המזוודות ארוזות, הדרכון בכיס והכול כבר מוכן לחופשה של עשרה ימים באיטליה. הנופים הקסומים של טוסקנה, ההיסטוריה העתיקה של רומא, המוזיאונים של פירנצה - והדרבי של מילאנו. אין טוב יותר מזה. "כדורגל? בשום פנים ואופן", שאגה בוקעת מהחדר השני. קח נשימה עמוקה, שתה כוס מים ובוא תלמד איך שורדים בהצלחה נופש עם החברה, כולל הדרבי בסוף.
הדיוטי פרי
המונית נעצרת ליד הטרמינל ואתה משלם לנהג. "85 שקלים מותק? זה נשמע לך הגיוני", היא שואלת. אמנם נראה לך מעט מוזר לשלם כל כך הרבה על נסיעה של 8 דקות, אבל אתה מאושר: "מאמי, מי באמת יכול לשים מחיר לחופש?". שניכם מחייכים.
אתה מוריד את המזוודות מתא המטען, הנהג מחייך לשלום לשני הפראיירים ואתם עושים את דרככם לבידוק הביטחוני. שים לב: מלכודת מספר אחת. לשלב הזה רצוי להגיע עם סבלנות אין קץ ושלל משפטי הרגעה. "צודקת לגמרי", תפלוט מפיך מדי כמה דקות. "אני יודע שארזת לבד. אותי את לא צריכה לשכנע". כאן עלייך לגלות פאסיביות מוחלטת. כל מילה לא נכונה עלולה להתגלות כנוזל בעירה שילבה את האש. עוד מעט אתם בדיוטי פרי. שמור כוחות.
חלפתם על פני הבידוק הביטחוני לאחר שלל תלונות וטרוניות, וחדרתם לתוך העולם הבלתי נודע של הקניות מחוסרות רסן. "לכי, תיהני, קני מה שבא לך", תסביר לה עוד בטרם היא תספיק להוציא מילה. "אתה לא רוצה לבוא איתי לבדוק את החולצה שאחותי אמרה שאפשר למצוא -", היא תאתגר. "מאוד רוצה. אבל אני חייב לקנות בטריות למצלמה וכבל הטענה, ואני לא רוצה לעכב אותך". מזל טוב. יצאת מזה בשלום.
המטוס, הנחיתה וההגעה למלון
בשער העלייה למטוס אתה רואה ערמת שקיות שמתחתיה מבצבצת פיסת בד שדומה לשמלה שהיא לבשה בתחילת היום. בזמן שאתם עולים למטוס, נסה לשגר חיוך מתנצל לדיילת שבעוד רגעים ספורים תאכסן את מיטב פריטי האופנה במקומו של טייס המשנה.
"מאמי, אתה לא מבין איזה דברים שווים קניתי", היא תפתח. זכור, הטלפון שלה כבוי, וכשאין חברות שניתן לטלפן אליהן אתה על תקן החברה הכי טובה. גייס את כל הכוחות הנפשיים, והשב בעקביות: "ואוו, מדהים. איזה יופי". חשוב כמובן להאזין לדבריה ולוודא שהיא עדיין מדברת על הקניות, ולא על סבתה חולת הסרטן.
הטיסה הקצרה, למזלך, נגמרה. בעוד אתם ממתינים למזוודות, היא תנסה לאתר עבורך את המיקום המושלם שבו עלייך לעמוד כדי לשים את ידייך ראשון על ה-"טרולי" הוורוד שלה. "הנה, זה שלי", היא תכריז בגאווה. "רגע, אולי בעצם לא?", היא תהסס. לבסוף, לאחר חמש עשרה מזוודות וורודות שהנפת, אתם אוספים את הכבודה ונוסעים למלון.
עם ההגעה למלון אתם מגלים שחמישה כוכבים במרכז העיר הפכו לפתע לכוכב ורבע במרכז המזבלה העירונית. בשלב הזה עליך ליטול יוזמה, לדבר עם פקיד הקבלה ולדרוש חדר עם נוף שצופה לקיר הלבנים ולא לערמות הזבל. תהיה מוכן מראש לכך שתיאלצו להחליף מספר חדרים בדרך. תירגע, אתה רוצה לראות דרבי, לא?
שופינג ואוכל
"אויש מאמי בוא נצא לסיבוב בשדרה המרכזית. שמעתי שיש עליה כמה אתרי תיירות מדהימים", היא תנסה לשכנע. אתה, עמוק בלבך, יודע שזה תירוץ לצאת לשופינג. תזרום איתה. חשוב מאוד להוסיף את שלוש המילים "מסעדה מקומית קטנה" מדי פעם. לאיטו יחלחל אצלה הרעב, רק קח בחשבון שזה עלול לקחת גם שעות. במהלך הקניות, כאשר אתה כמובן יושב בחוץ על המדרכה ליד ההומלס השכונתי, נסה למצוא לעצמך דרכים להעביר את הזמן. דבר עם ההומלס על האסון ביפן. הוא היה מדען גרעין באלבניה.
לאחר שבע שעות קניות, שבהן חציתם את רומא לאורכה ולרוחבה, היא סוף סוף רעבה. "אולי נחסוך קצת כסף ונקנה פיסת גבינה ושלוש פרוסות לחם בקיוסק של המוסך המקומי?", היא תבחן את כוח הרצון שלך. כאן אתה מוזמן לפתוח בריב מלאכותי, ברגישות רבה ולא בהגזמה. הריב חייב להיות מורכב מעשרים אחוז מתקפה על שבע שעות קניות ומשמונים אחוז הפעלת רגשות אשמה על כך שנאלצת לחלוק את הסניקרס שלך עם ההומלס החביב. "טוב, בסדר לא צריך להתעצבן. נלך למסעדה". 1-0.
סקס והדרבי הגדול
מכיוון שניצלת כבר מספר ריבים מלאכותיים כדי לאכול, תמיכה נשית ברעיון הדרבי בהמשך השבוע נראית לך כקלושה למדי. בשלב הזה עלייך לפנות למכנה המשותף החייתי ביותר: סקס. למעלה, למטה, קדימה, אחורה, במקלחת, בארון, על הנברשת ומתחת לשטיח. הכול הולך. כן, גם הדבר הזה שהיא רוצה שתעשה כבר שנה וחצי ואתה מסרב: נו, להתקלח לפני.
אחרי לילה ארוך ומתיש, הגיע היום הגדול של הדרבי. כאן עליך לעשות הכול בחוכמה ובשקט. מדי פעם תסנן מתחת לשפתיים איזו רמיזה על "מאורע היסטורי" ו-"אירוע של פעם בחיים". בהמשך, אם אין קול ואין עונה, ספר לה ששמעת על חנות פראדה חדשה שנפתחה במילאנו, ומשהו עם "שבוע" ו-"אופנה", אבל לא הבנת במה מדובר. "הרכבת למילאנו יוצאת, חייבים למהר", היא תענה. הצלחה. לאחר עוד שמונה שעות קניות במילאנו, רכוש כרטיסים לדרבי, תחבק אותה בהתלהבות וספר לה שהיא הבחורה הכי מבינה, תומכת, מקסימה, יפה וטהורה בעולם. נסה להתעלם מהפרצוף החמוץ ומההערות השטניות על השעות המבוזבזות בזמן המשחק.
החזרה הביתה
זהו, חלפו להם עשרה ימים קסומים ברומא. הספקת להתיידד עם מדען גרעין לשעבר באלבניה, לבלות 90 שעות בסך הכול בחנויות מעצבים, לעבור 13 חדרים באותו המלון (שיא חדש) ולראות את הדרבי הגדול של מילאנו. אתם פותחים את הדלת לבית, הדואר נערם מכל עבר והיא מביטה אלייך בחיוך מצועף ומבקשת שתנקה את הארגז של החתול. "מאמי, ראינו את הדרבי המטופש הזה לא? ויתרתי לך, עכשיו תורך". נכון. עכשיו תורך להתעצבן. החופשה נגמרה.