג בכוחות עצמו?

הצבא עדיין מחפש מידע שיעזור לו להכריע לגבי הכדאיות הכלכלית של פתרונות כאלה, אולם הוא יודע מה הוא רוצה מהם: יכולת המראה, נחיתה וטיסה אוטונומית, שדורשת רק מעט התערבות מבקרה קרקעית.

תחום אחד שבו הצבא מעוניין לשמור על שליטה אנושית הוא הירי בכלי הנשק: לטענת הצבא, אי אפשר להפקיד את זיהוי המטרות והירי החי במטרות קרקעיות בידי מחשב. כבר השנה מתכוונת חברת Bell להתחיל בניסויים מתקדמים של גרסה אוטונומית של הבלאק-הוק.

הרכב הקרקעי העתידי

ב-21 במאי יוגשו לצבא ארה"ב מכרזים ראשונים לפיתוח ואספקה של רכב הלחימה הקרקעי העתידי. הצורך ברכב כזה עלה בשנים האחרונות, לאור הקשיים להתמודד עם איומים כמו מוקשים ומטעני נפץ מאולתרים. הצבא ניסה לפתור את הבעיות באמצעות פתרונות ביניים כמו מיגון כלי רכב קיימים ופיתוח כלי רכב מוגנים על בסיס משאיות קיימות, אך החוזה החדש עוסק בפיתוח של פלטפורמה המתוכננת מראש לעמוד באיומים אלו.

הדרישות הכלליות מכלי הרכב הן "צנועות": עבירות שטח ברמה של טנק אברהמס, יכולת תקיפה קטלנית יותר משל השריונית בראדלי ויכולת הישרדות ועמידות בפני מוקשים טובה יותר ממשאיות ה-MRAP, שבהן משתמשים כיום בעיראק ובאפגניסטן.

אין תמונה
הצעצוע החדש של המארינס. 13 מיליארד דולר, 40 טון - ומאפשר גיחות הרחק מהחוף

הרכב החדש יהיה עתיר בטכנולוגיות מתקדמות, כולל אפשרות שליטה ובקרה מרחוק, והוא מיועד ל-9 לוחמים. הצבא האמריקני לא פרסם את ההיקף הכספי של המכרז, אולם על חשיבותו אפשר ללמוד מהקבוצות שניגשות אליו: קבוצה מאוחדת שכוללת את היריבות ג'נרל-דיינמיקס ולוקהיד מרטין, פלוס החברות MTU וריית'און; קבוצה מתחרה שכוללת את נותרופ גרומן ו-BAE ועוד.

קליעים ותוכנה

לצד כלי המשחית הגדולים פועל כיום הצבא האמריקני לקראת הכנסת טכנולוגיה חכמה ומתקדמת לכלי נשק נישאים. בימים אלה מבצע הצבא ניסויים מתקדמים ברובים חכמים, שבהם הוא מתכוון להצטייד החל מ-2012.

דוגמה לכלי כזה הוא XM-25 של הקלר וקוך, שמעביר את החוכמה מהרובה לקליע. הרובה עצמו לא שוקל הרבה יותר מרובה סער טיפוסי. הוא מצויד במערכת שכוללת מד-טווח לייזר וציוד אופטי ותרמי מתוחכם. לאחר זיהוי המטרה, בטווחים של עד 700 מטר, מחשבת המערכת את הטווח ומתכנתת את המידע אוטומטית לצ'יפ שנמצא בתוך קליעים נפיצים בקוטר 25 מ"מ במחסנית הרובה.

בדרך זו יודע כל קליע מתי בדיוק להתפוצץ כדי לגרום נזק מרבי למטרה ומתאפשרת פגיעה במטרות אנושיות שמסתתרות בתוך בתים. עד 2012 מתכוון הצבא האמריקני להצטייד בכ-12,500 רובים חכמים, שמחירם מוערך כיום ב-25 אלף דולר ליחידה.

>> לפזר הפגנות עם רובי לייזר ולטגן אויבים כמו במיקרוגל: הנשקים של העתיד