כוכב הטיקטוק שהחליט לעשות מבחן טעימה לתפריט של מחנה ריכוז
"רציתי שאנשים יבינו את מה שאני הבנתי בפעם הראשונה": עמית "כפית" העלה סרטון בו הוא טועם את "התפריט ההזוי" של מחנות הריכוז בשואה ולצד תגובות נרגשות חטף ביקורת. בריאיון מיוחד הוא משתף איך זה להנציח את השואה לדור הטיקטוק ומגיב לטענות על הוזלת הזיכרון
פורסם:
- יום השואה מביא איתו בכל שנה אתגר הולך וגובר: איך מנגישים את הזיכרון לדור הצעיר, זה שחי ונושם ברשתות החברתיות ולא תמיד צורך את תכני ההנצחה המסורתיים? יוצר התוכן עמית טרפוצניק, המוכר כ"עמית כפית", מצא דרך שעומדת על הגבול הדק שבין מרגש למעורר מחלוקת. עמית, שחשבונו שופע בדרך כלל בסרטוני טעימות ממוצרים שונים ומשונים שהוא רוכש, החליט לצלם סרטון יוצא דופן: טעימה ודירוג מאכלים שחולקו במהלך יום עבודה במחנה ריכוז בשואה.
עקבו אחר ערוץ העדכונים שלנו בוואטסאפ!
- הסרטון התפשט ברשת ועורר תגובות מעורבות. מצד אחד, צופים רבים העידו כי ההמחשה הוויזואלית הכניסה להם "אגרוף בבטן" והצליחה להעביר את תחושת הרעב והמצוקה בצורה ישירה ומוחשית לבני הנוער ולדור הטיקטוק. מנגד, עלו גם קולות ביקורתיים שטענו כי הפורמט "הטיקטוקי" של סרטון טעימות עשוי להוזיל את זכר השואה, והביעו הסתייגות מהשילוב שבין ז'אנר בידור רשתי לבין הטרגדיה ההיסטורית.
- מאיפה הרעיון להנציח את השואה דרך סרטון טעימות אוכל?
"האמת שעם כל הבלאגן עם איראן שכחתי בכלל שערב יום השואה וזה פתאום תפס אותי, כי תכננתי לצלם אחד מהסרטונים שאני טועם מלא דברים באוטו. לא מתאים בכלל לערב יום השואה, וגם עלתה לי השאלה פתאום - מה באמת אכלו הסבים והסבתות שלנו במהלך יום שלם בשואה".
@amitkapit.offical מוקדש לסבים והסבתות של כולנו ️
♬ צליל מקורי - עמית כפית Amit Kapit - איך חקרת מה בדיוק היה המזון, ואיך החלטת מה יהיה?
"לא קשה למצוא את הנתונים, אתר יד ושם, קצת עזרה מ-AI, ועדויות מספרים את אותו הסיפור: כוס תחליף קפה, מרק דלוח ופרוסת לחם יבשה. ואז הבנתי שכדאי לעשות מזה סרטון, רציתי שאנשים יבינו רגע את מה שאני פעם ראשונה הבנתי. זה לא הגיוני בשום צורה להתקיים יום אחרי יום מה'תפריט' ההזוי הזה. פחות מאלף קלוריות ליום - זה שבר אותי". - ידעת שזה ייגע ככה בקהל?
"אתה אף פעם לא יודע אם סרטון יהיה הצלחה או כישלון או סתם משהו בינוני באמצע, אבל כשיש לי משהו בבטן אני חייב להוציא אותו בלי לחשוב יותר מדי. עשיתי את זה בכמה דקות עם המרק ששכחתי במקרר מפסח ותפוח אדמה רקוב שמצאתי מתחבא באיזה מגירה. קיוויתי שזה יעורר רגש, התוצאות הפתיעו אותי וקיבלתי הרבה תגובות ממש מרגשות בפרטי ובסרטון עצמו. כתב לי מפקד מחלקה שהוא שלח את זה למחלקה של הטירונים שלו כדי לגרום להם להבין על מה הם נלחמים. זה חזק. מישהו רשם לי שהזכרתי לו את סבא שלו, עליו השלום. אני מנסה לעורר רגש, זו המטרה שלי כיוצר תוכן. אני שמח שהצלחתי". - לצד התגובות האוהדות ואלו שחיזקו את ההמחשה והרעיון, היו גם כאלו שביקרו את הסרטון וטענו שזה עלול להוזיל או שזה טיקטוקי מדי להנצחת השואה.
"אם פגעתי במישהו וגרמתי להרגשה של זלזול בשואה אני מתנצל. המטרה הייתה, באמצעים העומדים לרשותי, ליצור הזדהות עם המצב האבסורדי והתפריט הבלתי נתפס. איפה עם ישראל היום ואיפה הוא היה לפני פחות ממאה שנה. רציתי שאנשים יחשבו על זה, לא בשביל לזלזל ולא בשביל כמה לייקים. אני לא קדוש, כולנו יוצרים תוכן ורוצים צפיות ולייקים, אבל מדי פעם יש איזה סרטון שיוצא ממש מהבטן והרגש, והקהל מרגיש את זה".
צילום: פרטי - איך עוד לדעתך אפשר להנגיש את השואה לדור הצעיר שחי ברשתות?
"אם היו לי עוד הברקות הייתי מצלם ומעלה, אבל מספיק שאכפת לנו, מספיק שיוצרי תוכן עוצרים פעם בכמה זמן לעשות משהו שמרגיש להם משמעותי, תרומה לקהילה, עזרה כלשהי למדינה או לנזקקים, או העלאת מודעות לנושא חשוב. זה עושה את כל ההבדל גם אם הסרטון לא מתפוצץ, יש מי שזה נוגע בו ויש מי שמתרגש". - לסיכום, בוחר עמית להוסיף מסר אישי ונוקב על המציאות המורכבת שלנו היום: "בסוף נתתי איזה נאום לא מתוכנן על אחדות עם ישראל. אנחנו כל כך שקועים בסכסוכים של ימין ושמאל, חילוני ודתי, כל כך הרבה זמן. אנחנו לא מבינים כמה גורלי זה שנלמד להסתדר אחד עם השני, בלי לנסות לשנות אף אחד, בלי לחשוב שרק אני צודק. פשוט מעל השוני - להסכים להכיל ולקבל את האדם ששונה ממני. אנחנו שותפים לגורל כל כך מתוסבך וקשה, וכשאנחנו בפירוד בא עלינו שביעי באוקטובר ושואה וחורבן הבית. זו לא אופציה, זה הכרחי שנתאחד. זה מה שיש לי להגיד לעם היפה שלנו - עם ישראל חי".
מצאתם טעות לשון?