השבוע (ה') התבשרנו על עוד מקרה אלימות קשה ברחובות: נערים שיכורים היכו באכזריות גבר בן 68 מתל אביב, ללא כל סיבה הנראית לעין. השוטרים לא היו שם כדי לעצור את זה. בתחילת השבוע עצרה משטרת ישראל את מבצעי הרצח הכפול בחורה, שבו נהרג גם נהג מונית תמים. הרצח הזה, שהתרחש מספר ימים קודם למעצר, מצטרף לשורה של פשעים חמורים שכוללים רצח כפול נוסף בפזורה הבדואית לפני חודש, בעל שערף את ראשה של אשתו וכמובן הרצח של גדי ויכמן על ידי נער בבאר שבע. לכל זה תוסיפו את הרצח של אורגיל מואטי בן ה-16 ברחובות, חיסול נשים בלוד ובסך הכל אנחנו מדברים על יותר מ-30 מקרי רצח כשאנחנו רק באמצע שנת 2012. בואו נגדיל את התמונה ונוסיף את מקרי השוד, התפרצות, אלפי גניבות רכב וסתם בריונות של כביש ואנחנו מדברים כבר על תמונה מפחידה.
הכתבה הזאת היא יותר מסקירה רגילה או מהזדהות עם מצוקתם של השוטרים. בעזרתם של שוטרים בכירים – ביניהם כאלה שעדיין משרתים וכאלה שכבר סיימו את שירותם במשטרה – אנו חושפים את שרשרת המחדלים של משטרת ישראל. התמונה הנחשפת היא לא פחות ממבהילה; נראה כי במשטרה ובמדינה מחכים לאסון הגדול הבא.
"המשטרה התעוררה עם מעט מדי ומאוחר מדי", מספר בכאב ניצב בדימוס משה מזרחי. מזרחי, כיום משפטן, שרת במשטרה שלושים שנים עד שנת 2006. הוא הגיע לדרגת ניצב והיה בין השאר קצין חקירות במרחב איילון, מפקד מרחב יהודה (בתקופת רצח גולדשטיין), מפקד היחב"ל היוקרתי וראש האגף לחקירות ומודיעין. באופן חריג הוא נחשב לקצין בועט עוד כשהיה על מדים ובין היחידים שלא מסתירים את דעתם גם כאשר היא לא נוחה לאוזן. היום, הוא פורש על השולחן את כל הבעיות שהופכות את משטרת ישראל לאחד הגופים החלשים במדינה. "זה רק בגלל שהמשטרה יקרה לי", הוא מקפיד להדגיש.
פה גם המקום להודות ולהתוודות שבטרם הפכתי לעיתונאי עבדתי במשטרה בתחום הבילוש והחקירות במשך חמש שנים, כך שהנושא מוכר לי וגם קרוב ללבי, בין השאר בגלל אלפי שוטרים בדרג השטח שכן עושים את עבודתם נאמנה.
אין מספיק שוטרים בשטח: "זאת עבודה בעיניים"
במשטרת ישראל יש כיום 28,000 שוטרים, מה שאומר 3.4 שוטרים לכל אלף איש וגם זה אחרי מאבק עיקש של השר הנוכחי לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ. בהשוואה למדינות העולם מצבנו לא טוב וזה בלשון המעטה. בצ'כיה יש 5.8 שוטרים לאלף איש, גם באיטליה 5.8. מה גם שהנתון הזה כלל לא משקף את המציאות. "אבל זו עבודה בעיניים", אומר ניצב בדימוס, משה מזרחי. "תוריד מהמספר הזה את שוטרי מג"ב (שחלק ניכר מהם משרת בכלל בשטחים) ואת שוטרי השח"מ (חיילים סדירים שמשרתים במשטרה) והמספר הוא עלוב. שוטר זה מקצוע ואי אפשר לשים ילד בן 18 במקום כזה".
בסופו של יום אנחנו נשארים עם כמות זעומה של שוטרים שנמצאים בדרג השטח. לאחר הרצח המצער של גדי ויכמן ,שאירע בתחומה של משטרת באר שבע, נחשדה שוטרת על כך ששיקרה כשדיווחה שהייתה לכאורה במקום האירוע כשפועל לא הייתה בו, והרוחות סערו, אך אל לנו לשכוח שמדובר היה במשמרת לילה בה פעלו בסך הכל 6 ניידות סיור. אנחנו מדברים על עיר של 250,000 תושבים עם עוד 100,000 בישובי לוויין והמשמעות של זה ברורה. ביום שבו ויכמן נרצח נרשמו במוקד 100 של המשטרה כ-50 אירועי רעש וזה לא כולל כמובן את שאר האירועים. עכשיו תחלקו את זה ל-6 ניידות סיור. עכשיו תוסיפו למשוואה שגם בתוך 6 ניידות הסיור לפחות חצי הם שוטרי שח"מ או מתנדבים בגיל העמידה.
השכר מביש: "לתת 4,200 שקל עבור מה שאנחנו עושים, זה על גבול הפשע"
"כשהייתי שוטר הייתי מקבל משכורת נטו בין 4,200-4,500 שקל נטו. סכום שלכל הדעות הוא מצחיק, מבזה, על גבול הפשע לתת לשוטר שכר כזה עבור סוג העבודה שהוא מבצע". את הדברים אומר לנו אלעד בן לולו, ששרת כבלש במשטרה אך בחר להתפטר. "אני צריך לעבוד ימים, לילות, שבתות, חגים, וזה מבלי לדבר על תגבורים כאלה ואחרים שכל איזה "איש חשוב" מגיע לארץ", ממשיך בן לולו. "לוקחים 70 אחוז מהשוטרים, לא שזה הרבה, וסוגרים איתם את כל המדינה לשלושה ימים ברציפות. וכל זה עבור 4,200 ₪ בחודש? איך אני אמור לחיות ככה?"
מעבר לבעיית השכר, בן לולו חושף שיטת עבודה מוטלת בספק במשטרה: השוטרים צריכים לסיים משמרת כאשר הם עומדים ביעדים מסוימים, ולא תמיד הם יכולים לעמוד בזה. " לא יכול להיות שראש משמרת סיור יגיד לשוטר שלו: 'אתה לא חוזר לתחנה בלי דוח איכותי'. השוטר עושה את המוטל עליו כל המשמרת, ובנוסף צריך לדאוג שיש לו חרב על הצוואר אם לא יביא דוח איכותי (דוח על חגורה, פלאפון וכד'). השוטר לא יכול להימדד על מספר הדוחות שהוא מביא, זה פסול מהיסוד. ואם כל המשמרת לא ראיתי אדם שנוסע בלי חגורה? אז אני שוטר לא טוב?"
המקצועיות לוקה בחסר: "מערך הסיור הוא הכי חלש במשטרה"
השוטרים שיצאו מהתחנות לטובת הפשיעה המאורגנת משאירים חור גדול ממדים בכיסוי הרחוב והפשיעה האלימה שנחשבת לשגרתית משתוללת בערים. פתאום ארגוני פשיעה קיקיוניים משיגים אמל"ח ומבצעים חיסולים וזה עוד לפני שמדברים על חיסולי הרחוב המטופשים, כמו רצח של נערים או כתוצאה מסכסוך שכנים, שנובעים מחוסר הרתעה.
"משטרת ישראל הזניחה את מה שאני קורא לו גולני של המשטרה, שזה הסיור והשיטור הקהילתי", אומר מזרחי. "הסיור הוא עמוד השדרה המרכזי שלה במניעה ובלחימה בעבריינות רחוב וגם מתן שירות לאזרח. מה שקרה זה שעם הזמן השקיעו את הכוחות ביחידות אורגניות ריכוזיות (למלחמה בפשיעה מאורגנת) והשאירו את מערך הסיור מדולל. זה המערך הכי מוחלש והכי פחות מקצועי שדווקא שם אתה צריך לשים את הכי טובים שיש לך".
כאמור, במשמרת רגילה של יחידות הסיור לפחות מחצית מהשוטרים הם בכלל מתנדבים או שוטרי שח"מ (חיילים סדירים שמשרתים במשטרה) "וכשיש לך מזל אז גם פקח עירוני של השיטור המשולב", ממשיך מזרחי. בממשלה שמודעים למצב אבל שומרים על שתיקה רועמת והמשטרה, שהיה לה אינטרס, אמרה לעצמה על כל תקן אני מקבלת ארבעה תקני שח"מ, אז שווה לה לקחת. "זה סיור", אומר מזרחי, "אבל לא שיטור".
"אף אחד לא סופר אותנו", אומר קצין משמרת בסיור של אחת מתחנות המחוז הדרומי. "בכל ניידת יש לי שוטר קבע שעסוק יותר בלשמור על חיילת בת 18 שיושבת אתו בניידת מאשר לטפל באירוע. חלק ניכר לא מוכנים להסתכן באירוע אלים כשמי שמגבה אותם זה שח"מית".
מזרחי מאשים את המדינה וגם את המערכת במצב שכולל גם את רציחתו של גדי ויכמן בבאר שבע. "הסיפור הזה כמו בבאר שבע שלא הגיעו וצריך לרמות זה כי מכניסים אותם ללחץ אימים שהם לא מסוגלים להתמודד איתו, והם מגיעים לכדי שקר. המשטרה תובעת מהם מדדים והגעה מיידית כאילו הם לא יודעים שלמטה בשטח אין לזה היתכנות. אז אנשים צריכים לדווח על זמן הגעה לא נכון; הם לא מסוגלים לדעת לאיזה מחמישה אירועים שהם מקבלים להגיע קודם, ועוד מדובר בשוטרים לא מקצועיים מה שמביא אותם למקרה הזה שהיה בבאר שבע".
קצין סיור: "אין סיכוי לעמוד ביעדים. אז אנחנו משקרים"
"אנחנו שומרים על עצורים, מטפלים בסכסוכי שכנים, שיכורים ומה לא – כשחוץ מזה אנחנו צריכים לעמוד ביעדים של כל מני תוכנות מחשב שסופרות לנו אירועים", מספר לנו קצין סיור. "זמן תגובה לאירוע הוא 15 דקות, אין סיכוי כי לפעמים אתה מקבל אירוע בזמן שאתה מטפל באירוע אחר, אז אנחנו מסמנים הגעה לאירוע כשאנחנו עדיין בדרך למקום. זמן ההגעה נמדד לנו ומי שלא מגיע בזמן צריך להסביר את עצמו, אז אין ברירה אלא לשקר. כל הקצינים בתחנה יודעים את זה אבל גם הם מבינים שאין ברירה". כל שוטרי הסיור אתם שוחחתי העידו שבכל משמרת הם מדווחים על חלק ניכר מהאירועים כאילו הגיעו למקום למרות שהם עדיין במרחק נסיעה. "אני ממש לא מתפלא על מה שקרה ברצח של ויכמן", הוסיף קצין הסיור.
"אתה מבין על היחס מעצם ההתנהלות של התחנה מול הסיור", ממשיך קצין הסיור לספר בגילוי לב. "כל המשימות השחורות של התחנה על הכתפיים שלנו ואם למשל בלש או חוקר עשו איזה פאשלה אז הם נשלחים לעשות מספר חודשים משמרות בסיור כעונש, אז מה אני יכול להגיד לשוטרים שלי".
על המצב שנוצר בשטח, במיוחד ביחידות הסיור, אומר מזרחי, "השוטר מדוכא עד עפר ואני לא מבין מה הוא עושה שם. השוטרים למטה לא מבינים את כל ההנחתות מלמעלה ואני העליתי את זה עוד שהייתי בסגל הפיקוד וכולם יודעים את זה. הרי עד היום אף אחד לא שילם בראשו על כישלון בלחימה בפשיעה. שילמו על מחדל בביטחון פנים או אירועים נקודתיים של סדר ציבורי אבל לא מעבר. זה חלף כמו מזג האוויר וזה שגיאה גסה. הדירקטוריון כל פעם ממציא לשטח כל מני המצאות שיורדות למטה לשוטרים האומללים שנמצאים על כרעי התרנגולת והם לא מבינים מה רוצים מהם. הייתי אומר לא פעם תרדו למטה ותראו מה קורה פה אני שומע את שוטרינו והם לא בשיאם".
קצין משאבי אנוש במשטרה: "על כל שלושה שוטרים שאנחנו מגייסים אחד מתפטר"
בשנת 2004 מונה ניצב בדימוס אורי בר לב למפקד המחוז הדרומי. הוא פתח בסדרה של מבצעים שהעיקר שבהם זה תגבור שוטרים בשטח על חשבון יחידות מרחביות ומשרדים. בתוך זמן קצר נתון הפשיעה יורד ב-40 אחוז. "הוא אפילו קיבל על זה פרס אבל יותר מזה הדבר הראה שזה אפשרי", אמר מזרחי. "הם צריכים לחזק את השיטור בשטח ובאופן דרסטי, זה משהו שהמשטרה יכולה לתרום לו בעצמה ובזה הם נכשלו לאורך כל העשור האחרון. הכישלון נובע מזה שלא הקדישו לזה את תשומת הלב הראויה ולא אירגנו את המערכת כמו שצריך".
בעבר מי שהתגייס למשטרה היה משרת מספר שנים בסיור ורק אז עובר לתפקידים כמו בילוש או חקירות, אולם כיום שוטרים מתגייסים ישירות לתפקידים אלה. "אם אני הייתי השר לבטחון פנים והייתי מקבל 1,000 תקנים לא הייתי נותן לאף אחד לגעת בזה – כולם היו הולכים לסיור, לא רק 6 ניידות כמו בבאר שבע שיהיו 12 ניידות, ומחזיר את השיטור רגלי, והקהילתי שזה הצלחה מסחררת".
הבעיה שגם כאשר יש תקנים אנשים לא רוצים להתגייס למשטרה, מספר לנו קצין באגף משאבי אנוש. "קבלנו תקנים לגיוס שוטרים ואנחנו לא מצליחים למלא אותם, לא סתם שומעים פרסומות גיוס למשטרה. גם מי שמתגייס בורח מאוד מהר היום על כל שלושה שוטרים שאנחנו מצליחים לגייס אחד מתפטר עוד לפני שסיים חמש שנים בשרות ויש לפעמים תקופות של אחד מכל שתי מתגייסים. יש פה אובדן עצום של כסף כי הכשרה של שוטר נמשכת שבעה חודשים בתנאי פנימייה שזה אומר בסיס שלם ותחזוקה שלו, מדריכים ועוד הרבה אמצעים וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על קורסים מתקדמים יותר בני חודשיים ויותר. מסקר פנימי שעשינו עולה שחלק ניכר עוזבים באופן מפתיע לא בגלל תנאי השכר אלא בגלל תנאי השירות והיחס".
מחדל השיטור הקהילתי: "התושבים בקושי מכירים אותי"
הזנחת השיטור הקהילתי נחשב לאחד המחדלים הגדולים ביותר של המשטרה. שוטר קהילתי מוצב בנקודה נפרדת מתחנת המשטרה בעיר ותפקידו ליצור קשר אישי עם האזרח ולסייע לו מעבר לטיפול המשטרתי הפלילי. מתפקידו לגבות תלונות ולטפל בסכסוכים באופן אישי ואף חברי. בנוסף הוא מקיים מודלים ופעולות מניעה בבתי ספר ובמתנ"סים שכונתיים. "זה השיטור הקלאסי במיטבו, אבל אפילו בזה נכשלו ולוקחים אותם מהמקום שבו הם מחוללים פלאים ובגלל מחסור בשוטרים, שולחים אותם למשימות מבצעיות, כמו תגבור של יחידות או כשליח הוצאה לפועל בישוב שבו הם מוצבים, שזה הורג להם את התפקיד". למעשה מדובר בניגוד משום שהשוטר האישי מופיע בפתח הדלת כגובה מיסים מה שיוצר כמובן אנטי מצד האזרחים.
"לפחות מחצית מזמן העבודה שלי מתבזבז על משמרות בסיור או תגבורים בירושלים", אומר בכאב שוטר קהילתי. "במקום להיות גורם מרכזי בשכונה שאני מוצב בה התושבים בקושי מכירים אותי שזה כישלון של התפקיד. אנשים אמורים לסמוך עלי אבל אני מגיע לדירה שלהם עם צווים של בית משפט או שטויות של גביה אז הם רואים אותי כשוטר רגיל ולא משתפים פעולה".
קצין בכיר במשטרה: "אנחנו צועדים למקום רע מאוד"
משרדי הממשלה במדינת ישראל מודעים היטב למצב המשטרה ולמרות זאת כמו ההזנחה של מערך הכבאות איש אינו עושה דבר ובטח שאינו מפנה תקציבים. "האינטרס של הציבור לא מעניין את משרדי המדינה", קובע מזרחי נחרצות. "עובדה שכשרצו לתת יכולות למשטרה לאינטרסים שמעניינים אותם", הדגיש מזרחי, "אז הם נתנו את כל הפתרונות האלה של שח"מ וכאלה. ככה דרך אגב שברו את עמוד השדרה של משטרת ישראל. אני התנגדתי לכל זה. אני מבין את המערכת שלי שהסכימה, כי כשנותנים לך אתה לוקח".
גיבוי מלא לדבריו של מזרחי קבלנו מקצין בכיר במשטרה. "משטרת ישראל מתמודדת עם משימות הרבה יותר גדולות מאשר משטרות בעולם בגלל הפן הפח"עי, מה שמגדיל את המחדל מבחינה לאומית. כתוצאה מהזנחה אני נאלץ להודות שהגוף בינוני ועובד בשיטת האצבע על הסכר, פשוט סותמים חורים. ישבתי בוועדות הכנסת כולם יודעים מה קורה פה אבל את אף אחד זה לא מעניין. האזרח לא מבין עד כמה הוא נטוש ומתפלא כל פעם מחדש כשמישהו נרצח בטעות, לא ברור לי מה הפליאה. אין הרתעה ברחובות והראייה הכי טובה לזה אנחנו מקבלים מהאירועים האחרונים שבהם עבריינים הפעילו נשק חם על שוטרים. פעם זה היה קו אדום והיום זה בקושי ורוד אנחנו צועדים למקום רע, רע מאוד".
"צריך עוד לפחות 5,000 שוטרים כדי לשרוד"
המחדל העצום צועק לשמיים ורק מחכה להדפסת הדפים של מבקר המדינה. נדמה שכולם עוצמים עיניים ומקווים שאם יקרה אסון, והוא יקרה כי מהסטטיסטיקה אי אפשר להימלט, זה לא יהיה במשמרת שלהם. "זה מערכת מוחלשת. אם זה מכוון או לא שהקורא יחליט לבד", אומר מזרחי. "בואו ולא נשכח שעל כתפי המשטרה גם יש את תיק בטחון פנים ששאב אותה לגמרי. אנחנו הפכנו להיות סמי מיליטריסטים כי מי שנלחם בפשיעה זה חיילים סדירים של מג"ב וזה פסיכי לגמרי. שיטור זה מקצוע ולחימה בפשיעה זה מקצוע. אתה לוקח פלוגה ויש שם 20 אנשי קבע ו-50 סדירים, חושבים שככה מתגברים את המשטרה".
מזרחי ממשיך ומסכם את מצבה העגום של המשטרה. "לדעתי המשטרה לא הולכת למקום טוב בכלל. המבנה הארגוני הפנימי צריך להשתנות ודבר נוסף זה ההקצאה, על זה אין ויכוח. המשטרה צריכה עוד 5,000 שוטרים וזה רק כדי לעמוד על הברכיים ולא הרגלים שילכו למקומות הנכונים. ולהחזיר את האופי השיטורי הקלאסי שכמעט איננו".
כולנו זוכרים בכאב את מחדל שירותי הכבאות וההצלה באסון הכרמל, שרק לאחריו ידעו להקצות תקציבים, לחדש משאבים ולהוסיף תקנים. האם מחכים לאסון בסדר גודל כזה גם במשטרת ישראל?
תגובת משטרת ישראל לכתבה:
"מערך הסיור פועל 24 שעות ביממה.פריסת המערך וכח אדם נקבעת בהתאם למשימות ולמאפייני האירועים להם נדרשת המשטרהלאורך כל שעות היממה, המענה בהתאם ליכולת, לאמצעים ולהערכת המצב. מערך השוטרים והשח"מ עוברים הכשרות בהתאם למשימות להם הם נדרשים, המשטרה עושה שימוש מיטבי ביכולותיהם בהתאם לכח האדם העומד לרשותה. משטרת ישראל מנפקת את מיטב האמצעים לשוטרים ובכלל זה לשוטרי הסיור. לאחרונה אף צוידו השוטרים במכשירי טייזר וציוד אישי נוסף".