עוד שנה רוויית אלכוהול חלפה לה ומפנה את מקומה לשנה עם לא פחות אלכוהול ולא פחות כיף. כמיטב המסורת, כתבי ערוץ הגברים לקחו על עצמם את המשימה הלא פשוטה ובדקו בשבילכם את המשקאות החדשים שצפויים לשדרג לנו לא רק את הסילבסטר אלא גם את השנה שמגיעה מיד אחריו. 15 משקאות נגמעו עד תומם והביקורות משבחות, לפחות רוב הזמן. שתהיה שנה אזרחית מעולה לכולנו.

ג'ין מספר 3

אין תמונה
מרשים ואיכותי. ג'ין מספר 3

לפני מספר שנים, בתקופה בה הוויסקי התחיל לעשות לי צרבת קלה והוודקה נשמרה ללילות קשים במיוחד, נקלעתי לשיחה עם ברמן חביב, שהמליץ לי על צ'ייסר ג'ין לצד הבירה. "זה ישמיל (מלשון שמאל) אותך", הוא אמר. כששאלתי למה הוא מתכוון הוא פירש: "זה פשוט יזרוק אותך שמאלה – זה סטלה אחרת, תאמין לי". אני לא יודע אם הייתה זו נבואה שהגשימה את עצמה או שפשוט הגוף שלי לא היה רגיל לג'ין בכמויות כאלה, אבל הערב נגמר בשכרות כבדה ועליזה.

לאחרונה הגיע לארץ ה- No.3 ג'ין של Berry Brothers & Rudd. מלבד העיצוב היחודי והמדליק (בקבוקי הג'ין לא מפסיקים להפתיע בעיצוב) התיבול היחודי שלו כולל ערער המגיע מאיטליה בשילוב עם קליפת תפוז וקליפת אשכולית ויחד עם שורש אנג'ליקה, זרעי כוסברה ממרוקו ואפילו הל המרכיבים משתלבים לג'ין מרשים ואיכותי.
(איתי פורת)

מחיר: 219.90 שקלים

סטולי – מהדורת סילבסטר

אין תמונה
אחת מהוודקות הסטנדרטיות הטובות שיש. סטולי במהדורה המיוחדת

אין הרבה חדש לכתוב על סטולי, ובכלל – אלכוהול עדיף לשתות ולא לנתח. הגרסה הרגילה של הוודקה (עם התווית האדומה) היא כאמור אחת מהוודקות הסטנדרטיות הטובות שיש, שלוקחת בהליכה את המותגים האחרים שמתיימרים להיות באותה רמת מחיר ואיכות.

לכבוד סילבסטר 2011 סטולי יצאו במהדורה מוגבלת- "ארבעת האלמנטים“. ההבדל: תווית ססגונית שעוצבה על ידי האמן יורי גורבצ‘וב, אשר ידוע בכינויו ” המלאך מרוסיה" (לא פחות ולא יותר!) ו"ידוע באמנותו היוקרתית והייחודית. הצבעוניות החדה, וריבוי הפרטים המאפיינים את יצירותיו אשר נמכרות במאות אלפי דולרים, שבאים לידי ביטוי גם בעיצוב התווית המיוחדת של הבקבוק", כך לפי היצרן.

אם אתם חייבים לדעת, התמונה מייצגת את 4 האלמנטים הקיימים בסטוליצ'יניה: החיטה המלבלבת ב‘אוויר' הנקי והטהור, ומוזנת מן ה’אדמה' וה‘מים', וה‘אש‘ מייצגת את תהליך הזיקוק ואת הרוח מלאת התשוקה של סטוליצ‘ניה".
(איתי פורת)

מחיר: 69 שקלים.

גרנד מרנייה

אין תמונה
זכה לשבחים רבים. גרנד מרנייה

לפני כחודש השתוללה סערה קטנה ונדירה במחוזתינו בחוץ, ולכבוד החורף הוזמנו מספר זוגות חברים להרים כוסית ולחגוג את גשמי הבריכה. בערב שכזה אין מתאים ממשקה אלכוהולי חם כדי לחמם את הבטן ולתת אווירה שמחה: זרקנו לסיר יין חם, תפוזים, מקלות קינמון, תבלינים ומנה נדיבה של ליקר הגרנד מרנייה. התוצאה היתה מתקתקה ומענגת להפליא, ששדרגה את הערב בצורה מקורית וקלילה.

בהזדמנות אחרת, לכבוד מאורע משמח, הכינה בת הזוג המתוקה עוגת שוקולד מעולה עם נגיעות תפוז, כשמהרכיב (הלא כך כך) סודי היה ליקר הגרנד מרנייה. גם העוגה זכתה לשבחים רבים במקום העבודה והשימוש במרכיב המפתיע קצר מחמאות.

השנה הושקה מהדורה מיוחדת של הליקר הוותיק GRAND MARNIER (גרנד מרנייה), העשוי מתערובת קוניאקים ומזוקק בתמצית קליפות תפוזים. המהדורה המיוחדת – מהדורת רובי - Edition Ruby נוצרה לכבוד חגיגות ה – 130 שנה של המותג והיא נקראת כך על שם הבקבוק המרהיב בזכות אבן הרובי המנצנצת (אבן אודם) הממוקמת בחזיתו.
(איתי פורת)

מחיר לצרכן: 295 שקלים

אבסולוט מהדורת סילבסטר

אין תמונה
אם תהייו שתויים מספיק תוכלו ללטף ולחוש אותו. אבסולוט מהדורת סילבסטר

מי שניסה למכור לך שגבר אמיתי צריך לשתות ויסקי בלבד, או שסיפר לך ששמפנייה היא משקה גברי קלאסי לסילבסטר, אם אתה רק בטוח בגבריות שלך מספיק, כנראה שיקר במצח נחושה. כדי לפתוח את השנה בראש טוב, יש משקה אחד שיכול לעשות את העבודה עבור שני המינים גם יחד, והוא וודקה, השמפניה של השיכור השמח.

את שנת 2012 תוכלו לפתוח בחגיגיות גם בלי לשלם את המחיר הכפול של בקבוק "גריי גוס", ולבלות לצד שוודית מרשימה לא פחות מהאווז המעופף. חברת "אבסולוט" מציעה בקבוק בעיצוב מיוחד: בקבוק במראה קריסטלי לרגל השנה החדשה, עם תווית בד, שאם תהייו שתויים מספיק, תוכלו ללטף ולחוש עד כמה היא נעימה.

לאלה המתעקשים שמה שחשוב הוא דווקא מה שבתוך הקנקן, נציין שמדובר באותה גברת בעל 40 אחוזי האלכוהול ואותו טעם בדיוק כמו הוודקה הסטנדרטית של אבסולוט, רק שהפעם היא דופקת הופעה. בכל מקרה, תוסיפו לה מיץ חמוציות, "ראשין" או טוניק ואתם מוכנים לשנה החדשה.
(אלינור פוקס)
מחיר לצרכן: 80-85 שקלים

דנסטון וויסקי

אין תמונה
לא הצלחנו לסיים כוסית. דנסטון וויסקי

כל שתיין בפוטנציה או סתם חובב ליקר שיגרתי יודע שוויסקי טוב אמור לנזול לך בגרון בסינרגיה חלקלקה עם הרוק ובלוטות הטעם, רק חבל שבמקרה של טעימה מהדנסטון וויסקי החדש הגרגרת קצת מתעוותת מאי נוחות.

היבוא החדש של האימפריה הסקוטית מגיע ממזקקה צעירה עם פז"ם של פחות מחמישים שנה ואחוזי אלכוהול גבוהים מהרגיל, מה שגרר אתו לא מעט התרגשות לפני השלוק הראשון עד שהגיעה האכזבה אחרי השלוק השני.הוויסקי של דנסטון הוא אולי חביב למיטיבי הארד קור שרוצים את הבאזז משוט וחצי, אבל תענוג שתייה הוא רחוק מלספק. הטעם נוקשה, לא מאוזן ומר עד כדי אי יכולת לסיים כוסית. יכול להיות שחובבי הוויסקי החזק יחבבו, אבל מי שרוצה להתענג על שתייה רגועה בסיום יום עדיף שיחפש לו ברנד אחר.
(ספי קצב)
מחיר לצרכן: 169.9 שקלים

שמפניה וו קליקו וינטג' רוזה 2004

2011 תיזכר לנצח כשנת המחאה החברתית בישראל. פתאום כולנו הבנו שזה לא מקרה שאנחנו לא גומרים את החודש, התחלנו לדבר על טייקונים ועברנו לחשב כמה אגורות עולה גביע קוטג'. אולי רק ערב שנת 2012 אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעבור פאזה, ולהתפנק בענק. ומה יותר ענק משמפניה יוקרתית? וו קליקו הוא אחד מיצרני השמפניה השמנמנים של צרפת, ועל שמו רשום גם בקבוק השמפניה היקר ביותר בעולם (30,000 יורו במכירה פומבית לבקבוק בן 160 שנה). ליד זה, השמפניה וינטג' רוזה 2004, כולה חמש מאות ומשהו ש"ח, היא הכי אוהל ברוטשילד. מדובר, אכן, בשמפניה מפנקת, קצת מרירה אבל נעימה ומשכרת. מצד שני, אני לא השתכנעתי שהיא טובה מעשרה בקבוקי קאווה או אפילו משניים. שורה תחתונה: לבעלי טעם יוקרתי - וארנק תואם - בלבד.
(מעוז דגני)

מחיר: 545 שקלים

קרם דה קסיס

אין תמונה
חובה בכל ארון משקאות. קרם דה קסיס

למעמד הביניים הישראלי אין ברירה אלא לטעון בתוקף, שהם לא מרגישים הבדל בין קאווה לשמפניה. זה הגיוני, כי פער המחירים בין המשקאות לא שווה את ההבדל הזניח בטעם. ובכל זאת, חובבי יין תמיד יעדיפו בקבוק דום פריניון יוקרתי על איזה בקבוק ממקור ספרדי לא ידוע שעולה 20 שקל ב-AM/PM.

חובבי הקוקטיילים על בסיס יין יודעים לספר שאין הרגשה יוקרתית יותר מאשר לשבת על כוס של "קיר רויאל" – שמפניה עם מעט קרם דה קסיס. הצבעים העשירים מתווספים לטעם המתקתק, ויוצרים "משקה של כוסיות" שגם אלופי העולם בפורמולה 1 יכולים לשתות בלי להתבייש.

הקרם דה קסיס כל כך מתוק, וטעמו כל כך בולט, שאפילו טיפה ממנו משתלטת על טעמה של כל קאווה פשוטה שאפשר לקנות במכולת, או אפילו על בקבוק הלמברוסקו שפתחו לך במשרד לרגל יום ההולדת (או מסיבת הפיטורין). אין מה לנסות לשתות אותו נקי (זה מזכיר קצת סירופ של תרכיז פטל). מצד שני, השדרוג שהוא נותן לטעם של כל יין נתזים שנקלע לסביבתו הופכת אותו לחובה בכל ארון משקאות.
(עמית סלונים)
מחיר לצרכן: 67 שקלים

בירה עוג

אין תמונה
טעים, אבל כדאי לשתות ישר מהבקבוק. בירה עוג

כמו כל הבירות של מבשלות הגולן, גם ל"עוג" היה טעם עשיר ומלא. לבירה יש צבע ענברי מושלם, והיא בהחלט טעימה ונעימה מאוד. אולם כל נסיון למזוג את הבירה לכוס עלו באכזבה גדולה, כשלא משנה באיזה טכניקה ניסינו להשתמש, לא הצלחנו להימנע מקבלת כוס מלאה של קצף בירה סמיך עם שאריות נוזל בתחתית הכוס. מסקנה: את הבירה הזו חייבים לשתות ישר מהבקבוק.
(נרי קרמר)
מחיר לצרכן: 16 שקלים

קינגס ג'ינג'ר

אין תמונה
כזה לא טעמנו הרבה זמן. קינגס ג'ינג'ר

ג'ינג'ר? נשמעה זעקה במסדרונות mako. למה אתה נותן לי לשתות ג'ינג'ר? התמיהה לגבי המשקה הלא מוכר מובנת, אבל תוצאות הבדיקה מוכיחות שלפעמים שווה להתנסות גם בלא מוכר. קינגס ג'ינג'ר, או ג'ינג'ר המלכים, או ליקר של 40 אחוזי אלכוהול שמובסס על שורש גי'נג'ר יחד עם לימון. שתי השפעות ניכרות מיד במי ששותה אותו: אחת, המילים "זה מזכיר תרופה". שתיים, המילים "אבל יודע מה, תביא עוד". את שני הדברים אפשר להבין - בכל זאת, מדובר במשקה שיוצר לבקשת רופאו של מלך אנגליה אדוארד השביעי. והשני - זה טעים, נו, ועושה חשק לעוד. "מרענן", סיפר לנו היצרן, ואנחנו שמחים להסכים. מומלץ.
(נועם ליפמן)

מחיר: 190 שקלים.

קאווה ריקורדה ברוט

אין תמונה
"הקאווה הזה טעים. אנחנו רוצים עוד". ריקורדה ברוט

את הקאווה החדש פתחנו באירוע נדיר של חברים שלא ראו זה את זה הרבה זמן. מספר החברים: 8. הזמן שלקח לבקבוק להיגמר: 8 דקות. הציון שהקאווה קיבל: 9 עם סעיף ("זה לא חוכמה לבקש מאתנו להגיד כמה זה טוב, אתה יודע איך אנחנו אוהבים קאווה"). ועכשיו קצת פרטים: הקאווה החדש (11.5 אחוז אלכוהול) מגיע, כך היצרן, עם ארומה פירותית של מלון, תפוח ובננה. טעם מעורר, עם סיומת קלאסית. וכך לפי החברים: "הם צודקים לגבי הפירות. ובכלל, הקאווה הזה טעים. אנחנו רוצים עוד". מומלץ.
(נועם ליפמן)

מחיר: 38 שקלים.

היינקן - מהדורת סילבסטר

אין תמונה
שיחוק. החבית של היינקן לסילבסטר

כמו בכל שנה, היינקן מוציאים לקראת הסילבסטר חבית אלומיניום של 5 ליטר. וכמו בכל שנה, אנחנו ממליצים על החבית הזאת בלב שלם. היא מעניקה לבירה היינקן שאתם רגילים אליה טעם טוב יותר - והחוויה של לשתות בסלון, או באירוע על האש (עדיף) ישר מחבית קטנה וקרה, היא חוויה מומלצת.
(נועם ליפמן)

מחיר: 100 שקלים.

היינקן - מהדורה מיוחדת

על מדף מיוחד במטבח שלי אני מחזיק אוסף קטן אך איכותי של בקבוקי אלכוהול ריקים, כאלו שעשו לי טוב בלב והשארתי לי אותם למזכרת. מיד כשקיבלתי את המהדורה המיוחדת של הייניקן, הבנתי שאפשר לצרף אליהם עוד כמה חברים חדשים. המארז המיוחד כולל ארבעה בקבוקי אלומיניום המעוצבים לפי תקופות חשובות בהיסטוריה של המותג: 1873 (שנת ההקמה), 1933 (ההתפתחות לארה"ב), בקבוק העתיד המסמל את 2012, והגרסה הרגילה והמוכרת. בשורה התחתונה היה נעים לקרוא ולהתרשם, אבל אפילו יותר לשתות בירה איכותית בדיוק כמו במהדורות הקודמות. עכשיו יהיה במה להיזכר כשאסתכל על הבקבוקים החדשים שמונחים על המדף.
(נועם לידור)
מחיר לצרכן: 39.99 שקלים

אלכסנדר: בירות חדשות

אין תמונה
השחורה מעולה, הירוקה קצת מבולבלת. בירה אלכסנדר

זאת הייתה השנה של בירות בוטיק ישראליות, ומתוך שלל הבחירות נצצה במיוחד מבשלת אלכסנדר עם טעמים מעולים. לקראת הסילבסטר המבשלה השיקה שתי בירות חדשות: אלכסנדר בלאק ואלכסנדר גרין, ושתיהן הגיעו לשולחננו לבדיקה. הבלאק, בסגנון פורטר, מזכירה קצת את הגינס, ולמרות שהיא לא מגיעה לרמה שלה, היא עדיין בירה מצויינת, מעולה אפילו - מרירה, עשירה, ומשאירה טעם של עוד. 7 אחוז אלכוהול.
הגרין זה סיפור קצת פחות מוצלח. בירה בסגנון IPA ועם 6 אחוזי אלכוהול, שהייתה מבולבלת מדי לטעמנו. השילוב של המתוק והמריר לא לגמרי הצליח, אבל אולי זה היה בגלל ששתינו במקביל את הבלאק, ולא רצינו להפסיק.
(נועם ליפמן)
מחיר בקבוק: 15 שקלים

בירה מלכה

אין תמונה
אין דבר כיפי יותר מאלכוהול שמפתיע אותך. בירה מלכה

"כמה איכותי כבר יכול להיות אלכוהול עם שם של מורה לתושב"ע בשנות ה-80?", שאלתי את עצמי בעודי מסתכל על העיצוב המינימליסטי של בירה מלכה, ותוהה על הקלות שבה ניתן לקנות אותי עם אלכוהול. זה קרה, כמובן, הרבה לפני שנודע לי שמדובר בבירת בוטיק, שנמכרה עד כה לברים וחנויות מובחרות בלבד. אבל במחשבה שניה אי הידיעה הזו דווקא שיחקה לטובתי, כי אין דבר כיפי יותר לגלות מאלכוהול שמפתיע אותך.

בירה מלכה מיוצרת במבשלה מיוחדת בקיבוץ יחיעם שבגליל המערבי, מקום שבו מיתוג ותוויות מושקעות לא ממש משחקים תפקיד. שם נותנים לך את הבקבוק הכי נקי ממניירות, ובתוכו שלושה סגנונות שונים, ואומרים לך "שתה". אז שתיתי. הטעם של הגרסה הכהה מזכיר מאד את "גינס", כבד ועשיר, מריר אבל עושה חשק לעוד. האדמונית פירותית הרבה יותר, אך עדיין שומרת על הטעם הייחודי שאפיין את אחותה הכהה יותר. בשורה התחתונה גיליתי שני דברים: גם מורה לתושב"ע בשנות ה-80 יכולה להיות מגניבה מאד, ושאני ממש חייב לבקר בקרוב בגליל המערבי.
(נועם לידור)
מחיר לצרכן: 15 שקלים

>> ועכשיו לדבר הטוב הבא: נשים. הנה ה-11 שעשו לנו את 2011