כסף באמת לא מעניין אותי כרגע. אני כאן כי אני אוהבת להשפיע

בגיל 20 ליהי גרוסמן כבר יודעת שכל צעד שלה יעורר ביקורת, גם אם הוא חלק מהמהלך הטבעי של הקריירה שלה בתור דוגמנית ומשפיענית. ההחלטה להצטלם לקמפיין הלבשה תחתונה של חברת פיקס, היא דוגמה טובה לכך: אמהות לילדות ונערות שעוקבות אחריה טענו שהקהל שלה הוא קהל צעיר וש"זה לא מתאים".

"אני ילדה, אבל בסופו של דבר אני מתבגרת עם הקהל שלי. אני הולכת לים בבגד ים ורואים אותי, אז זה קצת תמים לבקר אותי על הצילומים האלו", עונה גרוסמן למבקרים. "אני אף פעם לא אעשה משהו שיגרום להורים שלי לשבת בבית ולהרגיש לא בנוח. כשהגיעה ההצעה מפיקס דיברו איתי על הלבשה תחתונה וסירבתי מיד כי חזייה ותחתונים אני לא עושה. ניסו לשכנע אותי, ואמרתי שלא יקרה. אמרתי להם, 'אם אתם רוצים, תמצאו משהו שאני ארגיש איתו בנוח'. היה שם דגם של תחתונים וגופייה שמכסה הכל והרגשתי שזה בול האיזון שלי, אז אמרתי כן. מצד אחד אני מתבגרת ויש קהל שמתאים לזה, מצד שני שמרתי על מראה שמכבד אותי".

באופן כללי, הביקורות נוגעות בך?
"מאוד. לשמחתי רוב התגובות טובות, כי אני חושבת שאם אתה עושה טוב, יגיע לך טוב, ואני מאוד משתדלת לעשות רק טוב. כשאני רואה תגובה לא טובה יש לי רצון להוכיח למי שכותב אותה שהוא לא מכיר אותי ושכדאי לו לעקוב אחריי כדי לראות את החיים שלי, את ההשפעה שלי ואת העשייה שלי. אני לא עונה לתגובות רעות, אבל זה מה שעובר לי בראש. אם מישהי כותבת 'היא חיה בסרט', אני קודם כל חושבת, 'התבלבלת בכתובת, תכירי אותי ותראי שהתגובה הזאת לא מתאימה'".

נושא אחר שגרוסמן ספגה אש בעקבותיו הוא התגובה שלה על הפרידה מבן זוגה, כדורגלן בליגה הלאומית ושמו ניל, אחרי שנתיים וחצי של זוגיות. זמן קצר אחרי הפרידה היא פתחה מצלמה ובדמעות שיתפה את העוקבות שלה בדבר. גם הפעם לא איחרו הביקורות להגיע, ונטען שהיא הופכת רגעים אינטימיים ואישיים בחייה לתוכן.

"זה מאוד מובן כי יש בזה משהו מאולץ, מה את בוכה ופותחת מצלמה? אבל אני חושבת שאצלי זה מאוד שונה, לבנות בקהילה שלי זה יהיה מוזר אם הן לא יראו אותי בקשיים שלי, כמו שאני, בטח בפרידה שלי. הן רגילות לראות אותי הכי אמיתי ופתוח שיש, אז אם אני לא אשתף את האמת שלי, גם כשאני בוכה, זה מה שיהיה להן מוזר. הזוגיות שלי הייתה משהו מאוד חשוף, שיתפתי עליה המון את הקהילה שלי וכשנפרדנו זה פורסם ממש כמה ימים אחרי כן, כשאני בעצמי עוד לא השלמתי עם זה. קיוויתי שזה לא יצא החוצה ושמרתי את זה לעצמי כי רציתי קודם לעכל את הדברים, אבל זה יצא. אני זוכרת ששמרתי שבת, וכשפתחתי את הטלפון במוצ"ש פתאום ראיתי שזה פורסם. חטפתי הלם, הכל היה מאוד טרי, וגם עכשיו אני עדיין לא מעכלת את זה. עברו רק שבועיים והלב שלי עדיין כואב".

למה נפרדתם?
"ניל גדול ממני בכמעט חמש שנים והוא בשלב אחר בחיים, הוא רואה קדימה ויש פערים שקשה לגשר עליהם. הגענו למצב שכבר לא היה מה לעשות והדבר הנכון היה להיפרד. בלב שלי אני יודעת שהוא אהבת חיי, הייתי בטוחה שהוא הזיווג שלי, אבל זה לא אפשרי עבורנו להיות ביחד כרגע".

אני אוהבת להיות אחרת

בשנים האחרונות הצליחה גרוסמן להתברג לרשימת המשפיעניות המצליחות בישראל. מאות אלפים עוקבים אחריה ברשתות החברתיות, וההערכות מדברות על סכומים גבוהים במיוחד שהיא מרוויחה, גם ביחס לתעשייה רווחית למדי. "אם תכירי אותי תביני שהדבר האחרון שמעניין אותי זה כסף, אני יכולה לעשות דברים שיעלו לי הרבה מאוד כי זה חשוב לי. כשהקמתי את החדר בקניון כדי לפגוש את בנות הקהילה שלי עשיתי את זה ללא חסויות, אף על פי שיכולתי. כולם אמרו לי לא לעשות את זה, כולל המשפחה שלי, אבל לי היה מאוד חשוב שלא תהיה איזו חברה שתדחוף את עצמה, שזה יהיה לא ממוסחר".

המהלך שהיא מדברת עליו התרחש לפני כחודשיים, אז הקימה גרוסמן פופ-אפ בקניון איילון ברמת גן שמדמה את החדר הפרטי שלה, והזמינה את העוקבות שלה לשיחת בנות אינטימית. כל הכרטיסים לאירוע נמכרו במהירות ל-5,000 נערות. "הרגשתי שככה אני רוצה להחזיר לקהילה שלי והשקעתי מכספי הפרטי 200 אלף שקל בדבר הזה. ממש עיצבתי את החדר שלי בבית, רק בתוך קניון. ישבתי בו עם העוקבות ודיברנו על הכל, וחמסה ברוך השם, אין סוכנות שלא פנתה אליי אחר כך. חששתי מזה כי לא רציתי להיכנס לסוכנות שתשנה אותי ותגיד לי מה ואיך לעשות, כי אני אוהבת להיות אחרת. אני כמעט לא גוללת ברשתות החברתיות כדי שלא יכנסו לי כיוונים ורעיונות לראש מאחרים, אני רוצה שכל התוכן שאני יוצרת יהיה מקורי שלי ומהראש שלי".

עשית את זה בלי רווח בכלל?
"כן, אבל זה מינף אותי. ידעתי שיעשו על זה כתבות, אז מבחינתי זו הייתה השקעה נכונה. כסף באמת לא מעניין אותי כרגע, אני פה כי אני אוהבת להשפיע".

אני מניחה שזה עוזר שאת מרוויחה הרבה, ויש לך כסף להשקיע.
"בגלל שאני רק בת 20 קשה לי המחשבה על כמה אני מרוויחה, אני מרגישה שזה לא פרופורציונלי לגיל שלי. חשוב לי להישאר עם רגליים על הקרקע כי לפעמים הסכומים האלו יכולים להלחיץ ולשגע. הרבה זמן חשבתי מה לעשות בכסף שאני מרוויחה, והחלטתי לתרום המון. קודם כל אני נותנת למשפחה שלי, כי אני מרגישה שבא לי להחזיר להם ואני רוצה שיהיה להם קצת יותר קל, שהם גם יוכלו ליהנות מכל מה שאני עובדת בשבילו. אני הילדה שלהם, וממש מרגש אותי שיש לי הזכות לדאוג להם. זה מילא אותי ורציתי לתרום עוד, וכיום אני תורמת 10% מההכנסות שלי".

איך את מחליטה למי לתרום?
"יש לי רב שמלווה אותי ואת המשפחה שלי ודרכו אני מעבירה תרומות לאנשים שצריכים. אני מרגישה שככה אני אומרת תודה להשם על מה שהוא נתן לי. הרב שלי מתקשר אליי לפעמים ומספר לי איך שיניתי חיים של משפחה בזכות תרומה שנתתי, ומבחינתי זו החותמת שאני עושה משהו נכון. מאז שאני תורמת אני מרגישה שהכל הולך לי יותר בקלות".

לצד התרומות, גרוסמן מעידה שהיא חולקת עם הוריה את פירות ההצלחה ועוזרת להם כלכלית. "כשרציתי לעשות את המפגש בקניון לא היה לי כסף לזה, אז ההורים שלי עזרו לי ושמו את הכסף בשבילי. כשהתחלתי להרוויח העברתי לחשבון שלהם כסף בלי שהם ידעו. הם ממש התרגשו, אבל הם אמרו לי שהם לא מוכנים לקחת את הכסף הזה. דיברתי עם הרב שלי והוא הסביר להם שאם הבת שלהם מבקשת להעביר להם כסף הם חייבים להגיד כן, אחרת הם חוסמים לי את המצווה. ככה הם הסכימו. לא הייתה להם ברירה".

מעבר לתרומות ולעזרה למשפחה, את מפנקת את עצמך? קונה מותגים?
"לא, כי לא גדלתי בבית כזה. בחיים לא הייתי סביב מותגי יוקרה ורכבים. חברות שלי מתלהבות מתיקים ומכוניות, אבל בשבילי זה הבל הבלים. בחיים לא קניתי לעצמי תיק או מותג, אם יש לי כמה מותגים זה מבן הזוג שלי, שקנה לי מתנה ליום הולדת. זה אף פעם לא משהו שקניתי לעצמי".

אז על מה את מבזבזת את הכסף שלך?
"השקעות לעבודה, לעשות דברים למען הקהילה שלי. כל שלושה חודשים אני עושה מפגשים או כל דבר אחר שמחבר בינינו, וזה תמיד בלי חסויות".

דיברת על רב שעוזר לך לתרום. גדלת בבית מאמין?
"האמונה שלי היא הדבר הכי יקר לי בעולם, נולדתי עם אמונה. אני מרגישה שהשם לידי, מחזיק לי את היד לאורך הדרך, ואני חושבת שזה חלק גדול מהאושר שלי. ברוך השם אני ילדה מאוד מאושרת ומוארת. גם כשאני עוד לא יודעת איך דברים יסתדרו וגם כשקורה משהו פחות טוב, יש לי תמיד שקט בלב כי אני מרגישה שהוא איתי".

יש לי לו"ז כמו של ביבי, הכל מסודר לי על הדקה

בחנוכה תשתתף גרוסמן במופע "סולסטארס" בהנחיית לירון ויצמן, לצד כוכבים כמו הסולטיז, אהבת השם גורדון, אייל לוי, מאסטר אוהד ותומר טליאס. כמו הקמפיין לפיקס, גם האירוע הזה לווה בסערה קטנה. כחלק מקידום המופע הציבה גרוסמן לעוקבות שלה יעד: אם הן יצליחו להוסיף 15 אלף עוקבים לעמוד של "סולסטארס", היא תחליף לכמה שעות את הטיקטוק במלצרות. בתוך 12 שעות בלבד נוספו לעמוד 20 אלף עוקבים חדשים והיא נאלצה למלצר ב"עובד בכפר". זה לא עבר חלק, והביקורות טענו: "מלצרות היא לא עונש".

"כשקיבלתי את ההצעה להצטרף למופע הזה התלבטתי מאוד", היא אומרת, "זה מופע של כוכבי רשת שמתמודדים באתגרים וצריכים לנצח, ואני אוהבת להביא משהו אחר. לא ידעתי אם אני מתאימה לזה ובדקתי לגבי הנחיית האירוע. הבנתי שלירון ויצמן תנחה והחלטתי לוותר על ההשתתפות כי לא מצאתי משבצת שמתאימה לי במופע, ואני לא אעשה משהו רק בשביל כסף או חשיפה. ואז הם ממש המציאו את המופע מחדש בשבילי, עשו פינה שאני אעשה באמצע המופע שהוא סביב השפעה טובה, וככה אני אביא את עצמי לידי ביטוי. אני מאוד מתרגשת לקראת זה".

מה יש לך להגיד למי שביקר את ההחלטה שלך למלצר אחרי שנוספו 20 אלף עוקבים לעמוד?
"כל עבודה מכבדת את בעליה וזה היה נטו בשביל הצחוק והפאן, הייתי שם עשר דקות והלכתי והיה לי כיף. בכלל, אני לא חושבת שתגובות רעות מגיעות מכוונה רעה, אני חושבת שזה מרגע של שעמום או חוסר מחשבה".

התובנות הללו הן אולי תוצר של שנים תחת אור הזרקורים, מכיוון שגרוסמן התפרסמה לראשונה כבר בילדותה, כשהשתתפה בתוכנית "הצלצול האמיתי" בערוץ הילדים. "מאוד נהניתי בתוכנית והצלחתי לבלוט, בכל פעם היו מדיחים אותי והקהל היה מחזיר אותי בהצבעות. שם נחשפתי בפעם הראשונה לעולם הזה, הבנתי שאני אוהבת אותו ונכנסתי לדוגמנות, אבל מהר מאוד הבנתי שזו לא אני".

למה?
"המחשבה שאני צריכה להיראות בצורה מסוימת כדי שידברו אליי ולקנות את התיק הזה והזה בשביל שיסתכלו עליי, מאוד קשה לי. זה רחוק מאוד ממי שאני וממה שגדלתי עליו".

לפני כשלוש שנים החליטה גרוסמן לפתוח עמוד ספאם, חשבון נוסף ברשתות החברתיות עם תוכן פחות מפולטר, שמכוון לקהילה סגורה. "זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הראיתי את האופי שלי, משהו שהתביישתי לעשות בעמוד הרגיל שלי. זה תפס תאוצה ואחרי שבוע כבר היו לי 20 אלף עוקבים. היום עמוד ספאם זה משהו שכל אחד עושה, אבל אז זה היה משהו מיוחד ויוצא דופן ונהיה סביב זה הייפ. היום יש בו 80 אלף עוקבות ובעמוד הרגיל שלי עוד 100 אלף".

מה ההבדל בין החשבונות?
"העמוד הרגיל הוא לעבודה, הקמפיינים והדברים הקלאסיים יותר עולים שם, ובעמוד הספאם אני מתעדת ומדברת על הכל ומרגישה שם הכי פתוח. אם העוקבות שלי מהספאם יראו אותי ברחוב, הן לא יבקשו תמונה, הן ידברו איתי כמו חברות. בכלל, אין לי האופי של העולם הזה. אני ממש מרגישה שאני לא חלק ממנו. אני עובדת בו, אבל יש הרבה חלקים שאני פחות מתחברת אליהם".

צעד שונה נוסף בדרך של גרוסמן הוא עצם גיוסה לצה"ל לתפקיד משמעותי: סמלת מבצעים (סמב"צית). "חשוב לי להיות השראה לקהילה שלי, שיראו שאני עושה שירות משמעותי, כי זה שיש לי יותר עוקבים לא הופך אותי למיוחדת", היא אומרת. "אחרי ששיתפתי בתפקיד שאני עושה בצבא מספר המתגייסות הוכפל, וזה מבחינתי שווה הכל. אני בטוחה שאם הייתי בוחרת את השירות שלי לפי מה שהכי יקדם אותי ברשת והייתי הולכת על תפקיד יותר קל, הייתי היום במקום הרבה יותר טוב בקריירה. זה חד-משמעית עיכב אותי, אבל גדלתי בבית שבו התרומה למדינה באה לפני הכל. כל החברות שלי מש"קיות טיקטוק, אבל אני שמחה שעשיתי את זה".

במה זה עיכב אותך?
"אני בבסיס מיום ראשון עד חמישי, לפעמים גם סוגרת שבת. כשאני לא בצבא אני עובדת מסביב לשעון כדי להספיק הכל, יש לי לו"ז כמו של ביבי, הכל מסודר לי על הדקה. אני מצלמת את כל הקמפיינים ביומיים שאני בבית, וככה הכל מסודר לי לכל השבוע".

בצבא מפרגנים לך?
"מאוד, זכיתי במפקד מדהים. הייתי איתו בתפקיד ביהודה ושומרון ועכשיו עברנו לגבול סוריה. הוא מאוד מעריך את זה שבחרתי לתרום, אז הוא מפרגן לי במה שצריך. אני יוצאת למבצעים ופעילויות בלילה, ובבוקר אחרי זה הוא משחרר אותי לצילומים. בכלל, אני מרגישה שיש לי חיים כפולים".

הלו"ז הזה לא מעייף אותך?
"כן, אבל אלה דברים שאני גאה בהם, והמשפחה שלי מאוד עוזרת לי. אבא שלי יכול לבוא לקחת אותי מגבול סוריה פעמיים ביום בשביל לצאת לאודישנים, למרות שבשבילו זו נסיעה של שעתיים וחצי לכל כיוון".

אני החברה הכי טובה של כל מי שקשה לה

היא מעידה עליה כמי שהייתה ילדה ביישנית, דבר שמתנגש במידה מסוימת עם הפרסונה שלה ברשת כיום. "אנשים שמכירים אותי תמיד צוחקים על הפער שבין הפתיחות והשיתוף שלי ברשתות ובין מי שאני במציאות", היא אומרת. "בשלב מסוים זה גם התנגש, הייתי הולכת אחרי בית הספר לצילומים ולעבודה ולא ממשיכה עם כולם לקניון. בסוף כיתה י"א החלטתי שאני עוברת בית ספר כי כבר נהיה לי מאוד בודד ולבד, לא היה לי עם מי להיות".

איך הגיבו ההורים?
"בהתחלה הם היו נגד כי זו הייתה השנה האחרונה של בית הספר והם לא חשבו שהמעבר הזה נכון, אבל ידעתי שאני רוצה לסיים בתחושה שיש לי חברים ושאני נהנית. היה לי קשה למצוא בית ספר שיסכים לקבל אותי בכיתה י"ב, כולם היו כבר מלאים, אבל בסוף עוקבת שלי מהספאם שראתה אותי מגיעה לבית הספר שלה סיפרה למנהלת מי אני, היא אמרה לה שאני תורמת הרבה ומחברת לבבות. המנהלת קראה לי ואמרה לי שהיא תקבל אותי בתנאי שאנהיג מהלכים נגד חרמות ובריונות בבית הספר. היה לי קשה עם זה בהתחלה ,כי מה שעברתי בבית הספר הקודם עדיין היה טרי ופחדתי לדבר על זה ולהודות בזה שעברתי משהו כזה בעצמי. אבל הסכמתי".

כמה קשה לעבור בית ספר בשנה האחרונה?ֿ
"מאוד, הייתי נוסעת 40 דקות לכל כיוון, אבל זה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי. הכרתי שם אנשים שעד היום הם החברים הכי טובים שלי, וזה הוכיח לי שאני מסוגלת להכל. לא רציתי שידברו איתי על זה שעברתי בית ספר בגלל קשיים חברתיים, התביישתי בזה ועד היום אני מתביישת, אבל הרבה ממה שאני עושה היום ברשת קשור בזה, החלטתי שאני נותנת מעצמי כדי להיות החברה הכי טובה של כל מי שקשה לה. אני שונאת לדבר על התקופה הזאת כי אני מרגישה שניצחתי את זה ואני אפילו מכחישה שזה היה חלק מהחיים שלי, אבל אני גם יודעת שאפילו שתי מילים כמו 'מה שלומך' יכולות לשנות לך את כל היום".

היום יש לך חברות בתעשייה?
"יש לי קושי גדול עם חברות מתוך אינטרס, אני אוהבת שזה בא ממקום נקי. יש לי קשר עם המון בנות מהתעשייה, אבל אין לי באמת חברות".

את ואייר בוזגלו הייתן חברות טובות. איך הכרתן?
"בתצוגת אופנה שצעדתי בה והיא הייתה בקהל. היא החמיאה לי, הייתה בינינו כימיה והפכנו לחברות טובות".

והיום אתן כבר לא. למה?
"הפערים בינינו שהלכו וגדלו, וגם לא גרנו באותה עיר וזה התנתק. בגלל ששתינו מהתעשייה אז זה דובר, הרבה אנשים שאלו מה קרה והיא בחרה לפתוח את זה ולעקוץ אותי, ואז זה פשוט נהיה עניין של כולם והתחילו לתת פרשנות לכל דבר קטן. זה היה מזמן וזה מאחוריי. אני שמחה בשבילה שהיא מצליחה, אני תמיד אוהב אותה ואין פה איזה משהו מאוד מעניין מעבר לזה, התרחקנו וזה נגמר".

אייר כיכבה לצד ההורים שלך במשך שנים בסדרה "הבוזגלוס". גם יש לך מחשבות לצאת מהמסך הקטן ולעבור אל הגדול?
"זה משהו שעד עכשיו לא ראיתי לנגד עיניי, אבל אני משתחררת מצה"ל בעוד חודשיים ואז אתחיל לגשת לאודישנים, זה משהו שמאוד מעניין אותי. ריאליטי כרגע פחות מדבר אליי, אני חושבת שאני עוד צעירה לדברים האלה וחשוב לי לשמור על התמימות שלי, גם אם זה ימנע ממני להתפרסם יותר. עד עכשיו התפרסמתי בכוחות עצמי, בלי שום מקפצה, רק בזכות הרעיונות שלי ובעשר אצבעות. למשל לא רציתי שיעשו עליי סדרה, אז החלטתי ליצור סדרה על עצמי ביוטיוב ('לילוש' – יה"א). אני מאמינה בעבודה קשה, ואני אמשיך לעשות את זה".

צילום: אלון שפרנסקי | סטיילינג: עדן דהן | איפור: ניל ויטנברג | שיער: רז ארביב | הפקה: טל פוליטי