מכונית בעגלה (צילום: istockphoto)
לקנות היברידית זה כמו לקנות בסופר. סתם, זה לא | צילום: istockphoto

המכוניות ההיברידיות זוכות ב-6 השנים האחרונות להצלחה שיווקית לא מבוטלת בישראל. ככל שמתרחבות המכירות מתרחב גם שוק המשומשות שקורץ לאלה שרוצים לחסוך פעמיים: גם בהוצאות התפעול השוטפות (בעיקר דלק) וגם במחיר הרכישה, שנשחק היטב עם חלוף השנים וה"ידיים". עיון באתרי המשומשות המקוונים מגלה מבחר לא קטן של היברידיות משומשות, רובן מדגם פריוס (הדגם הוותיק יותר בארץ, שמכירותיו החלו ב-2005), ומיעוטן מדגם הונדה סיביק.

כעיקרון, כל רכישת משומשת דורשת בסיס מסוים של ידע; אבל במקרה של ההיברידיות נדרשת הכנת "שיעורי בית" יסודית יותר, בשל האלמנטים המורכבים יחסית של התחזוקה והבעלות עליהן (למרות שבאופן כללי הדגמים ההיברידיים היפניים ששווקו עד כה בארץ נהנים ממוניטין טובים של אמינות ושמירת ערך לא פחות מיפניות "רגילות").

1. עדיפות לידיים פרטיות

אחת הסיבות לתדמית הסולידית של ההיברידיות המשומשות היא שרבים מהן (במיוחד בגלי הרכישות הראשונים), נרכשו מסיבות "סביבתיות-ערכיות" ע"י "לקוחות בוטיק" מבוגרים ומיושבים יחסית בדעתם, שהקפידו לשמור עליהן ולנהוג בהן כפי שהיצרן התכוון - במתינות ותוך התחשבות בסביבה.

בגלים מאוחרים יותר הן נרכשו גם ע"י לקוחות ליסינג וחברות השכרה, שלעתים נהגיהן התייחסו אליהן כמו ל"סוסי עבודה". לפיכך, בהיברידי משומש כדאי להעניק עדיפות ברורה (אפילו במחיר תשלום מעל המחירון) לכלי מיד ראשונה ומבעלות פרטית, עם קילומטרז' סביר לשנתון ותיעוד טוב של הטיפולים.

2. ההווה: טיפולים שוטפים

גם הטיפולים השוטפים והסדירים של היברידיות משומשות במצב "פרפקט", עלולים להיות יקרים יותר בכמה אחוזים טובים מאלה של מכוניות בנזין מקבילות. למשל, במחירון התחזוקה הרשמי של הונדה טיפול 90 אלף ק"מ שגרתי במכונית סיביק בנזין מודל 2006 עולה 1,802 שקל כולל עבודה. טיפול כזה בהונדה סיביק היברידית מאותו שנתון עולה במחירון 2,766 שקל. טיפולי ה-180 אלף שקל שומרים על אותה פרופורציה.

3. העתיד: שיקולי אחזקה

מי שרוכש היברידי חדש, כל שכן משומש, צריך להיות מודע לשיקולי האחזקה, ובעיקר לעלויות הגבוהות יחסית של החלקים ה"מיוחדים": המנוע החשמלי, "המוח", ממיר המתח, התמסורת המורכבת יחסית בין המנוע החשמלי למנוע הרגיל, וכמובן הסוללה. היצרנים/יבואנים נטרלו חלק גדול מכאב הראש הזה ע"י אחריות מקיפה לרכיבים הללו, שלרוב תופסת ל-8 שנים ו-160 אלף ק"מ פלוס, ומעט מאוד היברידיות משומשות (פרט לאלה ששירתו כמוניות) כבר עברו "סף ביטחון" זה. בנוסף, לא ידוע על הרבה קלקולים ברכיבים הללו.

פריוס היברידית (צילום: גלובס)
תזכור: כל היברידית תידרש לחלקים חלופיים בשלב כלשהו. וזה עולה הרבה. טויוטה פריוס | צילום: גלובס

אבל, מי שרוכש היברידית משומשת בת 5 או עם 100 אלף ק"מ פלוס ומתכוון להחזיק בה כמה שנים, צריך לדעת שלא לעולם חוסן. במוקדם או במאוחר הוא עלול להידרש להחליף/לשפץ את הרכיבים הללו. מדובר בהוצאה שעלותה צפויה לחרוג מהמקובל בשיפוץ רכב בנזין עם היסטוריה מקבילה - וזו הוצאה כבדה לרכב שמחיר המחירון שלו כבר שחוק. אחת הסיבות היא שמדובר בחלפים שאין להם (עדיין) מקבילים בשוק הרכיבים החליפיים, שמאפשרים לחתוך עלויות. כלומר, מדובר בחתונה קתולית עם אספקת החלפים המקורית של היצרן.

אגב, זוהי עוד סיבה לבדוק בשבע עיניים את היסטוריית הטיפולים. אחריות היבואנים על החלפים החשמליים נדיבה, אך כמו תמיד יש בחוזים הרבה "אותיות קטנות" וסעיפים שמיועדים להגן על המוכר ולהביא לשלילת האחריות המיוחדת: תיקונים במקומות לא מורשים, דילוג על טיפולים, שימוש לא הולם ברכב, תאונות וכדומה.

>> האם מכוניות היברידיות הן באמת הכי חסכוניות? מיתוסים נפוצים