אלכוהול. לכל אחד יש את הרעל שלו. מי בבירה, מי בוודקה, ומי שלא אוהבת וויסקי. כינסנו את מיטב המומחים והמומחות, הבנים והבנות, ובשעה אחת טעמנו 17 משקאות חדשים או ותיקים שעשו השנה עלייה. התוצאה – משרד מטונף, כמעט תאונת דרכים והכתבה הבאה.
סיידר סוואנה
זוכרים את אאוט-סיידר של סיידר הגליל? אז כזה. שיכר תפוחים קליל עם שישה אחוזי אלכוהול בלבד, שאפשר לשתות כמו בירה, והגיע אלינו השנה מאוסטרליה. בקרב הגברים התשובה היתה חד משמעית. אנחנו לא היינו שותים את זה, אבל כן היינו מזמינים את זה לדייט שלנו. במילים אחרות: אפשר לתת את זה לבחורה שאתה רוצה לשכר, ולעבוד עליה שאין בזה אלכוהול. היא לא תשים לב.
הנשים היו חלוקות בדעתן. "זה יבאס אפילו בחורה ששותה גולדסטאר", אמרה זאת ששותה גולדסטאר. אחרות אמרו שזה מזכיר להן שמפניה או בריזר, או אפילו "כמו פנטזיה, רק בלי האפטר טייסט המגעיל".
בשורה התחתונה: אלטרנטיבה ראויה לבירה. לפחות מבחינתן.
פידג' בטעמים
סדרת הליקרים הזולים יצאה השנה בשלל טעמים חדשים, חוץ מהתאנים הקלאסי. אנחנו טעמנו את האננס והסברס. בנוסף, יצאו השנה ליקרים גם בטעמי אבטיח ושוקולד מנטה. הגברים הזעיפו פנים לנוכח המתיקות החזקה של המשקה ואמרו פה אחד: לא. גם אם הברמן מציע צ'ייסר חינם. גם הנשים לא כל כך אהבו את מה שהן קיבלו, והשוו את הטעם בעיקר לכזה של סבון או מי פה.
בשורה התחתונה: "לא יעזור אם הוא נוהג או אם הוא חונה ממש טוב – אם הוא מזמין את זה בדייט הוא פסול. עדיף שישתה קולה".
סמירנוף ליים
הוודקה הרוסית הוותיקה מוסיפה שני טעמים חדשים למגוון הוודקות בטעמים שהיא כבר מציעה.
הגברים היו ממש בעד. הריח חמצמץ, הטעם מעט מריר. מעלים את טעם הלוואי האציטוני של הוודקה ונותן לה גוון מעניין. הנשים, לעומת זאת, לא העריכו את התחכום ואמרו שזה מזכיר משקאות שמוכרים בשוק של נתניה.
בשורה התחתונה: קריסטל ירוק.
סמירנוף בלוברי
למשקה הזה היה ריח מתוק מדי, וטעם מתוק, כמעט מדי. הגברים טענו שהריח המתוק-חמצמץ מזכיר את הריח של היום שאחרי מסיבה. בקרב הנשים נטען שזה מריח כמו חיילים שחזרו הביתה. אנחנו נתספק בלעבור לדרינק הבא.
גריי גוס אגסים
וודקת הפרימיום הצרפתית הוסיפה טעם חדש – אגסים. אגב, אגסים נהיו מאוד טרנדיים השנה ומשקאות רבים בטעם אגסים יצאו לשוק.
הגברים מאוד התלהבו. הוודקה מאוד טעימה ויורדת חלק בגרון. הטעם עדין ולא משתלט וזה גיוון מעניין.
הנשים התלהבו גם הן והסכימו שלמי שאוהבת וודקה סטרייט זו רכישה כדאית – אבל שזאת וודקה של בנות וחסר לדייט שיזמין את זה לעצמו. או במילותיה של מי שגמעה את הדרינק שלה לפני שהאחרים הספיקו להריח אותו: "אם הוא היה מזמין את זה – הייתי מזמינה לו מונית".
וודקה רוברטו קוואלי
לוודקת הפרימיום מבית מעצב העל לא ממש ידענו איך להתייחס. מצד אחד – זו וודקה שאמורה להיות מאוד מרשימה, ומצד שני – היא מגיעה ממקום שמתמחה באופנה ולא באלכוהול. אז מה המסקנה?
ובכן, הגברים שמחו לשתות אותה – "בעצם, זה המשקה הראשון שאנחנו שותים היום". החי"רניק בחבורה נזכר אפילו בוודקה הראשונה ששתה. "זה היה כשקיבלתי דרגה, אצל המח"ט. הוא מזג לי וודקה בכוס פלסטיק של חדר אוכל והכריח אותי לשתות הכל. ואתם יודעים מה? הוודקה הזאת – יותר טובה". הסיכום הגברי של העניין היה שזוהי וודקה שלא עושה הנג אובר בראש, אלא רק בכיס.
הבנות, אגב, התלהבו פחות. "צריך להוסיף לזה רדבול", "כל הוודקות הן אותו דבר" היו משפטים שחזרו על עצמם.
קוורבו בלאק מדליון
גרסה נוספת לטקילה הפופולרית. הבלאק מדליון, למבינים בטקילה, היא דרגת ה"אנייחו" של קווארבו. משמע – יישון של 18 חודשים בחבית עץ.
הבנות שתו את הטקילה וקצת התבלבלו. "אני בכלל שונאת וויסקי", היה המשפט הראשון ששמענו – אבל לפני שהספקנו להרים גבה מישהי אחרת נחלצה לעזרה: "האפטר טייסט מזכיר לי דברים חשוכים, במובן החיובי של המילה," היא אמרה והורידה את השוט כמו היתה במערב הפרוע. נותרנו חסרי מילים.
בקרב הגברים לא נרשמה התלהבות יתרה.
בשורה התחתונה: אם לא אהבתם טקילה עד עכשיו, זה לא יגרום לכם להתחיל לאהוב טקילה.
אליזה
וודקה צרפתית, קוניאק, ליצ'י, פסיפלורה ומי ורדים. הכל בבקבוק אחד בצבע ורוד עז ובריח בושם משכר.
הגברים היו נחרצים: "גם אם זה הכי טעים בעולם – אני לא קונה את זה". ומה הטעם? למרות הריח, הוא היה דל למדי. דמיינו קמפרי עם מים, ואתם מתקרבים.
בקרב הנשים הדעות היו חלוקות. הניחוח הפראי והצבע הססגוני כבשו אותן. ובעיקר – למרות שיש בזה 20 אחוזי אלכוהול, לא ממש מרגישים את זה.
בשורה התחתונה: לא משקה. בושם.
ערק אל נמרוד
אולי ערק הפרמיום הישראלי הראשון. ערק זחלווי קלאסי שזכה לקמפיין פרסומי גדול במהלך הקיץ החולף. אבל האם הבאזז מוצדק?
אחרי סיבוב השתייה המסקנה היתה ברורה: נשים לא אוהבות ערק. או במילותיהן שלהן: "אלוהים, אפילו לגרעפס שלי יש טעם של ליקריץ".
עם זאת, בגזרת שותי הערק נרשמה הערכה אמיתית. הוא סמיך ויורד חלק בגרון, עם טעם אניסי חזק ומתוק. בשורה התחתונה: כמו שערק אמיתי צריך להיות.
אבסינת 69
למי שלא יודע, בישראל, כמו ברוב העולם, כמות החומר הפעיל טויון (המצוי בלענה, הצמח העיקרי באבסינת) מוגבלת, ולכן עיקר הסטלה באבסינת מגיעה מהאלכוהול – כ-70%. במקור כמות האלכוהול נועדה כדי לשמר את החומר הפעיל ולהסתיר את המרירות. לרוב, בגלל הסיבה הזו, בדרך כלל קשה מאוד לשתות אבסינת. לא כך במקרה הזה.
למעשה, זה המקרה הראשון שהיה בו קונצנזוס. גם הבנים וגם הבנות הסכימו שלא מרגישים את אחוז האלכוהול הגבוה ושממש היה כיף ללגום ממנו.
בשורה התחתונה: הצלחה.
ליקר 43
משקה חדש הגיע אלינו מספרד. הוא צהבהב, מתקתק ועשוי מהדרים.
בגזרת הטעם הוא החל כישלון. הגברים הזעיפו פנים ולא הבינו למה שמישהו ירצה לשתות את זה. הנשים דווקא מצאו פן חיובי, שמוביל לשורה התחתונה.
בשורה התחתונה: אפשר לאפות עם זה.
פאוזה. קחו דף ועט ותרשמו. 12 משקאות מאחורינו, והבחורה הראשונה התחילה להתפשט.
ג'ין לונדון היל
טוב, אז הוא לא באמת אנגלי אלא מיוצר בסקוטלנד, ואפילו די ממזמן. ממש מזמן. מאז 1785, ליתר דיוק, ולקח לו רק 224 שנה לעשות עלייה.
והנה, כאן התהפכו היוצרות. הגברים התלהבו. הטעם שלו יחסית עדין, ובניגוד לג'ין רגיל, אפשר לשתות אותו בצ'ייסר. הנשים, שרגילות לג'ין אנד טוניק שלהן, דווקא התמרמרו על הטעם האנמי.
בשורה התחתונה: חצי ג'ין, חצי וודקה.
בלאק באטל
סיפור מעניין. הוויסקי בלנדד הסקוטי שיוצר לראשונה ב-1879 נמכר עד 1914 ללא שם בבקבוקים מזכוכית שחורה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפסיקו להגיע הבקבוקים למזקקה, שכן הם יוצרו בגרמניה. מאז נותר רק השם. הוויסקי עבר מהפך בשנת 1990, עם בלנד חדש שמבוסס בעיקר על מאלטים מהאיים, שנותנים לו טעם מעושן ומעניין.
הגברים התרשמו. "הוא עדין אבל מעושן. בדרך כלל אני לא שותה בלנדים, אבל זה באמת אחלה וויסקי", תרם הוויסקולוג בחבורה. "אם כבר בלנדד – זו יופי של אופציה".
באגף הנשי לא נחל הבקבוק השחור כזו הצלחה. זו שלא אהבה וויסקי כששתתה טקילה, לא אהבה וויסקי גם כששתתה וויסקי.
בשורה התחתונה: "אם הייתי יוצאת עם מישהו והוא היה מסביר לי על וויסקי מעושן – הייתי מזמינה לו מונית".
רום אנגוסטורה 1919
מותג הפרימיום רום של אנגוסטורה, יצרנית הביטר הוותיקה, נחשב למוערך מאוד בעולם. מדובר בבלנדד רום שמיושן 8 שנים בחבית עץ אלון אמריקנית.
וגם במקרה הזה – קונצנזוס. הגברים התרשמו מהעומק, הנשים מהתחכום, ואפילו זו שלא אוהבת וויסקי אמרה – "זה הוויסקי היחיד שהיה לי טעים".
בשורה התחתונה: גם אם אתם לא אוהבים רום, זו סיבה מצוינת להתחיל.
סמוקהד
סינגל מאלט סקוטי מעושן מהאיים, שמסתורין אופף את המזקקה ממנה הוא מגיע.
הנשים התחברו. "יש ריח של מדורה, קומזיץ, אבל אחלה וויסקי. חלק. כמו מאהב טוב. היינו לוקחות אותו הביתה".
הגברים, לעומתן, פחות בלעו את הלקרדה. שותי הוויסקי הוותיקים עלו על זה שמתחת למעטה העשן והחספוס אין לו באמת את קשת הטעמים הרחבה שצריך להיות לסינגל מאלט אמיתי. מדובר בגימיק. משקה סופר מעושן, שאולי יחבר קהל יותר צעיר לקטע.
בשורה התחתונה: שתו אותו בצ'ייסר, אל תזמינו מנה.
אכנטושן 12 שנה / טריפל ווד
סינגל מאלט סקוטי עם שם של מחנה ריכוז. שתי גרסאות פרימיום, אחת מיושנת 12 שנה ואחת עם שלושה פינישים בחביות עץ מסוגים שונים.
כל מי ששרד עד לרגע זה הודה בפנים סמוקות: לוויסקי עצמו יש טעם של בלנדד ואין קשת טעמים רחבה. לגרסת שלושת העצים יש טעם עצי מאוד חזק. הסירוב היחיד להכיר בטעם הייחודי היה של זאת שלא אוהבת וויסקי – אנחנו מורידים את הכובע; היא הצליחה עדיין לא לאהוב ויסקי, גם אחרי 17 דרינקים בשעה.
בשורה התחתונה: לוויסקולוגים חובבי הקטע בלבד.