הרבה עבר על פלורנטין מאז אותה סדרה שהייתה גולת הכותרת של הטלוויזיה בניינטיז: תושבים חדשים עם כסף, גלריות לאנשים עם כסף, מסעדות לאנשים עם כסף, פרוייקטי פיתוח עם כסף, ומעל הכל – הזקפה הארכיטקטונית של מגדל נווה צדק, המתנשאת כמו ערימת שטרות מעל ראשי הפלורנטינים. יש כאן עדיין הרבה ברים שכונתיים צנועים לתושבים האסלים יותר של השכונה – בר, כמה כיסאות, ברמן ותיק שחותך לך מלפפונים חמוצים וסלק על הבר, שיחליקו לך את הג'יי-אנד-בי שלך; אבל כיוון שמרכז תל אביב פלש לדרום באגרסיביות כזאת, מן ההכרח הוא שהוא יביא גם את הברים הצפוניים שלו איתו. פלורנטינים, תגידו ברוך הבא ל-Mate, עד לא מזמן אחד הפופולרים שבברי דיזנגוף, והחל מתחילת השנה, אימפריה של שני ברים.
לאימפריית המייט יש עיצוב קצת יותר אפל, קצת יותר קטיפה אדומה ונברשות – עיצוב שנראה טוב בנובורישיזם הדיזנגופי, שפונה לקהל שמכיל אחוזים גבוהים של מבקרים מחוץ לעיר. בגרסה הפלורנטינית שלו הוא נראה אותו דבר, עד לרמת הווילון האדום המכסה את הכניסה, ומשהו בשיק המסעדת-יוקרה-מהסבנטיז-אבל-בחושך הזה פשוט לא מתחבר עם הבתים המתפוררים והרחובות המלאים סטודנטים לקולנוע וגיטריסטים בחוץ. אפילו אם הרחוב הספציפי הזה, ויטל, מלא בעוד כל מיני בתי אוכל ומשקה שמושכים אליהם צפוניים (יתרון גדול למייט: ממש ממול תמצאו את הפיצה של הצב, שהיא אחת הטובות בעיר; מעבר לפינה אורבים אנוביס עם ההמבורגרים הגאוניים שלהם).
אבל המייט בפלורנטין הוא גם בר כיפי ונעים באופן שמאפיין את כל פלורנטין. האווירה, בשלוש הפעמים בהם דגמנו את הבר, חברית, נינוחה וחביבה; הברמנים יודעים את העבודה, וכשיש להם פנאי כיף לדבר איתם. התחושה האישית מאוד והבלתי מייצגת של הח"מ היא שהפלורנטינים יודעים לשתות טוב יותר, שיש משהו שיכור באופן שלם ועמוק יותר בקהל בברים באיזור. אולי זה כי באמת שאף אחד לא צריך לנהוג מכאן הביתה.
בשיטוטי האחרונים הבנתי שאלא אם כן אנחנו נמצאים בבר יוצא דופן, אין סיבה אמיתית להתייחס למבחר האלכוהול הנח מעל הבר, כי כולם מקיפים וכולם מחזיקים בערך את אותם דברים (ובשום מקום לא סרבו להגיש לי גולדסטאר). נשאר רק המחיר, וגם הוא לא בדיוק בסטנדרטים פלורנטינים. דומה שמישהו צריך לשלם על כל השנדלירות והקטיפה הזאת.
ביום שישי אחד בחודש האחרון, המקום המה אדם, תושב מקומי כבן 40 חלק איתנו מהג'וינט שלו ובחורה שיכורה אחת בנעלי פרדה רכנה מעל שולחן הביליארד המקומי והכריזה שהיא משתפרת ככל שהיא שיכורה. המוט החליק מהידיים שלה ופגע באחת משתי נברשות המתחת הענקיות שלו נמוך מדי מעל שולחן הביליארד. לא רחוק ממנה ישבו שלושה אנשי עסקים על הספות וניהלו שיחה באנגלית ובוויסקי. על הבר, שני תושבים מקומיים שתו בשקט והסתכלו בהמולה בעיניים גדולות.
Mate ויטל
ויטל 2, שכונת פלורנטין
פתוח: בכל יום מארבע ועד שתיין אחרון
טלפון: 077-5421284
פיקאפ: מוזיקאיות שיכורות עם דירת 4 שותפים פה בסביבה
מה לעשות שם: ביליארד נברשות