בסופ"ש האחרון חווינו כולנו את היום הראשון של הקיץ. זה כנראה הצית את דמיונכם לשאול – מדוע השמיים באמת כחולים?

הולכי שחקים
גם משם התשובה לא תשתנה

גם אני זוכר איך בכיתה ג' המורה שלי אמרה שהשמיים כחולים בגלל הים. כמובן שעקב סקרנות מוגברת ישר אחרי הלימודים תפסתי טרמפים לים ונכנסתי למים לחפש את אותו מקור האור. וואלה לא מצאתי, אבל הילקוט ממש נרטב לי. מודה שזה גרם לי לפקפק באמינותה של המורה, בייחוד כשהגיעה שעת השקיעה והשמיים נצבעו באדום אך המים נשארו אותו דבר – שקופים. אז חזרתי, ילד מתוסכל בכיתה ג' הביתה לשחק בברביות. אני מבין את התסכול שלכם, אבל לפני שאתם פונים להתנחם בברביות. בואו נעשה קצת סדר בדברים:

בשביל לעזור בסידור פניתי לחבר שהוא גם פיזיקאי בטכניון, בוריס פרידמן שמו (שם מפתיע לפיזיקאי בטכניון), ובוריס עוזר לנו להבין שכחול זה צבע. וצבע כמו שכבר הזכרנו במדור הוא אורך גל של קרן אור. אורך גל שונה יתפרש אצלנו במוח כצבע שונה. עכשיו השמש בתכל'ס מקרינה עלינו אור לבן (כי היא שולחת את כל אורכי הגל ממנה) וחלק עיקרי מאותן קרני האור צריכות לעבור דרך האטמוספירה לפני שהן מגיעות לעיניים שלנו. שם מתרחש כל הקסם. האטמוספירה שמקיפה את כדור הארץ מלאה בכל מיני חלקיקים ומולקלות: אוויר, אבק, זיהום, מים וכל מה שאתם רוצים. כל פעם שקרן מהשמש פוגעת באותם החלקיקים היא מתפזרת לכל כיוון ועד שהיא מגיעה לעין שלנו היא תגיע באורך גל מאוד מסוים שמתפרש אצלנו כ"כחול" ולכן השמיים במהלך היום כחולים. בעת השקיעה אגב, השמש נמצאת במיקום שונה, האמת שהיא נמצאת בזווית שיוצרת את המרחק הרב ביותר מכדור הארץ. דבר שיוצר מרחק לקרני האור, האור הכחול שפוגע באטמוספירה במהלך היום נהייה מעומעם בגלל המרחק הרב שיש לו לעבור, הוא מתפזר לכל כיוון ועוצמתו יורדת. מה שמשאיר אורך גל אחר דומיננטי ביותר – אורך הגל האדום. כך שבעת שקיעות, או זריחות לעיתים ניתן לראות שמיים אדומים.

לא מאמינים? אין בעיה, טוסו לירח. שם אין אטמוספירה ולכן בכל התמונות משם השמיים נראים שחורים (למרות שהשמש אותה שמש) אז פעם הבאה שמישהו אומר לכם שהשמיים כחולים בגלל הים. תגידו לו שדווקא ההפך הוא הנכון.

ומאדום אחד למשנהו, שאלתם אותי השבוע מדוע יש נעליים אדומות בצבא? כי הכול אחיד גם ככה. גם כאן אצטרך להילחם בכל ההנפצות הצה"ליות ופשוט לומר את האמת:

שריכת נעליים צבאיות (צילום: עודד קרני, מדור צבא וביטחון)
רעיון של אישה בכלל | צילום: עודד קרני, מדור צבא וביטחון

אז נכון שהיום כל מי שיש לו חבר באפסנאות יכול להשיג לעצמו נעליים אדומות ולשחק אותה כאילו הוא לוחם מטורף שבזה הרגע חזר מפשיטה של בן אדם אחד על דמשק, אבל לא תמיד זה היה כך והנעליים ,האדומות שמזוהות במקור עם חיל הצנחנים, הגיעו בכלל מהצבא הבריטי. כשצה"ל הוקם הוא מאוד הושפע מהצבא הבריטי, אולי בגלל המנדט שהיה פה לפני, אולי בגלל האופנה, בכל מקרה לצנחנים הבריטים היו נעליים אדומות אז גם צה"ל רצה! עכשיו אנחנו צריכים לברר למה לצנחנים הבריטים היו נעליים אדומות? בשביל זה אני כבר אפתח פיסקה חדשה:

חיל הצנחנים תמיד היה נחשב כיחידה עילית בצבאות של בין מלחמות עולם ולכן באופן כמעט מסורתי הכומתות שלהן צבועות באדום. את הרעיון לצבע האדום הביאה הסופרת הבריטית דפנה דה מוריה שהתחתנה לפני כ-90 שנה עם מפקד הכוחות המוצנחים הבריטיים וזה שהקים אותם בעצם, כי מאחורי כל גבר חזק עומדת אישה שתכלס מחליטה הכול. מאז ומתמיד חשבו ולא בצדק שהצנחנים בהכרח הולכים ברגל יותר משאר חיילות הצבא האחרים ולכן החליטו לייצר בשבילם נעל מיוחדת שתהייה נוחה יותר להליכה, קלה יותר ועם סוליה רכה יותר לריכוך מכת הנחיתה, נעליים אלו כונו נעלי "קרפ" והם היו צבועות בצבא אדום בהתאם לכומתה (לבריטים תמיד היה קטע עם התאמת צבעים).

מפה לשם המסורת השתמרה אבל עיצבה את עצמה לרוח ימיינו, הנעלים האדומות כיום הם בדיוק כמו נעליים שחורות רק בצבע שונה (אגב, זה חום ולא אדום, אבל נניח את זה לעכשיו) וכיום צה"ל מחלק נעליים אדומות לא רק לצנחנים אלא לעוד חטיבות בחיל הרגלים כמו נח"ל, כפיר, גדוד קרקל, וכן למספר יחידות עילית שאנחנו לא נזכיר פה כי האויב מאזין תמיד.

יש שאלה שכבר הרבה זמן רציתי לענות אליה אבל לא מצאתי את ההזדמנות המתאימה, אתם לעומת זאת ממשיכים לשאול אז החלטתי שהנה עכשיו, בלי שום סיבה מיוחדת ניתן את התשובה, מדוע החליטו שאיבר הלב יתואר בסימן ♥. אין ביניהם הרבה דמיון אתם יודעים.

אין תמונה
צריכים מתנדב שיצביע על הלב

אחח כמה רציתי לענות על השאלה הזו, תנו לי לקחת אוויר כי אני הולך להקיא עכשיו על המקלדת הרבה מידע שנצור בי כבר חודשים, תתרחקו, זה יכול להיות מלוכלך. לב הוא דבר די מדהים כשחושבים על זה, כל עוד אנחנו רק מדמיינים אותו אז הוא מקושר אצלנו לכל הדברים הטובים כמו רגשות אהבה חמים ונעימים, אבל אם יצא לכם לראות פעם לב אנושי שותת דם במציאות, תאמינו לי שחום ואהבה זה בערך הדבר האחרון שאתה חושב עליו.

מאז ימי קדם החשיבו את הלב במרכז האדם, קודם כל הוא באמת נמצא יחסית במרכז הגוף (אם נוריד את הרגליים..). הלב הוא גם תחילתו וסופו של מחזור הדם שבלעדיו אין לנו חיים אבל הסיבה העיקרית היא שחקר המוח פשוט לא התפתח בזמנים עברו, אז הלב לקח את מירב הקרדיט. מה גם שכל פעם שאנחנו מתרגשים או מרגישים בכלל משהו "הלב" הוא זה שנותן את אותותיו. (דפיקות מרובות, לחץ דם עולה או יורד, מקורם באמצע החזה). אז מכאן שחשיבות הלב בתרבות האנושית של פעם היא מאוד דומיננטית. עכשיו אנחנו צריכים להבין מדוע נקבעה לו הצורה השרירותית עם הקודקוד ושני חצאי העיגול, .

כמו שאמרנו, לב אנושי ממש לא נראה כך, אולי בזוויות מסוימות עם תאורה מתאימה, אבל אלו תנאים שיכולים להפוך גם אותי לבראד פיט, אז אני לא מחשיב את זה. מה שכן, ביוון העתיקה היה נהוג להשתמש בזרעיו של פרי צמח הסליפיום בתור אמצעי מניעה קדום. ממש כמו הגלולות למניעת הריון של היום. זרעיו של הפרי הם בדיוק בצורת ולכן אנחנו יכולים לקשר את הצורה לרגש האהבה (חרמנות) של זוגות צעירים שמשתמשים בצורה הזו לפני ואחרי שהם מממשים את אהבתם (חרמנותם). הצורה מעתיקה את עצמה לשאר המשמעויות של המילה לב ומכאן שגם הדבר הטהור ביותר של צורת הלב מתחיל, כמו תמיד, בחשיבה על סקס.

ובפינת שאלת המתבגר המוטרד השבועית שלי: ירון (שם בדוי, קוראים לו אמיר באמת) שאל אותי האם יש באמת דרך לנבא את גודל איבר המין בעזרת איברים אחרים בגוף? נגיד כשבחורה בוחנת לך את הידיים או האף.

כף יד עם טבעת על האצבע (צילום: אור גץ)
במקרה שלו, בלילה לא יחכו הפתעות לאף אחת | צילום: אור גץ

ירון, אמיר, לא משנה, בכל מקרה תקשיב. זו שאלה טובה אין ספק ואני בטוח שהרבה קוראים שואלים אותה יחד איתך בלב כל יום כשהם לוחצים ידיים לנשים. אבל מתביישים לשאול אותי, אז אני מבקש, חלאס לבושה, בשביל זה משלמים לי. בקשר לשאלה שלך, אני יכול לענות לך בכמה מובנים, נתחיל בצד המחקרי ברשותך (וכי אין לך יכולת להשפיע לי על הכתיבה) מאז ומתמיד מדענים עסקו בשאלה האם ניתן למצוא איבר בגוף שיקרין על קשר ישיר לאיבר המין שלנו, תחשוב כמה שהתשובה לשאלה הזו הייתה מועילה לנשים בדייט ראשון...

אז חיפשו וחקרו ומצאו שאין. אני חוזר: אין קשר בין אורך כפות הרגליים שלך לאורך הפין וגם אין קשר בין גודל האף שלך לפין. אבל... כן כן, הנה האבל הגדול, המצב השתנה כאשר התחילו לבחון את הקשרים בין אורך האצבעות שלך לאיבר. ועכשיו בנות שימו לב: ממספר מחקרים שונים עולה התמונה הבאה: ישנו קשר ישיר בין ההפרש מהאצבע המורה (זו שצמודה לאגודל) לבין הקמיצה (זו שליד הזרת). אצל נשים אורך האצבעות האלה יהיה שווה (פלוס מינוס, אל תיבהלו אם לא, זה לא אומר שגדל לכן משהו למטה) אבל אצל גברים יהיה הפרש בניהם וככל שהאצבע המורה נמוכה יותר מהקמיצה כך את יכולה להגדיל את הסיכויים שלך לישון ממש טוב בלילה.

אני רוצה לנצל את הפסקה האחרונה בשביל קול ההיגיון: דבר ראשון אין צורך להיבהל, אנחנו מדברים על הפרשים לא כאלה רציניים (סנטימטר או שניים לפה ולשם, זה לא מה שמפיל קשרים). דבר שני בני האדם באים בצורות וגדלים שונים ולרוב בפרופורציה לעצמם. אז עזבו אתכם להתחיל למדוד אצבעות ביחס לעפעפיים ורק תן לי את קוטר הטחול שלך ואני מסיים את המשוואה. עדיף שתתרכזו בדייט. בברכת שלום, שגשוג ותפסיקו לעשות קנאקים לקמיצה, כי זה לא יאריך שום דבר. שיהיה לכם אחלה שבוע.

קראתם? נהניתם? יש לכן שאלה? נו, אז בשביל מה אנחנו מחזיקים אותו? אתם מוזמנים להשאיר לו שאלות בפייסבוקאפשר גם בתגובות למטה או ב-men@mako.co.il ולאון קמלמן כבר ימצא לכם את התשובה.


>> בשבוע שעבר בדקנו מהו משפט הפתיחה הכי טוב בעולם